מנכ״ל דוראל: צריך להקים דאטה סנטרים ליד תחנות כוח

יש בעיה קטנה עם מהפכת ה-AI: היא צורכת חשמל, והרבה ממנו. יוני חנציס, מנכ״ל חברת האנרגיה המתחדשת דוראל, עלה לבמה בכנס TECH1 2026 ואמר בקול רם את מה שאנשי תשתיות ממלמלים כבר שנתיים: רשת החשמל בישראל לא ערוכה לזינוק בביקוש שמגיע ממרכזי הנתונים.

חנציס תיאר חוסר התאמה מובנה בין שני העולמות. "הקמת תשתיות חשמל היא אירוע מורכב מאוד, ויש חוסר התאמה בין הביקוש להיצע", אמר. "תחום החשמל נולד מתוך עולם של רגולציה ותכנון ארוך טווח, וההייטק לא רגיל לעבוד בתנאים כאלה." לדבריו, הרגולציה מנסה למנוע עומס גדול מדי על הרשת ובמקביל מאטה את קצב הקמת התשתיות. ישראל, הוא אמר, עדיין מתמודדת עם אתגרי העבר בזמן שהיא צריכה לייצר תשתית חשמל בהיקף גדול פי שניים — וזה לא תהליך שאפשר להשלים במהירות.

אז מה הוא מציע? להזיז את הדאטה סנטר

במקום להקים מרכזי נתונים אי-שם ולהקים להם תשתיות הולכה חדשות, חנציס מציע להפוך את הכיוון: להביא את מרכזי הנתונים אל מתקני ייצור החשמל הקיימים. זה מודל שכבר מיושם בארצות הברית, לטענתו, אבל הרגולציה בישראל טרם הגיעה אליו — ודוראל מנסה לקדם את השינוי.

איך זה עובד בפועל

הרעיון נשען על שילוב בין מרכז נתונים למתקן סולארי. בשעות היום, כשהמתקן מייצר חשמל, הדאטה סנטר ניזון ממנו ישירות. בלילה, כשאין ייצור סולארי, הוא מקבל חשמל מהרשת הארצית ומגשר על הפער. "מתקן סולארי מייצר חשמל במהלך היום, וזו כיום אחת הדרכים המהירות ביותר להקים יכולת ייצור חדשה", הסביר חנציס. התוצאה: לא כל הצריכה של מרכז הנתונים יושבת על הרשת בכל שעות היממה.

וגם הקרקע

לישראל יש בעיה נוספת — אין לה יותר מדי שטח. גם מרכזי נתונים וגם מתקני ייצור חשמל דורשים קרקע נרחבת, ומדינה צפופה צריכה לחשוב על שימוש כפול. "אנחנו מתמודדים עם מחסור בקרקע, ולכן צריך לחשוב בצורה יצירתית", אמר, והציע לשלב את הדאטה סנטרים בשטחים שבהם כבר קיימת תשתית חשמלית. כך חוסכים קרקע ומצמצמים את הצורך בתשתיות חדשות.

המספר שמסביר את גודל השינוי

כדי להמחיש את קנה המידה, חנציס ציין שבארצות הברית יותר מ-90% מהבקשות לחיבור לרשת חשמל ירוקה קשורות למרכזי נתונים. יותר מתשע מתוך עשר בקשות — כלומר, מה שנראה כמו תוספת הוא בפועל עיקר הביקוש. בישראל מדובר בהערכות שלפיהן יידרשו כ-100 מיליארד שקל להשקעות בתשתיות חשמל, סכום שמסביר למה השאלה הזו כבר לא נשארת בין כותלי ועדות התכנון.

מי משלם על זה

החשש המרכזי שחנציס העלה הוא שהעלויות יגולגלו לציבור. "אנחנו רוצים לאפשר את צמיחת הדאטה סנטרים, אבל לא רוצים שהעלויות יגולגלו על הציבור", אמר, והוסיף שנדרשות השקעות גדולות גם ברשת וגם בייצור. הוא ציין שרשות החשמל כבר מבינה את הצורך לאפשר הקמת מרכזי נתונים חדשים, אך מבקשת להבטיח שהצריכה הגבוהה לא תפגע ביציבות הרשת. במקביל, חברות מתקשות לעמוד בדרישות המשתנות, והמשק מתמודד גם עם בריחת מוחות.

מה זה אומר להייטק הישראלי

מבחינת מי שעובד בתעשייה, זה לא דיון תיאורטי על רגולציה. כל מודל שאומן כאן, כל שירות שמייצר טוקנים, יושב בסוף על דאטה סנטר שצריך חיבור לחשמל. אם ישראל לא תספיק להתאים את התשתית, הפרויקטים הגדולים ימצאו את עצמם במקומות שבהם החיבור מהיר יותר. חנציס הזהיר כי אם ישראל לא תשכיל להתאים את תשתיות החשמל שלה לצרכים החדשים, היא עלולה להישאר מאחור.

חנציס גם הציג את הצד של דוראל: "אנחנו חברה ציונית שהפעילות שלה שקולה כיום לשלוש תחנות כוח בישראל, ואנחנו רוצים להמשיך לצמוח. אנחנו בונים בארצות הברית את הפרויקט הגדול ביותר בעולם בתחום שלנו." לדבריו, הפעילות הבינלאומית נשענת על יכולות שפותחו בישראל, וההייטק הישראלי משמש כקטר צמיחה שמייצא לעולם לא רק אנרגיה אלא גם יזמות וטכנולוגיה.

בינתיים, מסתבר שצוואר הבקבוק האמיתי של ה-AI הישראלי הוא לא GPU, אלא לוח הזמנים לחיבור לרשת.