היזם הישראלי מאור שלמה: ה-AI ימצא תרופות, הרופא ייתן תקווה

אנחנו רגילים לדבר על AI כמשהו שמייעל תהליכים או כותב קוד. אבל מה קורה כשהוא נכנס לחדר שבו ההחלטות הן על חיים ומוות? מאור שלמה, יזם הייטק בן 32, נאלץ להתמודד עם השאלה הזו מזווית אישית וכואבת. אחרי שאמו נפטרה מסרטן ריאות, הוא הפנה את הכסף מ-Exit הגדול שלו להשקעה במלחמה במחלה.

שלמה, שנחשב בתחילת דרכו ל"ילד פלא" של ההייטק הישראלי, מכר בשנה שעברה את החברה שייסד, Base44, ל-Wix תמורת כ-80 מיליון דולר. את חלקו הוא מפנה לקרן "Second Light", שהקים בעצמו ומשקיעה בסטארט-אפים לחקר סרטן ולפיתוח טיפולים. "היא קיבלה ברמב"ם טיפול מדהים", סיפר על אמו, "אבל התסכול מהמחלה הזאת נשאר, ומתוכו הקמתי את 'Second Light'".

רעיונות זה זול, הבדיקות הן צוואר הבקבוק

הסיפור האישי הביא את שלמה לעולם הרפואי, אבל הוא נכנס אליו עם מסקנה ברורה מעולם התוכנה: בעולם שבו AI יכול לייצר רעיונות בקצב מסחרר, מה שיעכב אתכם לא יהיה המחסור ברעיונות — אלא הביצוע. "רעיונות זה דבר זול", הוא טוען, "מה שקובע הוא הביצוע". וזה, לדבריו, בדיוק מה שקורה עכשיו ברפואה.

"אני רואה את זה בחברות שהקרן משקיעה בהן", הוא מסביר. "ה-AI עוזר למצוא תרופות טובות יותר ולנתח תוצאות של ניסויים. אם אני אומר לו 'תמצא מחקרים חדשים, תתכנן מולקולה חדשה נגד סרטן', אפשר לקבל בתהליך הזה אלפי מועמדים לתרופות". אבל מה עושים עם אלפי מועמדים? "צוואר הבקבוק יהיה היכולת לבדוק את הרעיונות האלה במציאות — על תאים, במעבדה ובגוף של מטופל".

הקבלה שהוא מוצא למתמטיקה מדגישה את הנקודה: במתמטיקה, בניגוד לרפואה, ה-AI יכול להציע השערה ולבדוק אותה מיד בעצמו. "ברגע שה-AI יוכל לבדוק את התוצאות של עצמו, הוא יחשוב מהר יותר מאיתנו, ינתח אותן וייצר את הניסיון הבא", וזה בדיוק מה שחסר בביולוגיה: דרך לבדוק רעיון במהירות.

"צריך רופא שיישב מול המטופל"

כאן נכנסת התובנה של שלמה, שמגיעה דווקא מפי מי שכל הקריירה שלו מבוססת על טכנולוגיה: "גם כש-AI יצליח לפתור המון בעיות רפואיות, בסוף צריך רופא שיישב מול המטופל, יבין אותו וייתן לו תקווה". הוא מתאר את העבודה של רופא כיום כ"כמעט בלתי אפשרית" — מצד אחד להיות "מכונת ידע משומנת", ומצד שני לשמור על אנושיות.

הוא מאמין שה-AI ייקח על עצמו את חלק הידע המקצועי מהר מאוד. "אולי אפשר היום להתווכח שיש תחומים ברפואה שבהם המודלים הכי מתקדמים עדיין לא ברמה של הרופאים הכי חכמים שלנו, אבל בוועידת החדשנות הבאה, או זו שאחריה, זה כבר לא משהו שנוכל להגיד".

"AI הוא הביולוג והכימאי הכי מהיר — אבל גם החכם ביותר צריך לנסות במציאות"

אז למה זה עדיין לא קורה? שלמה טוען שחלק גדול מהבעיה הוא טכנולוגי ותפיסתי. מערכות הבריאות וה-IT בנויות אחרת, ולא מאפשרות ל-AI לקבל את כל המידע הנחוץ כדי לעזור באמת.

"אם אתה לא נותן ל-AI את כל הממדים של המטופל — הדימות, ריצוף ה-DNA, הסימפטומים, הרקע המשפחתי — הוא ייתן לך תשובות לא נכונות, ואז הרופא יאבד את האמון בו מהר מאוד", הוא מסביר. "כשכל זה יעבוד, הרופא יקבל הרבה יותר זמן לעבוד עם כל מטופל, להעמיק במה שמפריע לו וכואב לו, והתוצאה תהיה כאילו לכל מטופל יש צוות חוקרים ולא רק רופא אחד עסוק".

הוא מדמיין עתיד שבו רופא מקבל מהמערכת התראה: "הנה, תראה את תשובת המעבדה שהגיעה, וזה מה שאני חושב". אבל כדי להגיע לשם, לדבריו, צריך לבנות טכנולוגיה שמשתלבת באופן טבעי בעבודת הרופא, ולא מבקשת ממנו "לצאת החוצה שנייה ולשאול את ה-AI".

עצה ליזמים: תבנו למה שה-AI בקושי מצליח לעשות

שלמה, שמודה שהוא "מאוד חדש בתחום", מוצא הקבלות בין ההייטק לרפואה — אבל גם מודה שלא כולן עובדות. הוא מודה שלקח לו זמן להבין שהרעיון של Base44, שכל אחד יכול לבנות תוכנה בלי לדעת לתכנת, "לא בדיוק מתרגם לעולם הרפואה. זה לא אומר שנהפוך את כולם לרופאים, אלא שנעזור לרופאים לעשות הרבה יותר".

הוא מבקר את שני הצדדים: "עולם הטכנולוגיה יכול ללמוד קצת ענווה מעולם הרפואה — באים חבר'ה כמוני וחושבים שהם יכולים להזיז משהו. אבל עולם הרפואה יכול ללמוד מעולם הטכנולוגיה קצת על פתיחות ושינוי". הרגולציה, הוא טוען, לא מדביקה את הקצב, "כי היא מכוונת לאופן שבו המודלים פעלו לפני חצי שנה ושנה, ולא מתחילה להתכונן למה שיגיע בעוד שנה או שנתיים".

העצה שלו ליזמים היא בדיוק להפך: לא לבנות סביב מה שה-AI יודע לעשות היום, אלא סביב מה שהוא בקושי מצליח לעשות — כי עד שהמערכת תהיה מוכנה, המודלים כבר יגיעו לשם. ובסופו של דבר, מה שקובע הוא אותו עיקרון ישן מעולם התוכנה: רעיונות הם זולים. הביצוע, הבדיקה הקלינית והניסוי על מטופל ראשון — זה מה שעולה כסף, זמן ולב. ושם, כנראה, גם נמצא הכסף הגדול הבא.