מנהלי ישראל צריכים לדעת לנהל כאוס בעידן ה-AI

מלחמות, משברים כלכליים, מהפכת הבינה המלאכותית — המציאות העסקית בישראל, כמו בעולם, הפכה לזירה של כאוס מתמיד. בתוך הכאוס הזה, טוענת מומחית ותיקה, קורה דבר מעניין דווקא בתחום שכולנו מכירים כמחלקת גיוס ושכר: מחלקת משאבי אנוש הופכת, בעל כורחה, למנוע צמיחה אסטרטגי. והמהלך הזה מחייב, לדבריה, מנהיגים מסוג חדש.

"משאבי אנוש כבר אינם פונקציית תמיכה"

"משאבי אנוש כבר אינם פונקציית תמיכה – אלא שותף אסטרטגי להצלחת הארגון", אומרת מירב סלע, מחלוצות תחום ה-HR במיקור חוץ בישראל. "הם אלה שמחברים בין האנשים, הטכנולוגיה והאסטרטגיה. היום יותר מתמיד, ארגון מצליח או נכשל בהתאם ליכולת שלו לנהל את ההון האנושי".

סלע, אמא לשלוש בנות ובעלת תואר שני בלימודי עבודה מאוניברסיטת תל אביב, מלווה למעלה משני עשורים חברות, מסטארטאפים בשלבי הקמה ועד ארגונים בצמיחה. את התפיסה הזו היא לא המציאה אתמול. לדבריה, כבר בתקופת הקורונה זיהתה שהמודל המסורתי של משאבי אנוש עומד להשתנות. מתוך ההבנה הזו, היא הקימה את חברת הייעוץ "משאבי אנוש וגיוס - מירב סלע", וכיום היא מיישמת בארגונים פתרונות של בינה מלאכותית בתחום.

אז מה בעצם קרה כאן?

"עד היום אנשי משאבי אנוש עבדו מול אינספור מערכות נפרדות — גיוס, נוכחות, הדרכות, תקשורת פנים-ארגונית, שימור עובדים, סקרים, דוחות BI ועוד", מסבירה סלע. "בפועל, אנשי משאבי אנוש שירתו את המערכות. כיום המציאות משתנה. לא עוד אנשי משאבי אנוש שמשרתים את המערכות – אלא מערכת אחת שמשרתת את הארגון ומשחררת את המנהלים לעסוק במה שבאמת מייצר ערך".

המשמעות היא מהפכה של ממש בתפקיד. לדברי סלע, נולד כאן מקצוע חדש: מטמיעי HR AI. "בדיוק כפי שלפני שנים ארגונים החלו להעסיק מטמיעי ERP או Priority, כך יידרשו עכשיו מטמיעי HR AI – אנשי מקצוע שיידעו להטמיע, לנהל ולמקסם מערכות בינה מלאכותית המנהלות את כל מחזור חיי העובד מקצה לקצה". התפקיד הזה, לדבריה, מחליף את תפקיד רכז.ת הגיוס או משאבי אנוש "הקלאסי".

כדי להביא את הבשורה לשוק, סלע פיתחה, בשיתוף עם היזם והטכנולוג הבכיר שי טרוצמן, את הפלטפורמה HRAI.co.il. מדובר במערכת AI מאוחדת שמנהלת את כל מחזור חיי העובד תחת קורת גג דיגיטלית אחת. המערכת כוללת גיוס וסינון מבוססי AI ברשתות חברתיות, קליטה דיגיטלית, ניהול מסמכים, נוכחות, חופשות, הדרכות, שימור עובדים ותקשורת פנים-ארגונית. השוס? סוכן AI ארגוני זמין 24/7 שמעניק מענה לעובדים ולמנהלים.

ה-AI עדיין לא קורא תרבות ארגונית

למרות ההתלהבות מהטכנולוגיה, סלע שומרת על רגליים על הקרקע. "הבינה המלאכותית בשלב הראשון לא תוכל להחליף את ההבנה האנושית של הארגון", היא מבהירה. "היא יכולה לנתח אלפי מסמכים בשניות, לזהות מגמות ולהציע המלצות, אך היא אינה חווה את הארגון מבפנים. היא אינה מרגישה את האווירה בישיבת ההנהלה, אינה מזהה את המנהיגים הבלתי רשמיים, אינה מבינה את מערכות היחסים, את האמון בין אנשים או את ה-DNA הייחודי שנבנה לאורך שנים. בשנים הקרובות, זה ימשיך להיות הכוח של המנהלים והמומחים בכל תחום".

מנהיגות בעידן של כאוס

זה מוביל אותנו לשאלה הגדולה באמת: איזו מנהיגות נדרשת מהמנהלים שלנו, בין אם הם מנהלים צוות של חמישה מפתחים או חברה של 500 עובדים?

"מנהיגים בישראל נדרשים למיומנות בניהול כאוס", קובעת סלע. "הם מתמודדים עם שינויים בלתי פוסקים, מצבי חירום ואי-ודאות, ובכל זאת חייבים להמשיך להוביל, לקבל החלטות ולשמור על האנשים שלהם. מי שיצליח יהיה מי שישלב בין חדשנות, אומץ ואנושיות".

היא מציינת אתגר ספציפי לשוק המקומי: העובד הישראלי, עם הביטחון העצמי הגבוה, האמביציה והשאפתנות לכבוש תפקידים ניהוליים במהירות. "קשה יותר ויותר לרתום עובדים למשימות השגרתיות והבסיסיות", היא מודה. לכך מתווסף עומס מידע והסחות דעת מהמסכים. "דווקא במציאות הזו, הטכנולוגיה מנקה את ״הרעשים״ והבירוקרטיה ומפנה למנהלים את צורך השעה: להיות נוכחים, לתווך בין הציפיות בשטח לבין דרישות הארגון, ולהפגין רגישות אנושית גבוהה יותר בניהול הדינמיקות הבין-אישיות".

בסופו של דבר, המסר הוא שטכנולוגיה, מתקדמת ככל שתהיה, היא רק כלי. היכולת לחבר בין הצרכים של השטח לחשיבה אסטרטגית רחבה, להוביל ארגון דרך אי-ודאות מתמדת, ולהצליח לאזן בין יעילות ה-AI לבין תבונה אנושית – זה הנשק החדש של מנהלים ישראלים. או, כפי שמסכמת סלע: "העתיד אינו שייך לארגונים שיחליפו אנשים ב-AI, אלא לארגונים שישלבו בין אינטליגנציה מלאכותית לבין אינטליגנציה אנושית. שם נולדת מנהיגות אמיתית".