קדמה הישראלית הוכיחה יתרון קוונטי

בפעם הראשונה, מחשב קוונטי הצליח לבצע חישוב מדעי מורכב שבו סימולציות קלאסיות כבר לא מסוגלות לספק תוצאות עקביות. חברת התוכנה הישראלית קדמה (Classiq), בשיתוף עם IBM ומכון המחקר היפני RIKEN, הדגימה פריצת דרך בעולם המחשוב הקוונטי.

אז מה בעצם קרה כאן? החוקרים חקרו כיצד תכונות מגנטיות של חומר משתנות תחת פולסים חיצוניים – שאלה בסיסית בפיזיקה של חומרים, אך ככל שמגדילים את המערכת, המורכבות החישובית גדלה במהירות. בניסוי, המחשב הקוונטי של IBM עם התוכנה של קדמה ביצע את החישוב ב-7 שעות בלבד. לשם השוואה, מחשב קלאסי עם 700 אלף מעבדי CPU לא הצליח לספק תשובה עקבית לאותה בעיה. זה כמו לנסות לחשב מסלול חללית עם מחשבון פשוט.

איך זה עובד? המפתח הוא תוכנת QESEM של קדמה, שעובדת עם כל סוג של מחשב קוונטי ומפחיתה שגיאות בחישובים. כדי לאמת את התוצאות, קדמה ביצעה את החישוב גם על המחשב הקוונטי של חברת Quantinuum האמריקאית, שפועל בטכנולוגיה שונה. התוצאות תאמו – מה שמחזק את האמון בכך שהן משקפות את הפיזיקה האמיתית. "המכונה שלנו יודעת לחזות ברמה המתמטית את התוצאה הנכונה", מסביר ד"ר אסיף סיני, מנכ"ל קדמה ומייסד משותף. "זה כמו להגיע ברכב וגם בספינה לאותו היעד באותה שעה".

למה זה חשוב? בשנים האחרונות מושקעים עשרות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, אך ההבטחה נותרה בעיקר על הנייר בגלל רגישות לרעש ולשגיאות. ההדגמה הזו מסמנת צעד משמעותי לקראת שימוש מסחרי בטכנולוגיה. "קורה עכשיו במחשוב הקוונטי מה שקרה ב-AI לפני כמה שנים", אומר סיני. "רבים לא זיהו את קפיצות המדע עד ש-ChatGPT עלה לאוויר".

מי עומדים מאחורי קדמה? החברה הוקמה ב-2020 על ידי ד"ר סיני, פרופ׳ דורית אהרונוב מהאוניברסיטה העברית (שהניחה יסודות לתחום תיקון שגיאות קוונטי) ופרופ׳ נתנאל לינדנר מהטכניון. קדמה מעסיקה 40 עובדים בלבד, גייסה עד כה 30 מיליון דולר בשני סבבים, ובין המשקיעים שלה: גלילות, TPY, Q FUND וגם IBM.

כעת, השאלה היא מתי הטכנולוגיה הזו תגיע לשימוש מעשי במחקר ותעשייה – או שמא נצטרך להמתין ל-ChatGPT הקוונטי שיפרוץ את הדרך.