מצלמות AI על משאיות אשפה דירגו 21 אלף בתים בדאלאס

משאיות הזבל של דאלאס הפכו לאחרונה ליחידות מעקב אזרחיות ניידות. מצלמות מבוססות בינה מלאכותית הותקנו על כלי רכב לאיסוף אשפה גושית ברחבי העיר — ומאז אפריל הן כבר סרקו אלפי נכסים, זיהו ליקויים אפשריים והעניקו לכל נכס שבו נמצאה בעיה ״ציון בלאי״ (blight score) בסולם של 1 עד 4.

לפי תרשימים שהופקו מנתוני העירייה, יותר מ-21 אלף נכסים קיבלו ציון כזה. 1,800 בעלי נכסים כבר קיבלו ״הודעות נימוסין״ (courtesy notices) — מעין תזכורת ידידותית לתקן את הליקוי לפני בדיקה חוזרת. אם הבעיה לא תטופל, ההודעה עלולה להוביל לאכיפה נוספת ולקנסות.

ככה זה נראה בפועל

טיי וויליאמס, מתווך נדל״ן שרכש בית כהשקעה ברחוב Forest Lane, גילה שעיריית דאלאס העניקה לביתו ציון בלאי 2 — ככל הנראה בגלל שינוי צבע בארובה, שלדבריו נגרם מטחב. ״הם עושים עניין משום דבר״, אמר. לדבריו, מעולם לא קיבל התראה מוקדמת, אף שהמאגר העירוני מראה שפקח צפה בתיעוד שצילמה המצלמה.

דניס אדוארדס, תושב שכונה היסטורית בדרום דאלאס שגם קיבל ציון 2, ביטא תחושה רווחת: ״זו פגיעה בפרטיות. מה שהם מנסים לעשות זה לגרש אותנו מפה.״

לאן מתנקזים הנתונים?

מיפוי 21 אלף הנכסים שסומנו חושף תבנית שמעוררת אי-נוחות: ריכוזי הליקויים הגבוהים ביותר נמצאים בשכונות בדרום דאלאס — אזורים שמצבם הכלכלי מאתגר מלכתחילה. בעלי בתים המתקיימים מקצבאות קבועות חוששים שהם יהיו הראשונים לשלם את המחיר.

העירייה מתגוננת

פקידי עיריית דאלאס טוענים שהמערכת נועדה להגביר את היעילות באכיפת תקנות הנוגעות לנכסים, לא לייצר הכנסות. לדבריהם, בני אדם סוקרים את הצילומים, וציוני הבלאי משמשים את המערכת הפנימית בלבד לקביעת סדרי עדיפויות.

חבר מועצת העיר צ׳אד וסט לא השתכנע. בדיון בתקציב השבוע הוא הציע לבטל את המימון לחוזה המצלמות — חוזה לשלוש שנים בשווי 2.5 מיליון דולר. ״החשש המרכזי שלי הוא שזה עלול להפוך בטעות למס על העניים״, אמר וסט. ״אני לא חושב שמישהו במועצה רוצה לבחור חלק בעיר ולענוש אותו.״

חברת City Detect מגיבה

הטכנולוגיה סופקה על ידי חברת City Detect. המנכ״ל גאווין באום-בלייק אמר שהמערכת מטשטשת פנים ומספרי לוחיות רישוי, אינה מחוברת למאגרי מידע משטרתיים, ואין לחברה שליטה בדרך שבה העירייה משתמשת בנתונים לאכיפה. ״הם לא מחפשים הכנסות. זה לא מס על העניים. הכלי הזה נועד לשמר קהילות״, טען.

תושבי דאלאס ברשתות החברתיות לא קונים את ההסבר הזה. סרטונים בנושא גרפו יותר מ-1,500 תגובות באינסטגרם, טיקטוק ו-YouTube — רובן עם אותו מוטיב: ״עוד דרך לגבות כסף מאנשים״.

מה זה אומר למי שמסתכל על זה מהצד

הסיפור של דאלאס הוא דוגמה מובהקת לכך שבינה מלאכותית שמוטמעת בשירותים עירוניים — גם כזו שנועדה לייעל — עלולה להיתפס ככלי מעקב שפוגע דווקא באוכלוסיות החלשות. טשטוש פנים זה צעד חשוב, אבל 21 אלף הבתים שסומנו בלי ידיעת בעליהם מציבים שאלה עקרונית יותר: מי מחליט מהו ״בלאי״, ועד כמה העירייה צריכה להפעיל מצלמות אוטונומיות כדי לאכוף את התקנות?

בסוף, אם הבית שלכם קיבל ציון בלאי 2 בגלל צבע הארובה — כנראה שאתם לא לבד.