Google ובריטניה מנסים למנוע שבילי עיבוי בעזרת AI
ממשלת בריטניה וגוגל משיקות ניסוי AI בשווי 5 מיליון ליש״ט למניעת שבילי עיבוי שמחממים את האטמוספרה מעל צפון האוקיינוס האטלנטי. הניסוי יתמקד במרחב Shanwick, שבו שבילי עיבוי גורמים ל-5% מההתחממות הגלובלית, וישלב שינויים קטנים בגובה הטיסות כדי למנוע את היווצרותם — ובכך עשוי להוכיח שאפשר להשיג שיפור אקלימי משמעותי.
כשמטוסים טסים בגובה רב, הם לפעמים משאירים שובל לבן — שבילי עיבוי. לרוב אנחנו מתעלמים מהם, אבל האמת היא שהם תורמים כשליש מהשפעת התעופה על שינויי האקלים. עכשיו, גוגל ובריטניה מפעילות ניסוי ראשון מסוגו כדי לשנות את המשוואה הזו.
אז מה בעצם קרה כאן?
ב-18 באוגוסט 2026, ממשלת בריטניה וגוגל השיקו את Operation Blue Skies — ניסוי של 30 חודשים, בעלות של 5 מיליון ליש״ט (כ-6.76 מיליון דולר), שמטרתו להשתמש בבינה מלאכותית כדי לחזות ולמנוע שבילי עיבוי מחממים מעל צפון האוקיינוס האטלנטי. זהו הניסוי הראשון בעולם שנתמך על ידי מדינה, בקנה מידה של מרחב אווירי אוקייני שלם.
למה שבילי עיבוי הם בעיה?
שבילי עיבוי, או בשמם המדעי contrails, נוצרים כאשר אדי פליטה חמים ממנועי סילון מתעבים ויוצרים גבישי קרח באוויר קר ולח. במקרים רבים הם נעלמים מהר, אבל בתנאים מסוימים הם מתפשטים ויוצרים עננים הלוכדים חום שאמור היה לברוח מהכדור. מדענים מעריכים שהשבילים האלה אחראים לבערך שליש מההשפעה האקלימית של תעשיית התעופה — נתון דרמטי שמצדיק התערבות.
איך זה עובד?
הניסוי מתמקד במרחב האווירי של Shanwick, המחצית המזרחית של מסדרון צפון האטלנטי, שאחראי ל-5% מההתחממות הגלובלית שנגרמת משבילי עיבוי. זה אזור עם תנועת מטוסים ערה, אבל לא צפופה מדי, מה שהופך אותו למושלם לניסוי.
ה-AI של גוגל ינתח תמונות לוויין, נתוני טיסות היסטוריים ותחזיות מזג אוויר כדי לזהות אזורים אטמוספריים שבהם סביר שייווצרו שבילי עיבוי מחממים. המידע הזה יועבר ל-NATS, ספק שירותי בקרת התעבורה האווירית הבריטי, שבו פקחי טיסה יכוונו טייסים לבצע שינויים קטנים במסלול — בדרך כלל שינוי בגובה של כ-2,000 רגל — כדי להימנע מאותם אזורים. זה דומה לשינויים שכבר מבצעים כדי להימנע מטורבולנציה, אז הנוסעים כנראה לא ירגישו בהבדל.
מי משתתף ומתי?
הניסוי יכלול שתי תקופות הפעלה של ארבעה חודשים כל אחת, בחורפים 2026–2027 ו-2027–2028, כשיש פחות תנועת מטוסים. כ-10,000 טיסות צפויות לעבור במרחב האווירי במהלך תקופות הניסוי, ורק בין 1% ל-5% מהן יוסטו ממסלולן כדי למנוע היווצרות שבילים. גוגל תורמת 1.4 מיליון ליש״ט (כ-1.9 מיליון דולר) בצורה פרו בונו, וממשלת בריטניה מכסה 2.65 מיליון ליש״ט (כ-3.6 מיליון דולר) מהתקציב.
בנוסף לגוגל ול-NATS, מעורבים גם Met Office הבריטי, שעוסק בחיזוי מזג אוויר, Contrails.org, שמנתח נתונים, וחוקרים מ-Imperial College London ומאוניברסיטת קיימברידג׳, שיבדקו באופן עצמאי את ההשפעה האקלימית.
מה עומד על כף המאזניים?
אם הניסוי יצליח, הוא יכול להוכיח שניתן להפחית באופן משמעותי את טביעת הרגל האקלימית של התעופה באמצעות התאמות מזעריות בתפעול. זה לא ידרוש שינויים גדולים בתשתיות או בעלויות גבוהות, אלא רק שימוש חכם בנתונים. עבור אנשי טכנולוגיה, זו דוגמה מצוינת ל-AI יישומי שפותר בעיות מהעולם האמיתי — לא רק צ׳אטבוטים, אלא מערכות שמשנות את האופן שבו תעשיות מסורתיות מתמודדות עם אתגרים סביבתיים.
בסופו של דבר, אם ה-AI יוכל למנוע אפילו חלק קטן מהשבילים האלה, זה עשוי להשפיע על האופן שבו חברות תעופה ורגולטורים חושבים על קיימות. וגם אם זה נשמע כמו טיפה בים — לפעמים טיפות כאלה מצטברות לגל.