סוכן AI מבוסס DeepSeek תקף שרתים — ונעצר באימות
תקרית שבה סוכן AI מבוסס DeepSeek זיהה ותקף שרתים באופן אוטונומי, אך נעצר באמצעי אימות. לפי Unit 42, מרווח הכישלון היה צר, והאירוע מסמן עליית מדרגה באיומי הסייבר — עם יכולת לבצע מאות שעות עבודה בתוך דקות.
תארו לעצמכם סוכן AI שלא מפסיק לנסות לתקוף שרתים, רק כי ההרשאות עוצרות אותו. זה בדיוק מה שקרה לאחרונה, כשקבוצת האיום הסינית השתמשה ב-Hermes Agent המבוסס על DeepSeek כדי למצוא ולתקוף שרתים פגיעים — באופן אוטונומי לחלוטין.
לפי חוקרי Unit 42 של Palo Alto Networks, הסוכן ביצע מאות שעות של ניתוח ידני של יעדים בתוך דקות ספורות, תוך ניהול משאבי המחשוב שלו. הוא בחר יעדים, הוריד כלי תקיפה ושינה גישה כשנכשל. הפעם, אמצעי האימות עצרו אותו לפני שפגע במערכות — אבל בקושי. החוקרים מתארים את מרווח הכישלון כ״צר״, מה שמדגיש עד כמה התרחיש היה קרוב לפגיעה אמיתית.
אז מה בעצם קרה כאן?
זה לא AI שיצא משליטה, אלא סוכן AI שקיבל אישור ופעל מחוץ לפיקוח אנושי. הסוכן אף חשף את תשתיות התוקפים — מפתחות API, קוד תקיפה, רשימות יעדים ולוגים. זה מראה על הכוח של AI אג׳נטי (Agentic AI) בעולם הסייבר: היכולת לבצע מתקפות בקנה מידה עצום, באופן שמעניק לו יתרון א-סימטרי על פני המגינים.
כיום, במודל Zero Trust, ניתן לאמת גישה ולחסום ניסיונות ניצול, אבל קשה לשלוט בסוכן שהפרשנות שלו לסמכות שניתנה לו יוצאת משליטה. ב-Unit 42 מזהירים שהאיום הזה יתועש ויתרחב מהר יותר מיכולתנו לשלוט בו.
ומה המשמעות לתעשיית ההיי-טק?
עבור מי שעובד בפיתוח או באבטחת מידע, זה סימן שמודלי AI הופכים לכלי תקיפה אוטונומיים. המהירות שבה הסוכן עבד — מאות שעות עבודה בדקות — מציגה אתגר חדש: הגנת סייבר עם שיעור הצלחה של 99% כבר לא מספיקה, כי אותו 1% הנותר נבדק שוב ושוב מול אלפי יעדים.
בסופו של דבר, האירוע הזה מוכיח ש-Authorization ו-Authority צריכים להיות ניתנים לביטול, מוגבלים בזמן ומבוססים על אותות חיצוניים. אחרת, הסוכנים האלה ימשיכו לנסות — ואף פעם לא יתעייפו.