האתגר: צמיחה מתריסה אל מול מחסור בכוח אדם

התעשייה הביטחונית בישראל מגיעה לשיאים חדשים – נתוני 2024 מצביעים על ייצוא ביטחוני של 14.8 מיליארד דולר, בעיקר בזכות מערכות הגנה אווירית פורצות דרך. אלא שהצמיחה המרשימה הזו מאיימת להיתקע אל מול אתגר קריטי: מחסור הולך ומעמיק בכוח אדם טכנולוגי איכותי. בעוד הביקוש למהנדסים, מומחי סייבר ומפתחי אלגוריתמים מרקיע שחקים, התעשייה הביטחונית מתקשה להתחרות על הטאלנטים מול ההייטק האזרחי.

בעיית השורש: שוק העבודה הישראלי אינו מייצר כוח אדם בקצב הנדרש. על פי נתונים עדכניים, עזבו את ישראל בשנה האחרונה כ-8,300 עובדי הייטק – תופעת הגירה שלילית חסרת תקדים בעוצמתה. במקביל, רשות החדשנות מדווחת על ירידה של 1.2% במספר המועסקים בענף. התוצאה: פער הולך וגדל בין הביקוש הגובר לכוח אדם טכנולוגי לבין ההיצע המוגבל.

AI כמכפיל כוח – ולא כמחליף עובדים

התשובה לאתגר זה טמונה בשילוב אסטרטגי בין יכולות אנושיות לבין טכנולוגיות בינה מלאכותית:

• האצת פיתוח: מודלי בינה מלאכותית מאפשרים אוטומציה של בדיקות קוד, אופטימיזציה של אלגוריתמים וביצוע ניתוחי נתונים מורכבים בזמנים קצרים, עד פי 3 מהר יותר.
• הכשרה מהירה: מערכות למידה מותאמות אישית מקצרות מסלולי הכשרה מחניכה ארוכה (שנה ומעלה) לכדי חודשים בודדים.
• איתור כישרונות: מודלי AI יכולים לזהות פוטנציאל במועמדים גם ללא תואר אקדמי מסורתי, ובכך להרחיב את מאגר המועמדים.

חשוב להדגיש: טכנולוגיית AI אינה מחליפה בני אדם, אלא משנה את פרופיל המשימות שהם מבצעים. "הבינה המלאכותית משחררת עובדים ממשימות שחוזרות על עצמן ומאפשרת להם להתמקד ביצירת ערך גבוה יותר", נמסר מגורמים מובילים בתעשייה. "זהו מכפיל כוח אסטרטגי המאפשר לצמוח ללא הגדלת מספר העובדים".

שלושת הצירים האסטרטגיים לסגירת הפער

מומחים מציעים תוכנית פעולה תלת-שלבית למיגור המחסור בכישרונות:

1. משיכה חוזרת של כישרונות ישראלים: יצירת מסלולי הטבות ייעודיים, מענקי חזרה ושיתופי פעולה עם חברות הייטק גלובליות.
2. מרכזי הכשרה מבוססי AI: הקמת תשתיות לאומיות להכשרה מהירה של אלפי עובדים חדשים בשנה, תוך שימוש בטכנולוגיות למידה מתקדמות.
3. השקעה ממוקדת בחדשנות ביטחונית: מינוף היתרון הטכנולוגי הישראלי לפריצות דרך בתחומי הגנה מתקדמים שתייצר ביקוש גלובלי ותמשוך כישרונות.

סיכונים אורבים מעבר לפינה

מדינות מתקדמות בעולם משקיעות מיליארדים בהכשרת כוח אדם טכנולוגי ובפיתוח יכולות AI מתקדמות. אם ישראל לא תפעל בצורה אסטרטגית וממוקדת, היא עלולה להישאר מאחור במרוץ הטכנולוגי – לא רק בתחום הביטחוני אלא בכלכלה כולה. אי-טיפול במשבר הכישרונות עלול להוביל ל:

• אובדן יתרון תחרותי בטכנולוגיות הגנה מתקדמות.
• גירעון צפוי של 15,000 עובדים טכנולוגיים בתעשייה הביטחונית עד 2027.
• פגיעה ביכולת הייצוא הביטחוני המשמש מנוע מרכזי לצמיחה כלכלית.

עתיד התעשייה: שילוב ידע אנושי וטכנולוגיה

הפוטנציאל הטמון בממשק אדם-מכונה בתעשייה הביטחונית הוא עצום. מערכות חכמות המבוססות AI יכולות לנתח כמויות עצומות של נתוני מודיעין בזמן אמת, לזהות דפוסים סמויים ולספק המלצות תגובה מהירות. אך הבסיס לכל אלה נותר אנושי – היצירתיות, החדשנות והיכולת הישראלית המוכרת "לעשות יותר בפחות".

לצד ההשקעה בטכנולוגיה, יש צורך דחוף בהרחבת האוריינות הדיגיטלית והסייבר של כל העובדים בתעשייה. הכשרות בסיסיות בעיבוד נתונים, פתרון בעיות באמצעות כלים דיגיטליים ומודעות לאבטחת מידע – כל אלה הופכים למיומנויות בסיסיות הנדרשות מכל עובד, לא רק ממומחי טכנולוגיה.

המהפך האמיתי יגיע כאשר ישראל תצליח לשלב בין שלושה רכיבים קריטיים: כוח אדם מיומן בעל כישורים חדשים, טכנולוגיות AI מתקדמות ואקוסיסטם תומך של השכלה גבוהה ומסגרות הכשרה גמישות. שילוב זה הוא שמבטיח את המשך היתרון התחרותי של התעשייה הביטחונית הישראלית בשנים הבאות.