OneTrust: עומס ה-IT על המנהלים עלה ב-26% בגלל AI
ממשל ה-AI מפגר: 88% מהארגונים מאמצים AI, אך מנהלי ה-IT מבלים 26% יותר זמן על ניהול סיכונים. דוחות מ-AXA XL, S&P ו-AWS מזהירים מ-Shadow AI ומסיכוני אבטחה קריטיים, עם ציפיות להתייעלות של 6–7% עד 2028 אם הממשל יותאם.
בשנתיים האחרונות, מודלים של AI הפכו מניסויים נישתיים לחלק בלתי נפרד מהתהליכים העסקיים. לפי סקר של McKinsey מ-2026, 88% מהארגונים מדווחים שהם משתמשים ב-AI בלפחות פונקציה עסקית אחת – עלייה מ-78% בשנה הקודמת. אבל לצד האימוץ המואץ, הממשל, האבטחה והתגובה לאירועים מפגרים מאחור. התוצאה: מנהלי ה-IT, ה-CISOs וה-CDOs מבלים יותר ויותר שעות בניסיון לנהל את הסיכונים, עם עלייה ממוצעת של 26% בשעות העבודה, לפי סקר של OneTrust.
דוח AXA XL ו-S-RM: AI כסוגיית חוסן ארגוני חברת הביטוח AXA XL וחברת הייעוץ S-RM פרסמו דוח שקורא למנהיגים עסקיים להתייחס לסיכוני AI כנושא של חוסן ארגוני, ולא רק כעניין טכנולוגי או עניין של ציות. עם מערכות AI שניגשות לנתונים רגישים, לתהליכי קבלת החלטות וליישומים עסקיים, כל נקודת גישה חדשה הופכת לפוטנציאל לאיומי סייבר ולסיכונים תפעוליים ורגולטוריים. הדוח מזהה חמישה סדרי עדיפויות: ממשל, אבטחה, עמידות, שליטה בנתונים ותרבות ארגונית. הקריאה היא לשלב ממשל AI באסטרטגיית החוסן הכוללת, ולא לטפל בו כפרויקט IT נפרד.
סקר S&P Global Ratings: ממשל כגורם מבדיל בתעשיית הביטוח סקרים של S&P Global Ratings מראים שבתעשיית הביטוח, חברות שמתקדמות בממשל AI יובילו את השוק. מתוך 121 גופי ביטוח שנסקרו, המייצגים כ-38% מהנכסים ש-S&P מדרגת, אלה שמשקיעים בממשל צפויים לראות התייעלות של 6–7% ושיפור בהכנסות של 4–5% עד 2028. אבל הציפיות האלה באות עם סיכון: כיום, רק 16% מהחברות מצפות לחיסכון של יותר מ-3% מ-AI, בעוד שעד 2028, 80% צופות לחיסכון כזה. הפער הזה מדגיש את הצורך בממשל כדי להגשים את ההבטחה. האנליסט Andreas Lindberg מציין שהתועלת התפעולית נראית מוקדם יותר מהתועלת הפיננסית, מה שמציב לחץ על מנהלים להראות ROI.
AWS: Shadow AI פי 10 מ-Shadow IT בכנס Reimagine 2026 של AWS, חוקרים ראיינו 154 מנהלים מ-128 ארגונים ב-23 תעשיות ומצאו שארגוני IT עדיין משתמשים בתהליכי אישור של תוכניות IT שאורכים שישה חודשים, גם עבור משימות שנמשכות ימים. אם ניסוי של שבועיים מחכה חודש לאישור, צוותים מפסיקים לבקש רשות. התוצאה: Shadow AI צומח בקצב מדהים. מנהל אחד ציין ש-CIOs שטיפלו ב-Shadow IT מתמודדים עכשיו עם Shadow AI בהיקף גדול פי 10. זה מאיים על אבטחה, פרטיות ודליפת נתונים – ארגונים חוששים שמידע קנייני, נתוני לקוחות או מודיעין עסקי יזלגו דרך מערכות AI.
OneTrust: עומס העבודה עולה ב-26% סקר של OneTrust, ספקית פלטפורמות ממשל AI, מראה ש-78% מהמנהלים הבכירים, כולל CIOs, CISOs ו-CDOs, מבלים יותר זמן בניהול סיכוני AI. בממוצע, שעות העבודה שלהם עלו ב-26% בגלל הנושא. זה לא רק עניין תיאורטי – עם כניסת AI אג'נטי (agentic AI), האתגרים גדלים. AI אג'נטי, שמסוגל לפעול באופן אוטונומי, מחייב חשיבה מחדש על שליטה, גישה ואחריות. סקרים אחרים, כמו זה של AWS, מאשרים שהגדרות תהליכים ישנות לא מתאימות לקצב החדש.
