פייסבוק ואינסטגרם קידמו 7,600 מודעות עירום AI
Meta קידמה 7,600 מודעות לאפליקציות עירום AI בפייסבוק ובאינסטגרם, תוך הפרת המדיניות שלה עצמה. המודעות הועברו על ידי שותף פרסום סיני, GatherOne. זה קרה למרות שמכירות Meta בסין הסתכמו ב-18.4 מיליארד דולר ב-2024 — מה שמעלה שאלות על היחס בין הכנסות לאכיפה.
שבעת אלפים ושש מאות. זה מספר המודעות לאפליקציות עירום AI שפייסבוק ואינסטגרם של Meta קידמו בחודשים האחרונים — למרות שמדיניות החברה אוסרת עליהן במפורש. את המודעות העבירה חברת פרסום סינית שותפה, GatherOne, שמשרתת לקוחות סינים שרוצים גישה למשתמשים בינלאומיים ברשתות של Meta.
מה קרה פה בעצם?
ארגון Tech Transparency Project (TTP), גוף מחקר אמריקאי שמטרתו לפקח על ענקיות הטכנולוגיה, פרסם דו"ח שמפרט כיצד בין אפריל ליוני 2026 הופיעו בפייסבוק ובאינסטגרם אלפי מודעות לאפליקציות שמאפשרות "להלביש" פנים של נשים על גופות עירומות, או ליצור סרטונים מיניים באמצעות AI. האפליקציות נוצרו בסין.
אחת האפליקציות שזוהו בדו"ח מאפשרת שיתוף של תוכן שמשתמשים דיווחו עליו כפורנוגרפיית ילדים.
"Meta נותנת כרטיס חופשי לאחד משותפי הפרסום המובילים שלה מסין כשזה מגיע למודעות עירום", אמרה קייטי פול, מנהלת TTP.
מה המדיניות של Meta?
המדיניות של Meta אוסרת על מודעות "שאינן מיניות באופן מובהק" או כאלה שמקדמים אפליקציות ש"מסירות" בגדים מאנשים בתמונות. החברה טוענת שהיא "לוקחת צעדים אגרסיביים" נגד תוכן כזה.
סינדי סאות'וורת', מנהלת מדיניות בטחון נשים ב-Meta, אמרה: "אנחנו לא מאפשרים תמונות אינטימיות לא-הסכמיות או אפליקציות עירום בפלטפורמה שלנו".
אבל מה ש-TTP מצאו מראה פער גדול בין המדיניות לבין המציאות.
מי זו GatherOne?
GatherOne, חברה מבוססת בייג'ין, פועלת כמתווכת בין חברות סיניות לבין פלטפורמות פרסום בינלאומיות. באתר החברה נכתב שהיא עובדת עם לקוחות בתחומי גיימינג, א-קומרס, בידור ופיננסים, ועוזרת להם לפרסם ברשתות של Meta, גוגל, TikTok ו-X.
GatherOne מופיעה באתר העסקי של סין כאחת מ-11 סוכנויות פרסום רשמיות. באתר החברה יש תמונה של מה שנראה כמנכ"ל החברה מקבל פרס, לצד שני מנהלים בכירים של Meta, באירוע בהונג קונג בינואר. הלוגו של Meta מוצג על שלט מאחוריהם.
בתגובה לפרסומים, GatherOne הודיעה שהיא משהה פתיחת חשבונות פרסום חדשים לשירותי עירום AI ו-face-swap, ושהיא עורכת "שדרוג ציות מקיף" כדי לטפל בהתפתחויות הטכנולוגיות של מדיה סינתטית.
הקשר הסיני של Meta
אינסטגרם ופייסבוק חסומים בסין, אבל חברות סיניות שמוכרות מחוץ למדינה משתמשות במתווכים כמו GatherOne כדי לקנות חשיפה למשתמשים בינלאומיים.
Meta דיווחה שהמכירות בסין הסתכמו ב-18.4 מיליארד דולר לשנת 2024 — 11% מההכנסות הגלובליות של החברה. זה יותר מפי שניים מהמכירות שעשתה שם ב-2022. החברה לא פרסמה נתוני הכנסות מסין מאז.
לפי דיווח של רויטרס מדצמבר 2025, מסמכים פנימיים של Meta הראו שב-2024 כ-19% מההכנסות מסין באותה שנה הגיעו ממודעות לתוכן אסור — פורנוגרפיה, הונאות והימורים לא-חוקיים. רויטרס ציטטה את GatherOne כסוכנות פרסום שבדיקותיה הראו שהיא מקדמת שירותי הונאה.
מה עם האכיפה?
המודעות ש-TTP מצאו נמחקו בסופו של דבר על ידי Meta — אבל רק לאחר שהוצגו לגולשים. רבות מהן היו מיניות, והציגו תמונות של צעירות בתנוחות מיניות עם טקסט כמו "צרי סרטון עם כל פנים".
קייטי פול מ-TTP טוענת שהממצאים סותרים את הצהרות Meta לגבי איסור מודעות ל-dating-deepfake, ושהחברה "מעדיפה הכנסות ממודעות על חשבון דאגה למשתמשים".
היסטוריה של בעיות
זאת לא הפעם הראשונה ש-Meta מואשמת בכישלון בתחום הזה. שרה ווין-ויליאמס, מנהלת מדיניות ציבורית לשעבר ב-Meta שהפכה ל-whistleblower, העידה בקונגרס ב-2025 שהחברה הציעה כלי צנזורה לסין ועזרה למדינה להתקדם במירוץ ה-AI מול ארה"ב.
Meta לא הגיבה לשאילתות על העדות הזו. דובר החברה טען בעבר שההצהרות של ווין-ויליאמס אינן מדויקות.
מה זה אומר לנו?
הסיפור הזה חושף פער מובנה במודל הפרסום של ענקיות הטכנולוגיה: המדיניות קיימת, אבל כשהיא מתנגשת עם הכנסות — במיוחד ממקור משמעותי כמו סין — האכיפה נחלשת. בישראל, שבה תעשיית ההייטק מסתמכת על אותן פלטפורמות פרסום, זה עניין מעשי: אם הכללים לא נאכפים באופן אחיד, מי שומר עלינו?