ההכנסות מ-AI ב-SpaceX כמעט פי שלושה ועקפו את הלוויינים

כש-SpaceX עלתה לנאסד״ק ביוני, הסיפור התקשורתי היה טילים שנוחתים חזרה על כן השיגור. הדוח השני שלה כחברה ציבורית, שהתפרסם אתמול, מספר סיפור אחר לגמרי: המנוע הכלכלי כבר לא נמצא בחלל.

ברבעון השלישי רשמה החברה הכנסות של 14.6 מיליארד דולר — עלייה של 161% לעומת הרבעון המקביל, מול קונצנזוס אנליסטים של כ-12.8 מיליארד דולר. הרווח המתואם הסתכם ב-35 סנט למניה, לעומת צפי של 13 סנט בלבד. הרווח התפעולי קפץ ל-2.79 מיליארד דולר, אחרי הפסד תפעולי של 143 מיליון דולר ברבעון הקודם, והמניה טיפסה ב-2.5% במסחר המאוחר — לשווי שוק של 1.94 טריליון דולר, לעומת 1.7 טריליון בהנפקה.

אז מה באמת הריץ את המספרים?

יחידת ה-AI, ששמה שונה לאחרונה ל-Super Intelligence, רשמה הכנסות של 7.56 מיליארד דולר — מול צפי של 6.47 מיליארד. בהשוואה ל-2.56 מיליארד ברבעון השני, ההכנסות כאן כמעט שולשו, וזה הרבעון הראשון שבו העסק הזה מכניס יותר ממערך הלוויינים. הקישוריות, שמבוססת בעיקר על Starlink, צמחה ב-69% ל-5.25 מיליארד דולר. בפועל, ה-AI כבר אחראי ל-52% מסך ההכנסות של החברה.

מה עומד מאחור? שלושה מנועים: ניאו-קלאוד עם 1.7 GW של מחשוב שמשווק ל-Anthropic, ל-Google ול-Reflection AI; סוכני Grok; ו-Cursor, כלי התכנות שנרכש לאחרונה — וזה הרבעון הראשון המלא שלו בספרים. הרווח של הסגמנט עמד על 431 מיליון דולר, ולולא 1.2 מיליארד דולר של הוצאות תגמול במניות חד־פעמיות שקשורות לעסקת Cursor, המספר היה נראה טוב יותר.

אזהרה קטנה שכדאי לקחת בחשבון: כמיליארד דולר מסך ההכנסות הגיעו מהתאוששות במחיר ה-Bitcoin ומהכנסות מצדדים קשורים שלא פורטו.

ומה עם הלוויינים עצמם?

Starlink הוסיפה 1.6 מיליון מנויים פרטיים — מתחת לצפי של 2.29 מיליון. תחום החלל צמח ב-6% בלבד ל-1.77 מיליארד דולר. זה עדיין עסק רווחי, אבל כבר לא זה שמספר את הסיפור.

איפה הכסף נשרף

הוצאות ההשקעה של הרבעון הסתכמו ב-19.6 מיליארד דולר, מהן 16.4 מיליארד דולר שהוקדשו ל-AI (הצפי היה 16.9 מיליארד). ברבעון הרביעי ה-CFO, ברט ג'ונסן, מדבר על השקעות הון בהיקף של 35 עד 40 מיליארד דולר. במקביל מוקם פרויקט הדאטה סנטר השני, Colossus II, בממפיס, טנסי — שם, לדברי איל מאסק, מנכ״ל SpaceX, הוא מבלה ארבעה ימים בשבוע כדי להביא את האתר לאוויר.

"אנשים מתחילים להבין שהמגבלה בפריסה של סופר־אינטליגנציה היא יותר בחשמל, בקירור ובתשתית מאשר בשבבים", אמר מאסק, והוסיף שלצוות מהנדסי החברה ניתנה המשימה לפתור את זה. "זה קצת כמו שהניו יורק יאנקיז משחקים בליגה קטנה. זה לא הוגן, אבל התוצאה היא קצב פריסת תשתיות חשמל וקירור מהיר יותר מזה של כל אחד אחר". דוגמה שנתן: יצרניות טורבינות ממתינות 12–18 חודשים לחלקי מתכת — ו-SpaceX מייצרת אותן בטכנולוגיית היציקה שפותחה עבור הרקטות.

לפי הערכות שמביאים אנליסטים ב-S&P Global, הוצאות ההשקעה יזנקו מכ-70 מיליארד דולר השנה ל-197.4 מיליארד דולר ב-2028, והחוב יטפס מ-50.7 מיליארד דולר ב-2025 ל-350 מיליארד דולר ב-2029.

מאסק, אגב, לא מנסה למכור אגדות על איכות המודל: כשמיקמו את Opus 5.5 של Anthropic ואת GPT-6 Astra של OpenAI מעל למודל ה-AI שלו, הוא שיתף את הפוסט וכתב "נכון (כרגע)".

טילים שנוחתים על כן השיגור זה מרשים, אבל בוול סטריט כרגע מודדים בעיקר כמה חשמל אפשר לדחוף לממפיס.