מאור שלמה מהמר על AI נגד הסרטן: ״אפשר לקנות עוד שנתיים״
מאור שלמה, שמכר סטארטאפ ל-Wix בכ-80 מיליון דולר, מזרים הון פרטי משמעותי למחקר סרטן בעקבות מות אמו. לדבריו, ה-AI כבר מייצר אלפי מועמדים לתרופה בבת אחת, אבל צוואר הבקבוק האמיתי הוא דווקא היכולת לבדוק אותם — על תאים, במעבדה ובגופו של מטופל.

מאור שלמה ישב לצד אמו המאושפזת ואמר לה משפט שהוא עצמו מגדיר חצי בצחוק וחצי ברצינות: "אמא, אני צריך שתרגיעי את הגוף, אנחנו צריכים לקנות לך שנתיים". אמו נפטרה כחצי שנה אחרי כן. את המשפט הזה הוא לקח איתו להחלטה הבאה: להקים קרן השקעות פרטית משלו, שמתמקדת במחקר סרטן ובטיפולים פורצי דרך, ולהשקיע בה סכום שהוא מגדיר "הרבה כסף".
שלמה הוא לא חוקר ביולוגיה. לפני כשנה מכר את הסטארטאפ שלו ל-Wix תמורת כ-80 מיליון דולר, ומאז הוא משקיע. עכשיו הוא שם את הכסף על התחום שלדבריו ה-AI כבר משנה מן היסוד — פיתוח תרופות.
הנתון שממסגר הכול
כ-40% מבני האדם יאובחנו עם סרטן במהלך חייהם, וכשליש מהם לא ישרדו את המחלה. שלמה טוען שהנתונים האלה לא משתפרים בקצב מספק, למרות ההתקדמות המטורפת בתחומים אחרים. זו הסיבה שהוא לא מדבר על עוד אפליקציה, אלא על המולקולה עצמה.
איך זה נראה בפועל? מבקשים מה-AI "תמצא מחקרים חדשים, תתכנן מולקולה חדשה נגד סרטן" — ומקבלים בתהליך אחד אלפי מועמדים לתרופה. אלפי מועמדים נשמעים כמו בשורה, עד שמבינים שרובם המכריע לא ישרוד את המבחן הבא.
צוואר הבקבוק הוא לא הרעיון
כאן שלמה מחדד את הנקודה שהכי פחות מדברים עליה: "היכולת לבדוק את הרעיונות האלה במציאות — על תאים, במעבדה ובגופו של מטופל". בעולם התוכנה רעיון הוא מוצר זול והביצוע הוא הקובע; ברפואה, לדבריו, האתגר הוא בדיוק הפוך — יש יותר מדי רעיונות טובים מכדי שאפשר יהיה לבדוק את כולם.
והוא גם מזהיר מפני פישוט־יתר של התהליך. הטעות היא לחשוב שהטכנולוגיה תהפוך כל אחד לרופא. ההקבלה הנכונה, לטעמו, מגיעה מהמתמטיקה ומעולם הפיתוח: ה-AI לא מחליף את האדם, הוא נותן לו תפוקה עצומה. "בסוף צריך רופא שמבין את הרצונות של החולה מולו, ונותן לו תקווה", הוא אומר. ואם נותנים ל-AI תמונה חלקית — בלי דימות, ריצוף DNA, תסמינים ורקע משפחתי — הוא יחזיר תשובות לא נכונות, והרופא יאבד בו אמון מהר מאוד.
השלב הבא: ביולוגיה חדשה
השאיפה הגדולה יותר היא שה-AI לא רק יסנן מועמדים קיימים, אלא יתחיל לגלות ביולוגיה חדשה: להבין למה מערכת החיסון לא תוקפת את הסרטן, או מה קורה במחלות מוח כמו פרקינסון. בשביל שזה יגיע למטופל, צריך לדבריו מערכות IT חדשות, תפיסות חדשות ואמון — ובעיקר טכנולוגיה שבנויה אחרת: לא כזו שמבקשת מהרופא "לצאת החוצה שנייה ולשאול את ה-AI", אלא מערכת שמחוברת לכל המידע ומשתלבת באופן שבו הרפואה עובדת.
הקריאה שלו היא דו-כיוונית: להיי-טק יש מה ללמוד על ענווה מול מורכבות השטח, ולרפואה — לפתוח דלת לחדשנות. "צריך להיות פתוחים לשינוי ולהבין איפה אפשר להאיץ דברים". את השנתיים שהוא ביקש מאמו אז, הוא מנסה עכשיו לקנות בכרטיס אחר — וזה, כמו תמיד, עניין של ביצוע.