Richard Cassidy מ-Rubrik: שליטה בסוכני AI Richard Cassidy, CISO בינלאומי ב-Rubrik, מזהיר ש-AI אג'נטי נכנס לארגונים עם מעט פיקוח אנושי. האתגר הראשון הוא לדעת לאילו נתונים הסוכן יכול לגשת ומה הוא רשאי לעשות. Cassidy מדגיש ששליטה בנתונים – מה נכנס לצנרת AI לפני שהמודל עולה לאוויר – עדיין לא פתורה, למרות 30 שנה של אתגרי היגיינת נתונים. לדבריו, ארגונים חייבים להעניק הרשאות מצומצמות, לא רחבות, ולבנות שקיפות למערכת. אם הסוכן סוטה מהתכנון, צריך לדעת בדיוק מה הוא עשה. הוא מדגיש שאבטחת AI אג'נטי דורשת מחויבות מכל ההנהלה, לא רק ממנהל אחד – כלומר, שיתוף פעולה בין CISO, CTO ומנכ״ל.
NIST וזהויות AI: אתגר חדש ל-IAM בתעשיית ניהול הזהויות והגישות (IAM), AI אג'נטי מציב אתגר חדש: איך מנהלים זהויות שפועלות באופן אוטונומי ובקצב של מכונה? מומחים מ-Royal Bank of Canada ו-Ping Identity מציינים שארגונים צריכים לדעת אילו סוכנים קיימים, מי הבעלים שלהם, לאילו נתונים הם יכולים לגשת והאם הם מורשים לבצע פעולה מסוימת ברגע מסוים. NIST מתמקד כעת באימות זהות והרשאות של סוכני AI, מה שמצביע על תקנים חדשים באופק. זה רלוונטי לחברות ישראליות שמשתמשות ב-IAM, שבהן הגדרת הרשאות ל-AI יכולה להיות קריטית לאבטחה.
הקשר ישראלי: מה זה אומר על ההייטק המקומי בשוק ההייטק הישראלי, שבו חברות רבות מפתחות מוצרי AI ופתרונות לארגונים גדולים, המשמעות ברורה. CTOs ו-CISOs בסטארטאפים ובחברות enterprise צריכים להקצות יותר משאבים לממשל AI, או להסתכן באי-עמידה בתקנות כמו EU AI Act ובדליפת נתונים. עם גידול בסוכני AI, הדרישה למומחיות בניהול זהויות וגישות עולה – תחום שבו חברות ישראליות יכולות להוביל עם חדשנות, אך גם להתמודד עם אתגרים גדולים של אינטגרציה ופיקוח. זה משפיע על שוק העבודה: תפקידים כמו AI governance officer הופכים למבוקשים יותר, ואולי נראה עלייה בשכר למומחי אבטחת AI.
סיכוני אבטחה ורגולציה: מה עלול להשתבש הסיכונים הם לא רק תיאורטיים. דליפת נתונים דרך מערכות AI, עונשים רגולטוריים על אי-עמידה בתקנות ואובדן אמון לקוחות הם תרחישים ממשיים. דוחות כמו זה של AXA XL מדגישים ש-AI יכול להגביר סיכונים קיימים, כמו התקפות סייבר וטעויות תפעוליות. בעולם שבו AI הופך לשותף בקבלת החלטות, מי נושא באחריות כאשר משהו משתבש? זה הנושא שמאחורי השאלה ״אם AI מקבל את ההחלטה, מי נושא בתוצאה?״ – שאלה שארגונים חייבים לענות עליה עם ממשל ברור.
מה הלאה? בניית ממשל לתוך המערכות ההמלצה החוזרת מהדוחות היא לבנות ממשל AI לתוך המערכות מההתחלה, ולא להוסיף אותו לאחר מכן. זה כולל שליטה בנתונים, הגדרת גישה ברורה, שקיפות בפעולות ותרבות ארגונית שמעודדת אחריות. חברות כמו OneTrust מציעות פלטפורמות שעוזרות בניהול, אבל הצעד הראשון הוא שינוי גישה: להתייחס ל-AI כאל סיכון ארגוני, ולא רק כטכנולוגיה מלהיבה.
בסוף, תמיד יהיו לנו מודלים חדשים לנסות, והממשל תמיד ירוץ מאחור. לפחות יש לנו קפה חזק להתמודד עם זה.