נשיא רייכמן: האוניברסיטאות מפספסות את האתגר האמיתי של ה-AI
פרופ' בועז גנור, נשיא אוניברסיטת רייכמן, קורא למוסדות ההשכלה הגבוהה לבצע שינוי יסודי ולא להסתפק בהוספת תוכניות AI. לדבריו, מודל ההוראה המסורתי סיים את תפקידו, והתואר צריך להפוך למסלול ליווי מתמשך לאורך הקריירה. גנור מאמין שלישראל יש הזדמנות להוביל את המהפכה הזו, כפי שעשתה בתחום הסייבר.

כל אוניברסיטה היום רצה לפתוח תוכנית בינה מלאכותית, להרחיב מעבדות מחקר ולרכוש כלי AI. זה נשמע כמו התגובה הנכונה למהפכה — אבל נשיא אוניברסיטת רייכמן, פרופ' בועז גנור, טוען שמדובר בהחמצה מוחלטת של הנקודה.
"השאלה אינה כיצד מלמדים בינה מלאכותית, אלא כיצד צריכה להיראות אוניברסיטה בעולם שבו כמעט כל מקצוע עומד להשתנות", הוא כותב. וזו לא עוד אמירה כללית — זו קריאה למוסדות ההשכלה הגבוהה לבחון מחדש את כל המודל שלהם, מההוראה ועד לתואר עצמו.
סטודנט שמתחיל תואר לא יודע מה יקרה בעוד שלוש שנים
גנור מצביע על בעיה בסיסית: סטודנט שמתחיל היום תואר יסיים אותו בעוד שלוש או ארבע שנים, אבל אף אחד — כולל המעסיקים עצמם — לא יודע איך ייראה שוק העבודה ביום שיקבל את התעודה. עורכי דין, רופאים, מהנדסים, כלכלנים ומנהלים כבר עובדים לצד מערכות AI, וזה רק ההתחלה.
אז הידע המקצועי לבדו כבר לא מספיק. בוגר העתיד יצטרך לדעת לעבוד עם בינה מלאכותית, אבל לא פחות חשוב — לדעת מתי לא לסמוך עליה, איך לבקר אותה, איך לשלב אותה בקבלת החלטות, ואיך לייצר ערך אנושי במקום שבו המכונה כבר עושה חלק גדול מהעבודה.
המרצה כבר לא מקור הידע
מודל ההוראה שעליו גדלו דורות של סטודנטים, טוען גנור, הגיע לסוף דרכו. כאשר כל הידע זמין בתוך שניות ברשת, המרצה כבר אינו מקור הידע היחיד. התפקיד החדש שלו הוא ללמד לחשוב, להטיל ספק, לשאול שאלות טובות יותר, להבחין בין מידע אמין לרעש, ולקבל החלטות מורכבות בעולם שמשתנה בלי הרף.
גם תוכניות הלימודים לא יכולות להמשיך להתעדכן אחת לכמה שנים — בעולם שבו טכנולוגיות חדשות נולדות כמעט כל חודש, האוניברסיטאות חייבות ללמוד להשתנות בקצב אחר.
התואר לא יכול להיות נקודת הסיום
אולי הנקודה החשובה ביותר: התואר האקדמי, לפי גנור, כבר לא יכול להיות נקודת הסיום של הלמידה. בעולם שבו מקצועות משתנים ללא הפסקה, ההשכלה הגבוהה צריכה להפוך למערכת שמלווה את בוגריה לאורך הקריירה כולה — מעין מנוי לכל החיים, לא מוצר חד-פעמי.
לישראל יש הזדמנות
גנור מאמין שלישראל יש הזדמנות מיוחדת: להיות בין המדינות שמעצבות מחדש את מודל ההשכלה הגבוהה בעידן ה-AI, כפי שהייתה בין הראשונות לזהות את מהפכת הסייבר. לשם כך יידרשו, לדבריו, אומץ, חשיבה מחוץ לקופסה ונכונות לערער על מודלים שנבנו לעולם שכבר לא קיים.
והיתרון האנושי? ככל שה-AI ישתפר, הוא לא יתבטא במהירות עיבוד המידע, אלא ביכולת לחשוב באופן יצירתי, ביקורתי ורב-תחומי — ולראות את התמונה הרחבה.
בקיצור: אם האוניברסיטה שלכם רק הוסיפה קורס AI וקראה לזה התאמה למהפכה, כנראה שצריך לדבר.