Linux Foundation משיקה מיזם לסטנדרטיזציה של כלכלת ה-AI
קרן לינוקס הקימה את Tokenomics Foundation, מיזם לקביעת סטנדרטים לניהול כלכלת ה-AI. יותר מ-30 חברות, בהן IBM, Oracle ושלוש חברות ישראליות, הצטרפו כחברות מייסדות. הקרן נועדה לסגור פער הולך וגדל בין ההוצאות המזנקות על AI — גידול של פי 24 בצריכת הטוקנים עד 2030 — לבין היכולת למדוד את ערכן.
כמה כסף באמת עולה לכם מודל AI? לא מחיר הטוקנים, אלא כל השרשרת. אם נמאס לכם לנחש, יש בשורה: קרן לינוקס, הגוף שמנהל את הקוד הפתוח החשוב בעולם, מכריזה היום על הקמת Tokenomics Foundation. מטרתה הרשמית: לקבוע סטנדרטים, מדדים ושיטות עבודה מומלצות למדידה ולניהול של הכלכלה שמאחורי הבינה המלאכותית.
אתם מכירים את הבעיה. ההשקעות ב-AI מתפוצצות, אבל היכולת להבין מה בעצם יוצא מזה — ולעקוב אחרי העלויות האמיתיות — תקועה מאחור. לפי תחזית שצוטטה מ-Goldman Sachs, צריכת הטוקנים צפויה לגדול פי 24 עד 2030. זו קפיצה מטורפת, והיא יוצרת פער הולך וגדל בין מה שהארגונים מוציאים על AI לבין היכולת שלהם למדוד, לנהל ובסופו של דבר להפיק ערך מההשקעות הללו.
אז מה בעצם קרה כאן?
יותר מ-30 חברות ענק מצטרפות למיזם
Tokenomics Foundation קמה תחת מטריית ה-Linux Foundation, מה שנותן לה רצינות מיידית. הרשימה של החברות המייסדות מרשימה ומעניינת, וכוללת ענקיות כמו IBM, Oracle, SAP ו-ServiceNow, לצד חברות פיננסיות כמו JPMorgan Chase ו-BNY, וספקיות תשתית כמו Lenovo ו-Broadcom.
אבל מה שעוד יותר מעניין אותנו, כאנשי התעשייה הישראלית, הוא הנוכחות הישראלית ברשימה. בין המייסדים אפשר למצוא חברות כמו Cast.ai (שעוסקת באופטימיזציית ענן ו-Kubernetes), DoiT International (שמספקת שירותי ענן וייעוץ FinOps) ו-Finout (שמפתחת פלטפורמה לניהול הוצאות ענן). הנוכחות הזו מצביעה על כך שהכלכלה של AI היא בעיה אמיתית שהאקוסיסטם הישראלי עוסק בה באופן ישיר.
מה זה בעצם "טוקנומיקס"?
המונח Tokenomics (או AI Token Economics) מנסה למסד פרקטיקה חדשה. הוא מסתכל על כל שרשרת האספקה: מהאנרגיה וההון שנדרשים לייצור טוקנים ושירותי AI בשכבת החומרה, דרך צריכת השירותים (והעלויות הנלוות) כדי להפיק "אינטליגנציה", ועד להשפעות על מודלים עסקיים.
הנקודה המרכזית שאנשי הקרן מדגישים: חלק גדול מהעלות של AI היא לא הטוקנים עצמם. יש רשימה ארוכה של עלויות נלוות — מחשוב, אחסון, מסדי נתונים, מטמון, ואפילו עבודה אנושית של מהנדסים. אבל טוקנים הם היחידה העקבית שדרכה אפשר לתמחר ולעקוב אחרי עלויות שונות. "טוקנים מכסים את מלוא טווח העלויות של AI", נכתב בהודעה.
מפת הדרכים: מהגדרות ועד תעודות
הקרן הוקמה רשמית, והוועדה המנהלת (Governing Board) התכנסה לראשונה ב-30 ביולי. הפעילות הקרובה תתמקד ב:
- הגדרות: פרסום הגדרה לטוקנומיקס, והגדרת ערך וצפיפות של טוקנים (קלט, פלט, reasoning, מטמון).
- מודל ייחוס לעלות המלאה: לא רק טוקנים. מונחים משותפים ותמונה מלאה, כדי שסעיף הטוקנים יובן כחלק מהחשבון, לא ככולו.
- עלות לשירות (Cost to serve): שיטה סטנדרטית למדידת רשימת החומרים המלאה, שתבוטא כעלות לשיחה (cost per call), במקום כעלות לטוקן, כך שהמספר ישקף את העבודה שבוצעה בפועל.
- מדידת ערך: מסגרת לקישור בין הוצאות AI לתוצאות עסקיות, החל ממדד שיעור העבודה שהושלם ללא מעורבות אנושית, ביחס לעלות התהליך כיום.
- חינוך והסמכה: קורס בסיסי ותעודה.
בנוסף, הקרן מציינת פרויקטים קיימים כמו ה-Big-T Framework (שיטה לסיווג מורכבות העלויות של עומסי עבודה לצורך ניתוב מודלים) ושיפור סכמות דיווח עלויות טוקנים ב-FOCUS v1.5 והלאה (תקן FinOps).
"כלכלה פתוחה ל-AI הפתוח"
ג'ים זמלין, המנהל של קרן לינוקס, ניסה להסביר את הרציונל: "קוד פתוח הוכיח שיסודות משותפים מנצחים סגורים, ומודלים במשקל פתוח מרחיבים כעת את הלקח הזה ל-AI עצמו. אבל למערכת אקולוגית פתוחה של AI נדרש יותר ממודלים פתוחים; נדרשת כלכלה פתוחה. טוקנים הפכו לביטוי המסחרי של כלכלת ה-AI כולה, ובכל זאת אין דרך משותפת לחבר בין הוצאות AI לערך. Tokenomics Foundation נותנת לצרכנים ולספקים של AI מקום ניטרלי לבנות בו את הסטנדרטים הללו באופן פתוח, באותו אופן שבו בנינו את Linux, Kubernetes ו-ONNX."
במילים אחרות: אם אתם נאבקים ב-FinOps של ה-AI שלכם, מתווכחים עם ההנהלה על ROI, או פשוט מנסים לחזות את חשבון הטוקנים הבא — הקרן הזו מנסה לבנות לכם את הכלים. זה עדיין לא פתרון קסם, אבל מדובר בצעד משמעותי בכיוון של הפיכת הכלכלה של AI מנושא של ניחושים למדע מדויק יותר. אולי סוף סוף אפשר יהיה לדבר על עלויות AI בלי לפתוח גיליון Excel.