גוגל: ה-AI שלנו משמיד את יעדי האקלים

אז מה בעצם קרה כאן? חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, שבנו את התדמית שלהן על חדשנות ירוקה וקיימות, רצות עכשיו אחרי החלום של בינה מלאכותית — והכדור הירוק שלהן מתפוצץ. דוחות הקיימות האחרונים של גוגל ואמזון, שפורסמו החודש, חושפים פער עצום בין ההצהרות על עתיד נטול פליטות לבין המציאות הלוהטת בשטח, שמונעת על ידי מרוץ ה-AI.

הנתונים מדברים: הזינוק בצריכת החשמל

בואו נתחיל עם המספרים. בגוגל, צריכת החשמל בשנת 2025 זינקה ב-37% — העלייה השנתית הגדולה ביותר בתולדות החברה. הנתון הזה מדהים כשלעצמו, אבל כדי להבין את הקצב, שימו לב: מאז 2019, צריכת החשמל הכוללת של גוגל עלתה ביותר מ-250%. הזרז המרכזי? בניית דאטה סנטרים חדשים שנועדו להפעיל שירותי AI ו-Google Cloud.

במונחים מוחלטים, מרכזי הנתונים של גוגל לבדם צרכו ב-2025 מעל 42 מיליון מגה-ואט שעה של חשמל. זה שווה ערך לצריכת החשמל של מדינה כמו דנמרק או ניו-זילנד.

באמזון הסיפור דומה, אם כי קצת פחות חד. החברה דיווחה על עלייה של 16% בפליטות גזי החממה שלה ב-2025, ל-81 מיליון טון של תסיסן פחמן. כדי לסבר את האוזן, זה שווה ערך לפליטות מ-19 מיליון מכוניות שנוסעות על בנזין במשך שנה. באמזון מציינים שהעלייה נובעת, בין היתר, מהקמת דאטה סנטרים חדשים ומהדלק המשמש למשאיות המשלוחים — שגם הן הפכו למרכיב קריטי בשרשרת האספקה של ה-AI.

היעדים הירוקים הולכים ומתרחקים

החברות האלה לא רק צורכות יותר חשמל; הן גם פולטות יותר גזי חממה. בגוגל, הפליטות הכוללות עלו ב-25% בשנת 2025. באמזון, כאמור, עלייה של 16%.

אבל רגע, גוגל גם טוענת שהצליחה להפחית את פליטות ה-Scope 2 שלה — אלו שמקורן בחשמל שהיא רוכשת — בזכות השקעות באנרגיה נקייה. אז איך הנתונים מתיישבים? פשוט: הפליטות ש"קופצות" הן בעיקר פליטות Scope 3 — אלו שנוצרות לאורך שרשרת האספקה, כולל ייצור החומרה (כמו שבבי GPU), בניית הדאטה סנטרים עצמם (מלט, פלדה), ואפילו השימוש במוצרים הנמכרים. גוגל מדווחת שפליטות ה-Scope 3 שלה עלו ב-25% ב-2025, וכי הן כבר כפולות ממה שהיו ב-2019.

המשמעות היא שבעוד החברות האלה מצטיינות יחסית ברכישת אנרגיה ירוקה להפעלת המתקנים הקיימים שלהן, עצם בניית התשתית החדשה ל-AI יוצרת צל פחמני ענק שהן מתקשות לקזז.

דלקים פוסיליים עושים קאמבק

עוד תופעה שמדווחת הן בגוגל והן באמזון: כדי לעמוד בביקוש האדיר לחשמל, הן חוזרות להשקיע בדלקים פוסיליים. דוח של ה-Guardian מציין שחברות הטכנולוגיה חתמו לאחרונה על חוזים גדולים לרכישת חשמל מתחנות כוח הפועלות על גז טבעי בטקסס, אינדיאנה ולואיזיאנה.

מחקר חדש של ארגון Environmental Integrity Project מעריך שתוכניות להקמת 74 תחנות כוח חדשות הפועלות על גז, שתפקידן העיקרי לשרת דאטה סנטרים, עלולות לפלוט כ-660 מיליון טון של גזי חממה בשנה — כמות השקולה לפליטותיה השנתיות של כל אוסטרליה.

"אנחנו במשבר אקלים"

בתוך המציאות הזו, קולות ביקורתיים בתעשייה טוענים שהחברות האלה לא עושות די. "אנחנו בעצם במשבר אקלים, וצריך להיות ירידה בפליטות, לא עלייה", אומרת סשה לוצ'יוני, מדענית ראשית ב-Sustainable AI Group, שעובדת על מדידה והגבלת ההשפעה הסביבתית של התחום. "מרכזי הנתונים הולכים בכיוון ההפוך לחלוטין".

גם גוגל ואמזון מודות באתגר. גוגל כותבת בדוח שלה ש"המסלול להשגת שאיפות האקלים שלנו לא יהיה לינארי, כיוון שבניית תשתית ה-AI שלנו מאיצה כרגע מהר יותר מאשר הורדת הפחמן מרשת החשמל". באמזון, קארה הרסט, מנהלת הקיימות הראשית, אמרה ש"המהירות והקנה-מידה של אימוץ ה-AI הם ייחודיים... אבל הצורך להיות עקשנים לגבי החזון וגמישים לגבי הפרטים הוא שטח מוכר".

מה זה אומר עלינו?

אז מה דעתכם? בתעשיית ההייטק הישראלית, שמרכזי פיתוח של ענקיות אלה הם מנוע צמיחה מרכזי, זה לא רק סיפור בינלאומי. אלה אותן חברות שמשקיעות כאן מיליארדים, מגייסות אלפי עובדים, ומעצבות את שוק העבודה. כשגוגל מודה שה-AI שלה מאיץ את משבר האקלים, זה מציב שאלה קשה גם לפתחנו: האם אנחנו יכולים ליהנות מהצמיחה ומהחדשנות הזו, מבלי להתמודד עם המחיר הסביבתי שלה?

בשורה התחתונה, המספרים האלה הם סימן אזהרה. בינה מלאכותית אולי תשנה את העולם, אבל אם היא תגיע עם חשבון פחמני כבד מדי, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם טכנולוגיה מדהימה על כדור שכבר אי אפשר לחיות עליו. אולי במקום לרוץ קדימה, כדאי שנעצור לרגע לבדוק את המדחף.