FSU קיבלה 2.6 מיליון דולר מ-Genesis Mission

תארו לכם מיזם ממשלתי אמריקאי שאפתני כל-כך, שמשווים אותו לתוכנית מנהטן או לפרויקט אפולו. זה בדיוק מה ש-Genesis Mission של משרד האנרגיה האמריקאי מייצג – מאמץ פדרלי לרכז את המעבדות הלאומיות, התעשייה והאקדמיה כדי לפרוץ דרך בנושאי אנרגיה, מדעי הפיזיקה וביטחון לאומי. אתמול (ו') התפרסם שאוניברסיטת פלורידה סטייט (FSU) זכתה לארבעה פרסים מכובדים במסגרת המיזם הזה, עם מענקים בסך כולל של למעלה מ-2.6 מיליון דולר.

את הכסף הזה, שהתקבל לשלב הראשון של הפרויקטים שצפוי להימשך תשעה חודשים, ה-FSU תשקיע במחקר יישומי שמשלב AI ולמידת מכונה עם פיזיקה גרעינית, מחשוב קוונטי ואנרגיית היתוך. אלו לא פרויקטים תיאורטיים – המטרה היא לפתח פתרונות פרקטיים לאתגרים מוחשיים בתחום הביטחון הלאומי.

ארבעה פרויקטים, שורה אחת של אתגרים לאומיים

נשיא FSU, ריצ'רד מק'קולו, אמר שהזכייה הזו היא "הישג מכונן" ו"הכרה בעוצמת הסגל שלנו". לדבריו, האסטרטגיה של האוניברסיטה בשנים האחרונות הייתה להבין את העדיפויות של הממשל הפדרלי ולהתאים את המחקר אליהן.

אז מה בדיוק הם הולכים לעשות עם הכסף? בואו נפרט:

1. ייצור בעזרת AI של מוליכי-על בטמפרטורה גבוהה לאנרגיית היתוך: בראש הפרויקט הזה עומד פרופסור Fumitake Kametani. הרעיון הוא להשתמש ב-AI כדי לשפר את תהליך הייצור של סרטים מוליכי-על, קריטיים ליצירת מגנטים חזקים במיוחד עבור כורי היתוך. כיום, שינויים קטנים וקשים לזיהוי בייצור פוגעים באחידות המוצר ומייקרים את המגנטים משמעותית. הצוות בונה "תאום דיגיטלי" (Digital Twin) – מודל מחשב חזוי של קו הייצור – שילמד איך תנאי הייצור משפיעים על איכות הסרט. המטרה הסופית: ליצור שרשרת אספקה אמריקאית עצמאית לרכיב חיוני באנרגיה הזו. שותפים לפרויקט: יצרנית אמריקאית High Temperature Superconductors, Inc. ומעבדת לורנס ברקלי הלאומית.

2. ללמד AI לתקן שגיאות קוונטיות: מחשבים קוונטיים רגישים בצורה יוצאת דופן לרעש סביבתי. שמירה על חישוב קוונטי במסלול תקין דורשת פענוח מהיר של שטף אותות שגיאה עקיפים. כיום, אלגוריתמים קלאסיים יעילים מטפלים במשימה הזו עבור קודי הקוונטום הקיימים. אבל הם לא יעמדו באתגר של קודי קוונטום מתקדמים וחזקים יותר, שצפויים בעתיד. הפרויקט, בראשותו של פרופסור Nicholas Bonesteel, מאמן רשתות נוירוניות לפענח את האותות הללו – צעד יסודי בדרך למחשבים קוונטיים בקנה מידה מלא.

3. האצת גילוי קוסמי בפיזיקת חלקיקים: בראש הפרויקט הזה עומדים פרופסורים Mayly Sanchez ו-Robert Harr. הוא מתמקד בפיתוח כלים מבוססי AI ומידול כדי לנתח כמויות עתק של נתונים מניסויי פיזיקת חלקיקים, כמו אלו שמתבצעים במאיץ החלקיקים הגדול ב-CERN. המטרה היא להאיץ את קצב הגילוי של חלקיקים חדשים או תופעות פיזיקליות.

4. מידול תגובות גרעיניות: גם הפרויקט הזה, עם החוקרים Prof. Jorge Piekarewicz ו-Prof. Kyle Godbey, משתמש ב-AI ומידול. הם מתכוונים ליצור מודלים מדויקים יותר של תגובות גרעיניות, מה שחיוני ליישומים כמו אנרגיה גרעינית, ביטחון לאומי (למשל, ניטור והבנה של חומרים גרעיניים) ומחקר מדעי בסיסי.

לא לבד: שיתופי פעולה והמשך

FSU לא פועלת בוואקום. חלק מהפרויקטים מתבצעים בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת טקסס A&M, אוניברסיטת נוטרדאם וגורמים אחרים. מעבר לכך, המעבדה הלאומית למגנטים חזקים (MagLab), שמושבה ב-FSU, שותפה בפרס חמישי נוסף שמובילה מעבדת לורנס ברקלי.

חשוב לציין: הפרסים האלה הם ל"שלב א'" (Phase One) בלבד, בן תשעה חודשים. החוקרים שיזכו יצטרכו להציג תוצאות ראשוניות של עבודתם כדי להגיש בקשה למימון לשלב ב', שצפוי להיות מוכרז בשנה הבאה. זה מודל שמטרתו להוכיח היתכנות לפני השקעות גדולות יותר.

למה זה רלוונטי למי שעובד כאן, בישראל?

עבור מי שעוסק ב-AI, קוונטום או אנרגיה, הפרויקטים האלה הם דוגמה מעולה לאופן שבו מדינות משקיעות במחקר בסיסי-יישומי כדי לפתור אתגרים לאומיים. השימוש ב-AI לא רק לייעול תהליכים עסקיים, אלא ליצירת "תאומים דיגיטליים" של תהליכי ייצור מורכבים, או לאימון מודלים לפענוח שגיאות קוונטיות, מראה את הכיוון שאליו צועד המחקר הממשלתי הגדול בארה"ב. זה מזכיר שגם ממשלות אחרות, אולי אפילו ישראל, חושבות על דרכים לחבר בין היכולות המקומיות בתחומי ה-AI והמדע לבין צרכים לאומיים אסטרטגיים.