ידיעות בינה מלאכותית בנושא BLUE OWL
מטא מתכננת לגייס 95 מיליארד דולר, כולל השקעות מצד Nvidia, AMD ו-Broadcom, כדי לבנות חוות שרתים ענקיות ל-AI בלואיזיאנה ובטקסס. הגיוס מגיע אחרי רבעון עם שולי רווח נמוכים ותזרים שלילי, מה שמצביע על המחיר הכבד של מלחמות ה-AI.
Oracle הודיעה על הפעלת סעיף כוח עליון ב-Project Jupiter, פרויקט להקמת מרכז נתונים ל-AI בניו מקסיקו בשווי 165 מיליארד דולר, לאחר שרגולטור מקומי דחה אישור לצינור גז קריטי. המניות ירדו, אבל Oracle טוענת שהפרויקט עדיין עומד בלוח הזמנים.
Nscale הישראלית, ספקית ענן AI, הגישה בקשה להנפקה ב-NYSE לפי שווי של 35 מיליארד דולר. ההכנסות אמנם זינקו ל-140.6 מיליון דולר, אך הפסדיה עמדו על 1.02 מיליארד דולר. 85% מהחוזים שלה — בשווי 88.4 מיליארד דולר — מגיעים מ-Microsoft ומ-Anthropic בלבד, מה שמעלה סיכונים של ריכוזיות לקוחות.
Meta מכריזה על הרחבת מרכז המידע Hyperion בלואיזיאנה להשקעה של יותר מ-50 מיליארד דולר וקיבולת של 5 ג'יגה-ואט, עם פטור ממס ל-20 שנה. מעבר למספרים, המהלך משפיע על קהילה כפרית עם משרות, מלגות ובונוסים למורים – אך מעלה שאלות לגבי שימוש-יתר בתשתיות AI יקרות.
Meta משקיעה מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות AI ונתונים בארה"ב, למרות שחיקה ברווחיות, כדי לשלוט בשכבת התשתית. OpenAI, מנגד, כובשת את החנויות עם Sora, אפליקציית וידאו גנרטיבי ויראלית אך יקרה במיוחד, ומתחילה להדק מודל תשלום ולפנות ליוצרים מקצועיים. שתי הגישות ממחישות את המחיר האמיתי של עידן ה-AI.
השקעות ענק ב-AI דוחפות תאגידים כמו מטא ואורקל לגייס עשרות מיליארדים באגרות חוב, ומעוררות חשש כי התחרות עם ארה"ב על הון תעלה את עלות המימון לממשלה. מומחים מתריעים על עליית מינוף בחברות שבעבר היו עמוסות מזומן ועל השלכות ארוכות טווח על שוק האג"ח הממשלתי.
