אוניברסיטת קנטקי אישרה פטור דתי לעובד שלא ישתמש ב-AI

אז מה קורה כשבמקום העבודה שלכם מתחילים ללחוץ שתשתמשו ב-ChatGPT לכל משימה, אבל אתם מאמינים בלב שלם שהטכנולוגיה הזו מתנגשת עם הערכים הכי בסיסיים שלכם? זה בדיוק מה שקרה לדייוויד דורמן, מנהל מחקר באוניברסיטת קנטקי שבארצות הברית, שהצליח להשיג פטור דתי שמאפשר לו לא להשתמש בכלי AI במסגרת עבודתו. הסיפור הזה, שככל הנראה הוא הראשון מסוגו עבור הומניסטים, מעלה שאלות מרתקות על מקום העבודה בעידן הבינה המלאכותית — ועשוי לשמש תקדים חשוב.

דורמן, בן 45, מזדהה כהומניסט כבר כ-30 שנה. האמונה שלו מתמקדת ברווחת האדם, בשגשוגו ובחשיבה עצמאית. כשאוניברסיטת קנטקי התחילה לעודד עובדים לשלב כלי AI כמו ChatGPT ו-Microsoft Copilot בתהליכי העבודה, הוא הרגיש שזה סותר את מה שהוא מאמין בו. "העבודה הכרוכה בחשיבה על מצבים, על העבודה שלי ועל האתיקה שלי... היא מרכיב מרכזי ביכולת שלי להתפתח כאדם מוסרי", הוא אמר ל-Religion News Service. בתרגום חופשי: "היכולת לחשוב ולפתח את עצמי כאדם מוסרי היא חלק מרכזי ממי שאני, וביטול העבודה הזו, בין אם היא קשה ובין אם לא, מערער את היכולת שלי לפעול כגורם מוסרי."

כדי להשיג את הפטור, דורמן פנה לאגודה האמריקאית להומניזם (AHA), ארגון ללא מטרות רווח שמקדם הומניזם חילוני. היא עזרה לו לנסח בקשה לפטור דתי לפי סעיף VII לחוק זכויות האזרח האמריקאי, חוק פדרלי שמחייב מעסיקים להתאים דרישות עבודה לעובדים שיש להם אמונות דתיות או ערכיות כנות שמתנגשות עם תחומי האחריות שלהם. בתי משפט פדרליים קבעו שהומניזם חילוני נחשב דת לעניין הזה, ולכן דורמן זכאי לאותן הגנות כמו מאמינים בדתות אחרות. הבקשה אושרה ב-25 בספטמבר על ידי המשרד לשוויון הזדמנויות באוניברסיטה, לאחר שנקבע שההתאמה לא תיצור נטל מיותר על המחלקה שלו.

הפטור פירושו שדורמן אינו צריך להשתמש ב-AI בעצמו כדי לבצע את עבודתו — למשל, לערוך בקשות למענקי מחקר או לנהל תהליכי ציות. עם זאת, הוא עדיין עשוי להידרש להשתתף בפגישות ולעבוד עם עמיתים שבוחרים להשתמש בטכנולוגיה. לדברי דובר האוניברסיטה, ג'יי בלאנטון, הם בוחנים בקשות כאלה באופן פרטני, ו"במקרה זה, האוניברסיטה קבעה שניתן לספק התאמה, ובמקביל לאפשר לעובד להמשיך לבצע את התפקידים החיוניים של משרתו." הכוונה היא שדורמן ממשיך בתפקידיו המרכזיים, פשוט בלי AI.

דורמן לא הראשון שקיבל פטור דתי דומה. מוקדם יותר השנה, ארין מוס, מהנדסת תוכנה ואוניטריאנית אוניברסליסטית מצפון קרוליינה, קיבלה התאמה ממעסיקתה כדי לא להשתמש ב-AI, בהתבסס על אמונותיה הדתיות, הסביבתיות והאתיות. מה שהופך את המקרה של דורמן לייחודי הוא היותו הומניסט — גישה שמקדמת ערכים אנושיים וחשיבה מדעית, אך לרוב מזוהה עם ספקנות כלפי כוחות על-טבעיים. "דאגה לגבי AI וכבוד האדם יכולה לעבור דרך מסורות ואמונות שונות, בין שמדובר בתורות קתוליות, באוניברסליזם או בהומניזם", הסבירה Alexandra Huiskens, עורכת דין ב-AHA, בראיון ל-TechCrunch. "אנחנו רוצים שהומניסטים או אתאיסטים ידעו שגם הם נופלים תחת הקטגוריות האלה — שגם הם מוגנים על ידי החוק בעבודה."

אז מה בעצם קרה כאן? דורמן פנה לאוניברסיטה מבעוד מועד, לפני שהשימוש ב-AI הפך לחובה. הוא סיפר ל-Chronicle of Higher Education שהוא ציפה לתהליך בירוקרטי, אבל הופתע לגלות שזה לקח כחודש והיה "פשוט מאוד". במכתב שהגיש, הוא כתב: "החלפת נוכחות אנושית, הקשבה אותנטית ואחריות אישית בעבודתי בעיבוד אוטומטי של מכונות מתנגשת ישירות עם המחויבות שלי לשמור על כבוד האדם ועל שגשוגו כערכים מרכזיים." במילים פשוטות, הוא מאמין שלקחת תהליכים קוגניטיביים ומוסריים מבני אדם ולבצע אותם באמצעות מכונות פוגע ביכולת שלנו לגדול כקהילות ואף עלול לפגוע בסביבה. בהצהרה מטעם AHA, הוא הוסיף ש-AI "מפריע ליכולת של אנשים להתפרנס, העלויות הסביבתיות עלולות להמיט אסון על האנושות ועל כדור הארץ שלנו, והחלפתה וגניבתה של היצירתיות האנושית מאיימות על מרכיבים בתרבות שלנו, כמו אמנות וספרות, שגורמים לחברה לשגשג."

המקרה הזה מגיע בזמן מעניין. מקומות עבודה ברחבי העולם, כולל חברות טק ישראליות רבות, מאמצים AI במהירות, ולעיתים קרובות מעריכים עובדים על מידת השימוש שלהם בכלי AI. הפטור של דורמן מציב שאלה: מה קורה כשאמונות אישיות, לאו דווקא דתיות במובן המסורתי, מתנגשות עם הדרישות הללו? עבור אנשים שעובדים בהייטק — בין אם כמפתחים, מנהלים או מעצבים — זה עשוי לעורר מחשבה על האיזון בין יעילות טכנולוגית לבין ערכים אישיים.

אז בפעם הבאה שאתם דנים במדיניות AI במקום העבודה שלכם, אולי כדאי לזכור שאמונות יכולות להתבטא בדרכים מפתיעות. ואם אתם חושבים ש-AI פוגע ביכולת שלנו לחשוב, אז לפחות יש תקדים לבקש התאמה.