Oracle: שיא בסיכון החוב בגלל הוצאות AI ענקיות
Oracle מתכננת לגייס 45-50 מיליארד דולר עד 2026 כדי לבנות מרכזי AI, אך סיכון האשראי שלה הגיע לשיא של 198.23 נקודות ב-CDS, עם הורדת דירוג ל-BBB-. המשקיעים מודאגים מהתזרים השלילי ומההסתמכות על לקוחות כמו OpenAI, מה שמעלה חשש לרווחיות ההשקעות.
סיכון האשראי של Oracle שבר שיאים השבוע, עם עלייה ל-198.23 נקודות בסיס ב-CDS – המחיר הגבוה ביותר אי פעם לביטוח החוב שלה מפני חדלות פירעון. זה קורה על רקע תוכנית ענקית של החברה לגייס 45-50 מיליארד דולר עד 2026, כדי לממן בניית מרכזי AI. S&P Global הורידה את דירוג האשראי של Oracle ל-BBB-, נקודה אחת מעל מעמד אג"ח זבל, ב-9 ביולי האחרון.
אז מה בעצם קרה כאן?
Oracle, ענקית התוכנה שהקים לארי אליסון, נמצאת במרוץ מטורף לבניית תשתיות AI. החברה מתכננת הוצאות הון של כ-50 מיליארד דולר בשנת הכספים 2026, מה שמצריך אותה לגייס כסף מאגרות חוב והון. לפי דוחות, יש לה צבר הזמנות של 553 מיליארד דולר, אבל התזרים המזומנים החופשי שלה נותר שלילי. זו נקודה קריטית: חברות כמו Microsoft או Alphabet, שגם הן משקיעות סכומים דומים, מגיעות מעמדה פיננסית חזקה יותר. Microsoft, למשל, מחזיקה בדירוג אשראי AAA – גבוה יותר משל ממשלת ארה"ב.
היקף ההשקעות – בקנה מידה היסטורי
Oracle אינה לבד. יחד עם Alphabet, Microsoft, Amazon ו-Meta, החמש האלה מזרימות יותר מ-800 מיליארד דולר להשקעות AI השנה. בשנת 2027, הן מתכננות להוסיף מעל 1.2 טריליון דולר. כדי לשים את זה בפרופורציה, התקציב של הצבא האמריקאי ל-2027 קטן מזה – 961 מיליארד דולר לפי הקונגרס. רוב הכסף הזה מגיע כעת משוק האג"ח, שם המשקיעים דורשים פרמיות גבוהות יותר בגלל הסיכונים הגוברים.
למה Oracle פגיעה יותר?
המצב של Oracle שונה משל חברות הענק האחרות. S&P ציינה את התלות הכבדה שלה בלקוחות כמו OpenAI, שסומכת בעצמה על מימון ספקולטיבי. בנוסף, הירידה של 35% במניית Oracle השנה מעידה על אובדן אמון. חברות אחרות, כמו Alphabet, הצליחו לשמור על ביצועים טובים יותר – מניית Alphabet עלתה ביותר מ-13% השנה, אולי בזכות מודל ה-Gemini שלה ובסיס פיננסי איתן יותר.
שוק ההון מתחיל להגיב
השוואה לבועת הדוט-קום עולה לא מעט. Savita Subramanian, האסטרטגית הראשית של Bank of America, ציינה שה-Hyperscalers – חברות הענק האלה – בעלי מודל עסקי מוצק יותר משל חברות האינטרנט של שנות ה-90, אבל הצמא שלהם למזומן "מעצבן קצת". אם ההשקעות ב-AI לא יניבו תשואות, או שעלות החוב תעלה, החברות האלה עלולות לעמוד בפני שאלות קשות לגבי תמחור המניות שלהן. IBM, למשל, איבדה 25% ביום אחד לאחרונה, כאשר המנכ"ל שלה, ארווינד קרישנה, ציין שההוצאות על מרכזי AI הקטינו את הביקוש לשירותי תוכנה.
מה הלאה?
למשקיעים, המסר ברור: יש פה סיכון גדול. ההיסטוריה מראה שבתקופות של השקעות ענק בתשתיות טכנולוגיות חדשות – כמו מסילות הרכבת במאה ה-19 או האינטרנט בסוף שנות ה-90 – מפסידים רבים. חברות עם בסיס פיננסי חזק ומגוון ישרדו טוב יותר, אבל המנצחים הסופיים עשויים לא להיות אלה שמובילים היום. בינתיים, כדאי לפקוח עין על הדירוגים וה-CDS.
בסופו של דבר, כשמדובר ב-AI, הכסף הגדול זורם – אבל לא תמיד למקום הנכון.