פליטות הפחמן של Microsoft קפצו ב-25% בגלל AI

בסוף השבוע האחרון פרסמה Microsoft את דוח הקיימות השנתי שלה ל-2025, והמספרים מראים תמונה ברורה: ככל שה-AI גדל, כך גדל גם טביעת הרגל הסביבתית. פליטות גזי החממה של החברה עלו ב-25% בשנה האחרונה — מ-16 מיליון טון ל-20 מיליון טון CO2 שקול. את השריפה הזו מובילה בניית מרכזי נתונים מסיבית, שנועדה להאכיל את הביקוש הגואה לשירותי בינה מלאכותית.

אז מה בעצם קרה כאן?

הסיפור המרכזי הוא שילוב של שני גורמים. הראשון הוא צמיחה אדירה בתשתיות דיגיטליות — בעיקר אותן חוות שרתים שמריצות מודלי AI. השני הוא החלטה אסטרטגית של Microsoft להפסיק לרכוש תעודות אנרגיה מתחדשת מסוג non-additional, unbundled renewable energy certificates, שבעבר סייעו להפחית את הפליטות המדווחות. במילים אחרות: החברה מדווחת עכשיו על תמונת מצב "נקייה" פחות — אבל כזו שהיא מאמינה שמשקפת טוב יותר את המציאות.

מנכ"לית הקיימות, Melanie Nakagawa, הסבירה שהחברה עוברת להשקעות ש"מחדשות" תחנות כוח נקיות חדשות ברשתות החשמל, במקום לקנות זיכויים מפרויקטים קיימים. "ההחלטה הזו נראית כהעלאת הפליטות בטווח הקצר", אמרה, "אבל אנחנו מאמינים שהיא יוצרת ערך סביבתי גדול יותר בטווח הארוך".

צריכת חשמל פי שלושה מאז 2020

המספרים שמאחורי הגידול מרשימים (או מטרידים, תלוי את מי שואלים). צריכת החשמל של Microsoft גדלה פי שלושה מאז 2020 — ל-37 מיליון מגהוואט-שעה ב-2025, לעומת 30 מיליון בשנה הקודמת. החברה אמנם טוענת שקיזזה 100% מצריכת החשמל השנתית שלה עם אנרגיה מתחדשת, אבל באזורים כמו אסיה וחלקים מאירופה, המזרח התיכון ואפריקה — לא היה אפשר להשיג מספיק אנרגיה נקייה. התוצאה: פליטות מאותו חשמל קפצו מ-259 אלף טון ל-2.7 מיליון טון.

במקביל, החברה הודיעה שתשקיע 180 מיליארד דולר השנה בפרויקטי הון — בעיקר מרכזי נתונים חדשים. בין היתר נבנה מרכז AI בויסקונסין, בהשקעה של 3 מיליארד דולר, ש-Microsoft טוענת שיהיה "המתקדם מסוגו בעולם".

לא רק פליטות — גם מים

צריכת המים עלתה ביותר ממיליארד ליטר ל-13 מיליארד ליטר סך הכול. כמחצית מהשאיבות בוצעו באזורים עם מתח מים גבוה או גבוה במיוחד. עם זאת, החברה מדווחת שמילאה מחדש (replenishment) למעלה מ-14 מיליארד ליטר ברחבי העולם — יותר מסך השאיבות — בפעם הראשונה אי פעם.

מה עם יעד 2030?

Microsoft התחייבה ב-2020 להפוך ל-carbon negative עד 2030 — כלומר, לשאוב יותר פחמן משהיא פולטת. Nakagawa סירבה לאשר אם החברה עדיין עומדת ביעד, ואמרה שההתקדמות "לא הולכת להיות לינארית". עם פליטות גבוהות משמעותית משהיו בזמן ההצהרה המקורית, ושנות בנייה אינטנסיביות לפני — השאלה הזו תישאר פתוחה.

התעשייה כולה נגררת אחורה

Microsoft לא לבד. Google דיווחה על עלייה של 25% בפליטות שרשרת האספקה, ו-Amazon על עלייה של 16%. סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) מעריכה שפליטות ה-CO2 העולמיות מתעשיית מרכזי הנתונים יגיעו ל-300 מיליון טון עד 2035 — כמעט כפול מהרמה הנוכחית.

עבור מי שעובד בתעשיית ההייטק הישראלית, המספרים האלה הם לא איזו סוגיה מופשטת. כל מודל AI שאתם מריצים, כל שירות שאתם בונים על תשתיות ענן — מגיע עם טביעת רגל סביבתית שגדלה בקצב מהיר יותר מהפתרונות שאמורים לקזז אותה. ובחברות שמפעילות את התשתיות האלה, מודים במפורש: הפתרונות הירוקים פשוט לא עומדים בקצב.

בינתיים, מרכז הנתונים הבא נבנה — עם או בלי בטון ירוק.