אסטרטגיה חדשה לגוגל: מרכזי נתונים של AI בחלל עד 2027 כחלק מפרויקט Suncatcher
גוגל משיקה את פרויקט Suncatcher להקמת חוות שרתי AI בחלל עד 2027, תוך שימוש בלוויינים סולריים. התוכנית נועדה להפחית את טביעת הרגל הסביבתית של מרכזי נתונים, לנצל אנרגיה סולרית יעילה ולעמוד בביקוש הגובר ליכולות AI. אתגרים טכניים כמו ניהול תרמי ואמינות מערכות נותרו לעומת יתרונות פוטנציאליים של חיסכון בעלויות ושמירה על הסביבה.
גוגל מציגה את פרויקט Suncatcher: צעד עמוק לתוך החלל
חברת גוגל חושפת תוכנית נועזת לשגר מרכזי נתונים לחלל עד תחילת 2027, במסגרת פרויקט Suncatcher. הפרויקט כולל מערך לוויינים סולריים בעלי מעבדי TPU מתקדמים המותאמים לעיבוד מודלים של בינה מלאכותית, שיפעלו במסלול LEO בגובה 650 ק"מ.
יתרונות אסטרטגיים
- יעילות אנרגטית: פאנלים סולריים בחלל יכולים להפיק עד פי 8 יותר אנרגיה בהשוואה לאלו בכדור הארץ
- הפחתת טביעת רגל סביבתית: צמצום הטמנה על משאבי קרקע ומים לקירור מרכזי נתונים
- חיסכון בעלויות: ירידה דרמטית בעלויות שיגורים צפויה להשוות עלויות תפעול למרכזי נתונים קרקעיים עד אמצע שנות ה-2030
אתגרים טכנולוגיים
- ניהול תרמי בחלל החיצון
- תקשורת קרקע באיכות גבוהה באמצעות קישורים אופטיים
- אמינות מערכות בתנאי חלל
גוגל משתפת פעולה עם חברת הסטארט-אפ Starcloud לשיגור שבבי AI של Nvidia, בעוד אלון מאסק מכריז על תוכניות דומות דרך SpaceX ו-Starlink.
"בחלל יש לנו פוטנציאל כמעט בלתי מוגבל לאנרגיה מתחדשת בעלות נמוכה" (פיליפ ג'ונסטון, מייסד שותף ב-Starcloud)
השלכות כלכליות ובריאותיות
על פי דו"ח של Harvard Business Review, מרכזי נתונים קרקעיים צפויים לגרום לנזק בריאותי בשווי 20 מיליארד דולר בארה"ב עד 2028 עקב זיהום אוויר. הפתרון החללי עשוי לצמצם השפעות אלו באופן משמעותי.
למרות האופטימיות, גוגל מדגישה כי מדובר בצעד ראשון בלבד בדרך ל-AI מבוסס חלל, וצפויים אתגרים הנדסיים מורכבים בטרם הטמעה מלאה.