אנבידיה הופכת למנוע צמיחה של הכלכלה הישראלית
פעילות הרשתות של אנבידיה בישראל, שצמחה מעסקת מלאנוקס, הפכה למנוע צמיחה מאקרו-כלכלי משמעותי. נתונים מראים שהיקף הפעילות הישראלית אחראי כיום ליותר מ-90% מה"ייצוא" הישראלי בחו"ל, עם תרומה מוערכת של כ-25 מיליארד שקל לתוצר ברבעון. המשמעות: תלות הולכת וגוברת של המשק הישראלי בהחלטות של ג'נסן הואנג, ונראה שהן ימשיכו להניע את הצמיחה.

כשג'נסן הואנג מחליט משהו, זה כבר לא רק חדשות עסקיות — זה כבר סיפור מאקרו-כלכלי עבור הכלכלה הישראלית. פעילות הרשתות של אנבידיה בישראל, המבוססת במידה רבה על הטכנולוגיה של מלאנוקס, הפכה למנוע צמיחה לאומי.
חשבו על היקפים: הפעילות הישראלית של החברה הכניסה בשנת 2025 כ-40 מיליארד דולר, כ-16% מכלל הכנסות הענקית האמריקאית. ברבעון האחרון לבדו, ההכנסות מישראל הסתכמו ב-17.5 מיליארד דולר — נתון שכבר עקף את ההכנסות השנתיות של ענקית התרופות הישראלית טבע.
ותלות — זו מילת המפתח.
נתוני הלמ"ס מראים תמונה מובהקת: בניכוי הייצוא של חברות ישראליות הפועלות בחו"ל, קצב צמיחת התוצר המקומי ברבעון השני של 2026 היה נמוך בנקודת אחוז שלמה. יותר מ-90% מאותו "ייצור ישראלי" בחו"ל משויך ישירות לאנבידיה. היקף הפעילות הזו הגיע כבר לכ-25.4 מיליארד שקל ברבעון, המהווה כ-5.7% מסך תוצר המשק.
בעברית פשוטה: החלטה של הואנג להרחיב את הפיתוח בארץ, לרכוש סטארטאפ ישראלי או להקים קמפוס חדש יכולה להזיז את המחט של הכלכלה הישראלית — מהייצוא, דרך המסים (הערכות מדברות על תרומה של 1.5 מיליארד דולר להכנסות המדינה), ועד לתקציב הממשלה.
תחזית הצמיחה הפנומנלית שסיפקה אנבידיה, המציגה את חטיבת הרשתות (לשעבר מלאנוקס) כצומחת ביותר שלה, רק ממחישה שהרומן הזה, על היתרונות והסיכונים שבו, רחוק מלהסתיים.