מירב סלע: מנהיגים ישראלים צריכים מיומנויות ניהול כאוס
מירב סלע, מומחית למשאבי אנוש, טוענת שמנהיגים ישראלים חייבים לפתח מיומנויות ניהול כאוס בשל מלחמות, משברים כלכליים ומהפכת הבינה המלאכותית. היא מסבירה שתחום ה-HR הפך לשותף אסטרטגי, וכיום נוצרים תפקידים חדשים כמו מטמיעי HR AI. מעבר לכותרת, סלע מדגישה שהבינה המלאכותית לא תחליף את ההבנה האנושית בשנים הקרובות, וכי שיעור העובדים שהושפעו מ-AI כבר עלה ל-20%.
מלחמות, משברים פוליטיים, טלטלות כלכליות – ועכשיו גם מהפכת הבינה המלאכותית. מנהלים ישראלים מוצאים את עצמם מקבלים החלטות בתנאי אי-ודאות קיצוניים, ואם לא יפתחו מיומנויות חדשות – הם עלולים לאבד את הקרקע. זו הטענה המרכזית של מירב סלע, מחלוצות תחום משאבי האנוש במיקור חוץ בישראל, שלדעתה המציאות הזו דורשת שינוי יסודי בדרך שבה אנחנו מנהלים ארגונים.
אז מה בעצם קרה כאן?
סלע, עם יותר משני עשורים של ניסיון בליווי חברות מסטארטאפים ועד ארגונים בצמיחה, פרסמה לאחרונה גישה שמחברת בין ניהול כאוס לעולם העבודה המשתנה. לדבריה, הלחימה בישראל, השינויים הפוליטיים התכופים והמשברים הכלכליים יצרו מציאות שבה החלטות מתקבלות ״על עיוור״, בעוד שה-AI משנה את שוק העבודה בקצב מטורף. ״משאבי האנוש כבר אינם פונקציית תמיכה – אלא שותף אסטרטגי להצלחת הארגון״, היא אומרת. ״הם אלה שמחברים בין האנשים, הטכנולוגיה והאסטרטגיה״.
המהפכה האמיתית: HR כשותף אסטרטגי
סלע טוענת שתחום משאבי האנוש עבר טרנספורמציה דרמטית. בעבר, אנשי HR ״שירתו״ מערכות נפרדות – גיוס, נוכחות, הדרכות, תקשורת פנים-ארגונית. כיום, לדבריה, המציאות התהפכה: ״לא עוד אנשי משאבי אנוש שמשרתים את המערכות – אלא מערכת אחת שמשרתת את הארגון ומשחררת את המנהלים לעסוק במה שבאמת מייצר ערך״.
בתוך השינוי הזה נולד, לטענתה, מקצוע חדש: מטמיעי HR AI. ״בדיוק כפי שלפני שנים ארגונים החלו להעסיק מטמיעי ERP, כך יידרשו עכשיו מטמיעי HR AI – אנשי מקצוע שיידעו להטמיע, לנהל ולמקסם מערכות בינה מלאכותית שמנהלות את כל מחזור חיי העובד מקצה לקצה״, היא מסבירה. התפקיד הזה בא להחליף, לדעתה, את תפקיד רכז הגיוס או רכז משאבי האנוש ״הקלאסי״.
איך זה עובד בפועל?
סלע, יחד עם היזם שי טרוצמן, פיתחה פלטפורמה שנקראת HRAI.co.il – מערכת AI אחת שמאחדת את כלל תהליכי משאבי האנוש בארגון. הפלטפורמה מנהלת את כל מחזור חיי העובד: מגיוס וסינון מבוסס AI ברשתות החברתיות, דרך קליטה דיגיטלית, ניהול מסמכים וחתימות, נוכחות, חופשות, הדרכות, שימור עובדים ותקשורת פנים-ארגונית. יש אפילו סוכן AI ארגוני זמין 24 שעות ביממה שמעניק מענה לעובדים ולמנהלים.
המשמעות: מנהלים ומנכ״לים יכולים לנהל את כל פעילות משאבי האנוש ממקום אחד, עם כל המידע נגיש בלחיצת כפתור. ״כאשר המערכת מבצעת את העבודה התפעולית, אנשי משאבי האנוש יכולים לחזור למטרה שלשמה הם נמצאים בארגון – לייעץ למנהלים, לפתח מנהיגות, לבנות תרבות ארגונית, לשמר עובדים ולהוביל תהליכים אסטרטגיים״, טוענת סלע.
מה עם האיום של ה-AI על התפקידים?
כאן נכנס גם ההקשר הרחב יותר. דוח שוק העבודה בישראל 2025 של משרד העבודה מראה ששיעור העובדים שלא הושפעו מכלי AI ירד מ-90% ל-80% תוך פחות משנה – עדות לכך שהשינוי כבר מתרחש כמעט בכל תחום עיסוק. מספר המועסקים בהייטק אמנם גדל ב-2.3%, אבל שיעור האבטלה בקרב מפתחי תוכנה עומד על 3.5%, מה שמשקף את הצורך במיומנויות עדכניות.
סלע מרגיעה: ״הבינה המלאכותית בשלב הראשון לא תוכל להחליף את ההבנה האנושית של הארגון. היא יכולה לנתח אלפי מסמכים בשניות, לזהות מגמות ולהציע המלצות, אך היא אינה חווה את הארגון מבפנים. היא אינה מרגישה את האווירה בישיבת ההנהלה, אינה מזהה את המנהיגים הבלתי רשמיים, אינה מבינה את מערכות היחסים, את האמון בין אנשים או את ה-DNA הייחודי שנבנה לאורך שנים״.
מה הלאה?
סלע אינה מסתפקת רק בפיתוח הטכנולוגי. היא מכשירה את דור העתיד של מטמיעי HR AI באמצעות תוכניות הכשרה ייעודיות, במטרה להעניק לארגונים אנשי מקצוע שיידעו להוביל את עולם משאבי האנוש החדש.
בסופו של דבר, הטענה שלה פשוטה: בעולם שמשתנה מהר, מנהלים ישראלים צריכים לא רק לנהל משברים – אלא גם להוביל שינוי אסטרטגי דרך האנשים. ה-AI הוא כלי עוצמתי, אבל היכולת לבנות חברה מצליחה נשענת תמיד על הבנת אנשים, הנהלות ותרבות ארגונית. ואם לשפוט לפי הנתונים, מי שלא יפנים את השינוי הזה עלול למצוא את עצמו מחוץ למשחק.