מלחמת הצ'יפים: אנבידיה מול רגולטורים וחדשנות מול הוואווי, השקעות ענק בבריטניה

אנבידיה בעין הסערה: הפרת הגבלים בסין והתרחבות בישראל

הרגולטור הסיני הודיע כי אנבידיה הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים ברכישת החברה הישראלית מלאנוקס ב-2020 (6.9 מיליארד דולר), אף שהעסקה אושרה בעבר בתנאים מגבילים. החשש: ההחלטה תסבך את השיחות הסחר בין ארה"ב לסין. הדבר מגיע על רקע ניסיונותיה של אנבידיה להעמיק את הנוכחות בישראל - החברה מבקשת לרכוש עד 120 דונם בצפון להקמת קמפוס שיכלול 180,000 מ"ר משרדים (יותר ממרכז עזריאלי), עם אלפי עובדים.

תגובה אסטרטגית: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל

במהלך מקביל, אנבידיה הכריזה על השקעה של 5 מיליארד דולר באינטל כחלק משיתוף פעולה בפיתוח מוצרי AI ו-PC, מה שמחזק את תוכנית השיקום של אינטל בתמיכת ממשל טראמפ. הצעד משלב בין ענקית הבינה המלאכותית (שווי שוק: 3 טריליון דולר) לבין יצרנית הצ'יפים ההיסטורית.

הוואווי נכנסת למירוץ: תוכנית צ'יפי AI עד 2028

לאור האתגרים בסין, הוואווי חשפה תוכנית אגרסיבית לאתגר את הדומיננטיות של אנבידיה בתחום ה-AI:

• עד 2028 תשיק 4 דורות חדשים של צ'יפי Ascend.
• פיתוח טכנולוגיית SuperPod המשלבת מעל 15,000 כרטיסי גרפיקה.
• יכולת ליצור "מצבורי-על" (Superclusters) עם מיליון כרטיסים – פי 66 מהיקף המערכת הנוכחית של מיקרוסופט בבריטניה.

בריטניה הופכת למרכז AI גלובלי

במקביל, שתי השקעות ענק בבריטניה מבססות אותה כמוקד בינה מלאכותית:

1. גוגל (Alphabet) השקיעה 5 מיליארד ליש"ט (6.8 מיליארד דולר) בתשתיות AI, כולל מרכז נתונים בוולטהאם קרוס ומענקי מחקר ל-DeepMind הלונדונית.
2. מיקרוסופט תקצה חלק מ-22 מיליארד ליש"ט להקמת הסופר-מחשב הגדול בבריטניה באסקס, שיכלול 23,040 כרטיסי GPU מתוצרת אנבידיה ויתמוך במודלים כמו ChatGPT. המתקן צפוי לצרוך 50MW חשמל – יותר מהסופר-מחשב החזק בעולם כיום (30MW).

אתגרים ואזהרות

• אנרגיה: מרכזי ה-AI צורכים חשמל בקנה מידה תעשייתי. גוגל דיווחה על גידול של 48% בפליטת גזי חממה מאז 2019 עקב AI.
• תעסוקה: רות' פורת, מנהלת ההשקעות של גוגל, הזהירה כי "אם חברות יתמקדו רק ביעילות דרך AI – לא נראה צמיחה כלכלית".

"המירוץ הטכנולוגי אינו מובן מאליו", ציינה פורת, "ונדרשת מדיניות מתוחכמת כדי למקסם את הפוטנציאל הכלכלי והחברתי של AI".