דוח Bank of America: ישראל מפגרת אחרי האמירויות במרוץ ה-AI

ישראל חזקה ביזמות וטאלנט — אבל הממשלה לא שם

ב-2025, כולם מדברים על ישראל כמעצמת AI. אז יש דוח חדש של Bank of America שמזכיר לנו איפה אנחנו באמת עומדים — ובעיקר איפה אנחנו לא.

הדוח, שסוקר 30 כלכלות ומדרג את המדינות שעשויות להתמודד על המקום השלישי במרוץ ה-AI אחרי ארה"ב וסין, מציב את ישראל במקום ה-12 במדדי הטווח הקצר (עד שלוש שנים) וה-10 במדדי הטווח הארוך (שלוש עד עשר שנים). נשמע סביר, עד שרואים שמולנו נמצאות מדינות כמו איחוד האמירויות, דרום קוריאה, קנדה, אוסטרליה, נורבגיה וצרפת — כולן עוקפות אותנו בפרמטרים קריטיים.

מה ישראל עושה טוב?

בצד החיובי, ישראל בולטת במקומות שבהם ההייטק המקומי פורח כבר עשורים:

• השקעות פרטיות: מקום חמישי בעולם עם 19 מיליארד דולר שהושקעו בחברות AI בין 2013 ל-2025. זה הרבה כסף — אבל כשחושבים על זה, ישראל היא בערך בגודל של עיר בינונית בסין, אז היחס לאוכלוסייה מטורף.
• מספר חברות AI: שוב מקום חמישי, אחרי ארה"ב, סין, קנדה ובריטניה.
• ריכוז טאלנט: מקום ראשון בעולם עם 2.1% ממשתמשי LinkedIn הישראלים שרשומים כמומחי AI — לפני סינגפור (1.8%) ולוקסמבורג (1.6%). המתודולוגיה כאן מבוססת על LinkedIn, אז קחו את זה בעירבון מוגבל — אבל הכיוון ברור.
• תעשיית שבבים: ישראל נחשבת שחקנית משמעותית בשרשרת האספקה של שבבי AI לארה"ב.

איפה ישראל מפגרת?

ועכשיו לחלק הפחות כיפי:

• השקעה ממשלתית: ישראל לא בעשירייה הפותחת. בזמן שאיחוד האמירויות הפכה את ה-AI ליעד לאומי עם יעד להפוך למובילה עולמית עד 2031, אצלנו הממשלה עדיין מחוץ לתמונה.
• זמינות אנרגיה: מקום 19 מתוך 30. כן, גם עם מאגרי הגז הטבעי.
• עלויות הקמת דאטה סנטרים: מקום 22 מתוך 30. זו נקודה כואבת בהתחשב בכך שחוות שרתים חדשות צומחות כאן לאחרונה.

איחוד האמירויות: האיום שישראל לא מדברת עליו

מה שבאמת בולט בדוח הוא הפער מול איחוד האמירויות. שיעור השימוש ב-AI בארגונים שם עומד על 70% — הגבוה בעולם. יש להם מדיניות ממשלתית אגרסיבית, זמינות אנרגיה גבוהה (תודות לנפט וגז), והם לא מתביישים להציב יעד לאומי ברור. ישראל, בינתיים, מסתמכת בעיקר על היזמות הפרטית והטאלנט — שני משאבים שבלי תשתית ממשלתית ומדינית עלולים להישחק.

מה זה אומר עלינו?

הבנק מציין תובנה מעניינת: ישראל חשופה מאוד לשיבושים בשוק העבודה מאימוץ AI, בגלל ריכוז גבוה של משרות צווארון לבן שדורשות יכולות קוגניטיביות. אם AI יחליף חלק מהעבודות האלה, הפגיעה תהיה משמעותית.

אבל יש גם חדשות טובות: הגיל החציוני הצעיר יחסית של ישראל, בניגוד למדינות אירופה שסובלות מהזדקנות אוכלוסייה, יחד עם יכולת הסתגלות גבוהה, אמורים להפוך את ה-AI למנוע צמיחה ולא רק כלי לפיצוי על מחסור בכוח אדם.

ומה עם גיאופוליטיקה?

הדוח נזהר ממוקשים, ורק מציין באופן כללי שהגבלות יצוא ושיקולי ביטחון לאומיים עלולים להשפיע על הגישה למודלים מתקדמים של AI ולתשתיות מחשוב. בין השורות — וגם אם הדוח לא אומר את זה ישירות — אפשר לקרוא את ההפניות האלו כהתייחסות עקיפה לישראל.

בסיכומו של דבר: ישראל עדיין שחקנית משמעותית בעולם ה-AI, אבל הדוח הזה הוא תזכורת שההייטק לבדו לא מספיק. בלי השקעה ממשלתית מכוונת, תוכנית לאומית לאנרגיה ותשתיות, ומדיניות ברורה — אנחנו עלולים לראות את הפער מול מדינות כמו האמירויות רק הולך וגדל.