העימות עם Anthropic תקע את חוק ה-AI המתקדם בארה״ב

הצעת החוק האמריקאית לטיפול בסיכונים של מערכות AI מתקדמות, שקידמו מנהיגי הסנאט משתי המפלגות, נתקעה בשבועות האחרונים – והפעם בגלל מחלוקות עם חברת Anthropic ועם סנאטורית בכירה. בואו נבין מה קרה כאן, ולמה זה משנה גם למי מאיתנו שעובדים בפיתוח AI.

מה הייתה אמורה לעשות הצעת החוק?

ההצעה, שהובלה על ידי מנהיג הרוב בסנאט John Thune, יו״ר ועדת המסחר Ted Cruz והסנאטורית Amy Klobuchar, התמקדה ב״חובת זהירות״ (duty of care) כלפי חברות שפיתחו מודלי AI חזקים, הידועים כ-״frontier AI״ – כאלה בעלי יכולות שעלולות להוות סיכונים גדולים בתחומים כמו סייבר, נשק ביולוגי או אובדן שליטה.

בפועל, החוק היה מטיל על חברות AI חובה משפטית לנהל את הסיכונים האלה מראש, לדווח למשרד המסחר האמריקאי על קפיצות משמעותיות ביכולות, ולתת לממשלה אפשרות לפנות לבית המשפט כדי לחסום מודלים אם החברות לא יעמדו בחובותיהן. בנוסף, הוא היה מבטל חוקי מדינה כדי ליצור תקן לאומי אחיד.

מי שדחף את ההצעה ראה בכך ויתור נדיר של הרפובליקנים – דרישה לתת דין וחשבון על הסיכונים של טכנולוגיות חדשות, במקום מערכת כללים מוגבלת.

Anthropic נגד הממשלה: מה הם רצו?

כאן העניינים הסתבכו. Anthropic, שידועה בקידום בטיחות AI וקראה לרגולציה מחמירה יותר, התמקדה דווקא בהתאמת החובות הפוטנציאליות שיוטלו עליה במסגרת ההצעה. על פי מקורות, החברה דרשה לחייב גילוי פומבי של הסיכונים הנשקפים ממערכותיה – דרישה שדומה לחוקי מדינה שהיא כבר תומכת בהם, שבהם מעבדות AI גדולות צריכות לפרסם כיצד הן קובעות ספים להגבלת סיכונים.

בנוסף, Anthropic התנגדה לסעיף שמעניק למשרד המסחר סמכות להוציא צו מניעה נגד שחרור מודלים (injunction power). גורמים בקונגרס טענו שגישתה של Anthropic יוצרת בירוקרטיה שתחסום חברות סטארטאפ, ותסכל את מטרות החוק.

מטעם Anthropic נמסר: ״אנו ממשיכים לעבוד עם הוועדה כדי לחזק את האופן שבו ההצעה מטפלת בסיכון קטסטרופלי.״

קנטוול והגישה המתחרה

גם בלי הסכמת Anthropic, ההצעה הייתה זקוקה לתמיכתה של הסנאטורית Maria Cantwell, חברה דמוקרטית בכירה בוועדת המסחר. Cantwell קידמה גישה רגולטורית שונה – כזו שמדגישה הובלה של מומחים ממשרד המסחר, מעבדות לאומיות ומנגנונים ביטחוניים בבדיקות של מערכות AI.

כשהיא לא הצטרפה, ההצעה נתקעה. קנטוול ציינה שהיא רוצה לנהל משא ומתן על בסיס הצעות קודמות שאושרו ב-2024, כאשר היא עמדה בראש הוועדה.

מה זה אומר על עתיד הרגולציה?

הכישלון הזה מגיע בתקופה שבה חברות AI רבות, כולל Anthropic עצמה, קוראות לפעול לטיפול בסיכונים של מערכות חזקות. אבל הוויכוח הזה חושף מתחים עמוקים: בין רצון בפיקוח לבין חשש מבירוקרטיה שתחסום חדשנות; בין גישה של ״תעשו מה שצריך״ לבין דרישה לשקיפות מלאה.

עבור מי מאיתנו בקהילת ההיי-טק הישראלית, זה מראה שגם בארה״ב הרגולציה לא פשוטה. חברות AI ישראליות שפועלות גלובלית יצטרכו לעקוב מקרוב – שינויים בתקנים האמריקאיים יכולים להשפיע על שווקים, השקעות ואפילו על גיוס עובדים.

בינתיים, מודלי AI ממשיכים להתפתח בקצב מהיר, והרגולציה – כמו תמיד – מפגרת מאחור. אולי זה לא מפתיע, אבל זה בהחלט משהו שצריך לשים לב אליו.