MetaX ו-Moore Threads מזנקות: מסלול חדש לתחרות ב-Nvidia

המהפך בשוק השבבים הסיני: MetaX ו-Moore Threads מתייצבות כמובילות חדשות

בעיצומו של מירוץ טכנולוגי גלובלי, שתי חברות סיניות לייצור שבבי AI ביצעו השבוע אחד מהאקזיטים המפתיעים ביותר בעשור – מניות MetaX זינקו בכ-600% בבורסת הונג קונג, בעוד Moore Threads רשמו עלייה של 400% בבורסת שנחאי. הביקוש למניות חצה כל ציפייה: משקיעים הגישו בקשות לרכישת מניות בשווי 832 פעמים מההיצע הראשוני של MetaX – הנתון הגבוה ביותר במגזר ה-A-shares מזה שלוש שנים.

הסנונית הראשונה במגמת הצמיחה המהירה?

הנתונים הללו משקפים היפוך מגמה היסטורי:

• MetaX נסחרת כעת בשווי שוק של 82 מיליארד דולר – גידול של פי 7 ביום מסחר אחד.
• Moore Threads רשמה קפיצת מדרגה דומה תוך שבועיים בלבד.
• תנופת הגיוס הנוכחית צפויה למשוך חברות נוספות כדוגמת GigaDevice Semiconductor ו-Biren Technology לקבוצת הנסחרות.

מאחורי הקלעים: המהפכה השקטה של תעשיית השבבים הסינית

"הדרישה חסרת התקדים משקפת את המרוץ של סין לבנות מערכת מוליכים למחצה עצמאית בעיצומו של עידן AI" — Eugene Hsiao, אנליסט בחברת MacQUARIE.

השקעות ענק אלו הן חלק מתמונה רחבה יותר:

1. עיצוב מחדש של שרשרת האספקה: בתגובה להגבלות הייצוא האמריקאיות על שבבי Nvidia המתקדמים, סין משקיעה 143 מיליארד דולר בפיתוח אלטרנטיבות מקומיות.
2. מעבר מ'העתקה' ל'חדשנות': חברות כמו Huawei עם שבבי Ascend ו-Baidu במיזם Kunlunxin חותרות לייצר GPUs תחרותיים.
3. אקו-סיסטם תומך: ממשלת סין מעודדת שיתופי פעולה בין חברות השבבים, אוניברסיטאות ומרכזי מחקר לאומיים.

GPUs: קדחת הזהב החדשה של בייג'ינג

חברות סיניות מסמנות מטרה אחת ברורה – פיתוח מעבדים גרפיים (GPUs) ברמה עולמית. בעוד ש-Nvidia שולטת כיום בכ-90% משוק ה-GPUs העולמי, סין מבינה כי שליטה ב'מוח' של מערכות בינה מלאכותית היא צורך אסטרטגי.

מהפכת האופטימיזציה המקומית:

• חברת Huawei פיתחה טכנולוגיית אשכולות (clusters) המחברת מספר גדול של מעבדים פשוטים ליצירת ביצועים הדומים למערכות Nvidia.
• MetaX מתמקדת בארכיטקטורת שבבים עם מעל 25,000 ליבות חישוב ליחידה – נתון העולה על ה-H100 של Nvidia.
• Moore Threads משלבת בין GPUs למערכות זיכרון מתקדמות מתוצרת SMIC.

סיכונים ואתגרים בפניהם ניצבת התעשייה הסינית

למרות ההצלחה המטאורית, מומחים מצביעים על שלושה מחסומים קריטיים:

1. טכנולוגיית ליתוגרפיה: סין מפגרת אחרי TSMC בפיתוח שבבי 3nm ו-2nm.
2. מגבלות פוליטיות: תקנות ה- Bureau of Industry and Security האמריקאי חוסמות גישה לציוד ייצור מתקדם.
3. מיצוב מוצר: רוב השבבים הסיניים מתאימים כיום לתהליכי "הסקת מסקנות" (Inference) וחלשים ב"אימון" (Training) מודלים גדולים.

השלכות גיאו-פוליטיות

הגידול המהיר במספר החברות הסיניות בתחום מעלה שאלות חדשות בזירה הבין-לאומית:

• התחממות תחרותית: הדו"ח האחרון של משרד האנרגיה האמריקאי מצביע על ציר "סין–יפן–קוריאה הדרומית" בתחום המוליכים למחצה.
• עיצוב מדיניות: אירופה שוקלת להחיל מכסי מגן על שבבים סיניים, בעוד ישראל ממשיכה לשתף פעולה עם חברות כמו MetaX במחקר בסיסי.
• רעידת אדמה בשרשרת האספקה: יצרניות כמו ASML ו-Applied Materials נערכות לירידה של 25% במכירות לסין ב-2026.

מה צופן העתיד?

בשעה שהבורסות בסין ובהונג קונג ממשיכות להמטיר ביקושים על מניות טכנולוגיה, נראה כי העשור הנוכחי ייזכר כתקופת מפנה היסטורית. ההצלחה של MetaX ו-Moore Threads מהווה טיזר ראשון ליכולתה של סין לבסס תעשיית מוליכים למחצה שתתחרה באיכותה במובילות המערב – והמשקיעים מהמרים שהיא תצליח.