מחקר: כמעט שליש מתשובות הצ'אטבוטים על בחירות שגויות
מחקר של מכון ISD בדק שישה צ'אטבוטים ומצא ש-29% מהתשובות לשאלות על בחירות היו שגויות או מיושנות, עם ירידה של 16% בביצועים בספרדית. GPT-5.5 של OpenAI הוביל עם 89% דיוק, אבל DeepSeek סיפק את השיעור הגבוה ביותר של מידע מיושן.
צ'אטבוטים מבוססי AI הפכו למקור נפוץ לשאלות על הליך הבחירות בארה"ב, אבל מחקר חדש מגלה שכמעט שליש מהתשובות שלהם — שגויות, לא ברורות או מיושנות. וזה לא הכול: בספרדית, המצב גרוע אפילו יותר.
מה קרה פה?
מכון ISD (Institute for Strategic Dialogue), מרכז מחקר בינלאומי שמתמקד בדיסאינפורמציה ובאיומים מקוונים, פרסם דוח שהעמיד למבחן שישה צ'אטבוטים פופולריים. החוקרים בדקו 15 פרומפטים גנריים — שאלות בסיסיות על הצבעה בדואר, רישום לבחירות ותאריכים חשובים — ומצאו ש-29% מהתשובות היו שגויות, לא שלמות או מיושנות. ב-16% מהמקרים, הצ'אטבוט נתן תשובה נכונה בבסיסה, אבל החסיר מידע קריטי כמו דדליינים או דרכים להוכחת זהות. בפועל, מצביע שיסתמך על AI עלול לפספס את ההזדמנות להצביע או לטעות בדרישות.
מי נבדק ואיך?
אלה המודלים שנבדקו: GPT-5.5 של OpenAI, Gemini 3.5 Flash של גוגל, Grok 4.3 של xAI, Sonnet 4.6 של Anthropic, V4 Pro של DeepSeek ו-Muse Spark של Meta. הפרומפטים הותאמו ל-10 מדינות בארה"ב, שבהן היו בעבר שינויים בהליכי הבחירות או מחלוקות בנושא. החוקרים מדגישים שהם בדקו באמצעות ה-API, המיועד למפתחים, ולא בהכרח את הגרסה שרוב הציבור משתמש בה.
אז מי מוביל ומי מפגר?
GPT-5.5 של OpenAI היה המדויק ביותר, עם 89% תשובות נכונות ושלמות. Gemini 3.5 Flash הגיע למקום השני עם 84%, אבל Grok 4.3 הגיע ל-66%, Sonnet 4.6 ל-64%, DeepSeek ל-63% ו-Muse Spark ל-61%. DeepSeek, שמפותח בידי סטארטאפ סיני, הציג את הכמות הגדולה ביותר של מידע מיושן — למשל, הפניות למועדי בחירות מ-2024. כשמצרפים לכך את הנתון של 29%, רואים שגם המובילים טועים לעיתים, והפער בין המודלים עצום.
הבעיה הספרדית
כאן הסיפור נעשה מטריד במיוחד. הדיוק צנח ב-16% כאשר השאלות הוצגו בספרדית. כל מודל הציג ירידה בביצועים, ותשובות בספרדית נטו יותר להיות מיושנות או שגויות. עבור קהילות דוברות ספרדית בארה"ב, המשמעות היא ש-AI עלול להפוך למקור דיסאינפורמציה פעיל, במיוחד במדינות עם שינויים בחקיקת בחירות.
תגובות והתגוננות
החוקרים מ-ISD כותבים שככל ש-LLMs משחקים תפקיד גדול יותר בסביבת המידע, האמינות שלהם תשפיע ישירות על הגישה למידע ועל אמון המצביעים. גוגל, למשל, הגיבה שצרכנים משתמשים בגרסה שונה, עם הגנות נוספות, ושהיא מציגה כתב ויתור שלפיו מידע על בחירות משתנה במהירות ויש לאמת אותו במקורות רשמיים. OpenAI ציינה את מחויבותה לספק מידע מדויק ולהילחם בשימוש לרעה. שאר החברות לא הגיבו.
מה עכשיו?
החוקרים ממליצים לפקידי בחירות ולארגוני חברה אזרחית להשתמש באתרים רשמיים כקלט ישיר למודלים ולעדכן את המידע בתדירות גבוהה. הם קוראים למפתחי מודלים להפחית את הביטחון המופרז של ה-AI בתשובות על מידע מותנה או מתעדכן, ולצמצם את הפער הלשוני. בעולם שבו טכנולוגיה ובחירות נפגשים, זו תזכורת ש-AI עדיין צריך מגע אנושי — או לפחות בדיקה כפולה.
אז בפעם הבאה שתשאלו צ'אטבוט על תאריך הבחירות, אולי כדאי לבדוק באתר הרשמי.