משרד החקלאות: AI איתר 160 אלף דונם של קרקע חקלאית לא מעובדת

כמעט 160 אלף דונם של קרקע חקלאית בישראל אינם מעובדים – וזו לא הבעיה היחידה. מערכת חדשה המבוססת על AI חושפת שינויים דרמטיים בחקלאות הישראלית בשנים האחרונות, ומגלה למה אנחנו מגדלים יותר אבוקדו ופחות חומוס.

המערכת פותחה במשך שלוש שנים על ידי משרד החקלאות וביטחון המזון, מכון וולקני ואוניברסיטת בן-גוריון. היא ממפה באופן אוטומטי כ-200 אלף חלקות חקלאיות ברחבי הארץ באמצעות צילומי לוויין ומודל בינה מלאכותית, ומאפשרת לעקוב אחר השינויים בשטח בזמן אמת. ״משרד החקלאות הסתמך בעבר על סקרים יקרים (יותר משני מיליון שקל לסקר) שנערכו אחת לכמה שנים, וכיסו רק כ-60% משטחי החקלאות״, מסביר ארז אוסמן, מנהל אגף מדיניות כלכלית וסטטיסטיקה במשרד. ״היה צורך בבסיס נתונים טוב יותר, בדומה לשימוש ב-Waze לבדיקת מצב הכבישים״.

ה-AI למד לזהות יותר מ-40 גידולים עיקריים, בעזרת עשרות אלפי חלקות של הקרן לביטוח נזקי טבע (קנ״ט) וצילומי אוויר של המרכז למיפוי ישראל (מפ״י). ד״ר עופר רוזנשטיין ממכון וולקני מדגיש: ״מדובר בכלי משמעותי – במקום להסתכל רק על היקף הקרקע, אפשר לבחון מה מגדלים, היכן מגדלים, אילו גידולים מתרחבים ואילו מצטמצמים״.

אז מה נשתנה? הניתוח בשנים 2018–2025 מראה ששטחי החקלאות הכוללים נותרו יציבים – כ-4.3–4.4 מיליון דונם – אבל הרכב הגידולים התהפך. ענף הפירות הסובטרופיים קפץ ב-40% ל-268 אלף דונם. שטחי האבוקדו התרחבו ב-56% (מ-116 אלף דונם ב-2018 ל-181 אלף ב-2025), והגפנים גדלו ב-22% ל-118 אלף דונם. מנגד, שטחי ההדרים פחתו ב-14%, המטעים הנשירים ב-16%, ובעיקר – שטחי החִמְצָה (חומוס) הצטמצמו ב-77% מאז 2019, בין היתר בגלל תחרות מייבוא זול.

אבל הממצא המטריד ביותר: המערכת זיהתה כ-160 אלף דונם של קרקע חקלאית שלא עובדו במשך שלוש שנים ברציפות. 73 אלף דונם מתוכם נמצאים בנגב. ״ההערכה היא שיש קשיים אובייקטיביים כמו זמינות מים מוגבלת״, מסבירים במשרד, ״אבל זו הפעם הראשונה שאנחנו יכולים למפות את התופעה באופן שיטתי״. המערכת תסייע לזהות חסמים, לתכנן סובסידיות ולהשיב קרקעות למעגל הייצור.

מי ייהנה מהמידע? כולם. המערכת תהיה פתוחה לחוקרים, חקלאים ואזרחים. משרד החקלאות מקווה שהיא תשמש ככלי מדיניות – לתכנון תמיכות, ניהול משאבים והיערכות לאקלים. ״נוכל להגיב במהירות לאירועים כמו שינוי מכסים או נזקים כתוצאה ממלחמות״, מבהיר ד״ר רוזנשטיין.

ובינתיים, אם תהיתם – הישראלי כנראה מעדיף guacamole על פני hummus, לפחות בשדות.