סקויה קפיטל סוגרת את לונדון ומתמקדת בליבה

דמיינו שאתם מפשטים את תיק ההשקעות שלכם — זורקים תוכניות צדדיות, סוגרים משרדים, מתמקדים רק במה שבאמת עובד. זה בדיוק מה שסקויה קפיטל, אחת מקרנות ההון סיכון המשפיעות בעולם, עושה כרגע. אז מה עומד מאחורי המהלך הגדול?

מה השתנה? סקויה קפיטל הודיעה על שינוי אסטרטגי נרחב: הקרן סוגרת את המשרד שלה בלונדון ומסיימת את פעילותן של שתי תוכניות מרכזיות. הראשונה, Arc, סיפקה ליווי ליזמים בשלבים הראשונים של הקמת סטארט-אפ. השנייה, Scouts, אפשרה ליזמים ולבכירים בתעשייה להשקיע בסטארט-אפים צעירים בשם הקרן. אבל זה לא נגמר שם.

המבנה הארגוני עובר מהפך. סקויה מבטלת את החלוקה המסורתית בין השקעות בשלבים מוקדמים (Early Stage) לבין השקעות בצמיחה (Growth Stage), ועוברת לצוות השקעות אחוד שילווה חברות מהרגע הראשון ועד לשלבים מתקדמים. בנוסף, הקרן מפשטת את היררכיית השותפות שלה — צעד שנועד להפחית בירוקרטיה ולהעניק לכל שותף יכולת השפעה רבה יותר, כדי שיזמים יקבלו תמיכה מלאה מסקויה כולה.

גיוס ענק למטרה חדשה לצד הצמצומים, סקויה גם מחזקת את עצמה: הקרן השלימה גיוס מרשים של כ-10 מיליארד דולר להשקעות חדשות. זה סכום שמשקף אמון אדיר, במיוחד בהתחשב בתנאי השוק הנוכחיים. הכסף הזה מיועד להשקעות "ליבה" בתחומים שהקרן רואה כבעלי פוטנציאל צמיחה גבוה במיוחד: טכנולוגיה, בינה מלאכותית (AI) וביולוגיה. לדברי אנשי הקרן, הם מתכוונים להשקיע באיכות על פני כמות — להתמקד במספר קטן יותר של חברות, אבל להעניק להן תמיכה אינטנסיבית ומשמעותית יותר.

למה זה קורה עכשיו? סקויה קפיטל, שנוסדה בשנות ה-70 בקליפורניה, היא שחקנית ותיקה ומשפיעה. היא הייתה בין המשקיעות הראשונות באפל, גוגל, יוטיוב ו-ווטסאפ. בארץ, הקרן השקיעה בחברות ישראליות בולטות כמו מלאנוקס, פאלו אלטו נטוורקס וענקית הסייבר וויז, בנוסף למוביט, אדאלום ולמונייד. עכשיו, שנה לאחר שהשלימה חילופי דורות בהנהגתה, הקרן כותבת מחדש את חוקי המשחק שלה.

במכתב פתוח תחת הכותרת "סקויה של המחר", הקרן מסבירה שהשינויים נועדו "להתאים את קצב העבודה לזה של היזמים שבהם היא משקיעה". אחת הדוגמאות הקונקרטיות: ביטול ישיבות השותפים המסורתיות של ימי שני — מהלך סמלי שנועד לשדר שהמשקיעים צריכים לפעול מסביב לשעון, כמו היזמים עצמם.

מה זה אומר עלינו? למי שעובד בסצנת ההייטק הישראלית, המהלך הזה עשוי להרגיש קרוב. סקויה קפיטל היא לא עוד קרן זרה; היא שחקנית מרכזית במערכת האקולוגית המקומית. הצמצום בלונדון, למשל, מבהיר שהקרן מאמינה שהיא יכולה לתמוך בחברות אירופיות ישירות מהמטה בעמק הסיליקון — מגמה שמחזקת את המרכזיות של עמק הסיליקון, אבל גם את התלות הגלובלית בידע ובקשרים שם. ההשקעה המוגברת בתחומי הביולוגיה וה-AI עשויה לפתוח הזדמנויות חדשות לסטארט-אפים ישראליים הפועלים בתחומים הללו.

קצת מספרים בפרופורציה 10 מיליארד דולר זה סכום שקשה לתפוס. לשם השוואה, זה יותר מהתמ"ג של כמה מדינות קטנות. בעולם ההון סיכון, גיוס כזה מאפשר לסקויה קפיטל לשחק בזירה העילית, להשקיע סכומים גדולים בחברות בוגרות, ולעיתים גם לאתגר שחקנים קיימים. עם זאת, ההחלטה לפשט את המבנה מראה שגם קרן בסדר גודל כזה מבינה שצריך להישאר זריזה וממוקדת.

תגובות וסיכונים סקויה מודה שחלק מהצעדים "היו כואבים וכללו פרידה מאנשי צוות מוערכים". ובכל זאת, הקרן מביעה אופטימיות לגבי העתיד, במיוחד עקב ההתפתחויות ב-AI, ביולוגיה, תעשיית החלל ותהליך התיעוש מחדש. השאלה הגדולה היא האם המהלך יוכיח את עצמו — האם המהלך המחודש הזה יוביל להקמת חברות מובילות יותר, או שתאבד את הדינמיות בעקבות צמצום התוכניות.

בסופו של דבר, סקויה קפיטל מהמרת על כך שבעולם משתנה, עדיף להיות ערוכה וממוקדת מאשר גדולה ובירוקרטית.