מחקר ישראלי: Grok מאשים נערות שנפגעו ברשת
מחקר ישראלי חדש בכתב עת מדעי השווה את תגובותיהם של Grok, ChatGPT, Gemini ו-Claude לתרחישים של פגיעה מינית ברשת בקרב בני נוער. התוצאות מראות ש-Grok נוטה להאשים את הקורבן בצורה החזקה ביותר, בעוד Claude ו-Gemini מטילים את מלוא האחריות על הפוגע. הפערים קשורים ישירות למנגנוני הכיול המוסרי שכל חברה בחרה ליישם.

כשנערה מתבגרת מתמודדת עם פגיעה מינית ברשת ופונה לצ'אטבוט לעזרה — היא עלולה לשמוע שההתנהגות שלה אשמה במה שקרה לה. מחקר חדש ופורץ דרך חושף פערים מטרידים בין מודלי ה-AI הפופולריים בעולם באופן שבו הם מתייחסים לפגיעות מיניות ברשת בקרב בני נוער.
מה נבדק?
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Computers in Human Behavior: Artificial Humans, הובל על ידי פרופ' מיכל דולב-כהן, ראש התוכנית לייעוץ חינוכי במכללת "אורנים". החוקרים העמידו למבחן ארבעה מודלי שפה מובילים — Claude של Anthropic, Gemini של גוגל, GPT של OpenAI ו-Grok של xAI שבבעלות אילון מאסק — באמצעות תרחישים זהים לחלוטין של פגיעה מינית ברשת בקרב מתבגרים.
השוני היחיד בין התרחישים היה פרטים קטנים ברקע: מידת הלכידות המשפחתית, נורמות חברתיות בסביבת הנערה. המטרה הייתה לבדוק אם שינויים כאלה משפיעים על האופן שבו המודל מחלק את האחריות.
התוצאות: פערים דרמטיים
כל המודלים זיהו שמדובר באירוע פוגעני, אבל שם נגמר הדמיון.
Grok הפגין את הנטייה החזקה ביותר להאשמת הקורבן. הוא הטיל על הנערה אחריות כבדה, ייחס משקל רב להתנהגותה המקדימה כגורם לפגיעה, והיה רגיש במיוחד לשינויי ניסוח ברקע הסיפור. במקביל, Grok ייחס הכי פחות משמעות לאחריות הפוגע.
GPT תפס עמדת ביניים — נטה לייחס אחריות מסוימת להתנהגות הנערה, פחות מ-Grok. אבל היה לו טוויסט משלו: GPT היה המודל היחיד שהעריך באופן תמוה כי הסיטואציה עשויה "להיפתר מעצמה" ללא התערבות חיצונית, בייחוד כשתוארה משפחה תומכת ברקע.
לעומתם, Claude ו-Gemini הפגינו את רמת האשמת הקורבן הנמוכה ביותר באופן עקבי, הגדירו את הפגיעה כחמורה ללא קשר לנסיבות, והטילו את מלוא האחריות על הפוגע.
למה זה קורה?
הפערים נעוצים במנגנוני ה"כיול המוסרי" (Alignment) של כל חברה. חברות כמו Anthropic הטמיעו עקרונות נוקשים של "חוקה דיגיטלית" שמטרתה למנוע אפליה מגדרית ושיח פוגעני. מנגד, חברות שבחרו לקדש את "חופש הביטוי" ולהסיר מגבלות — דוגמת xAI של מאסק — מאפשרות למודלים לשחזר בקלות רבה יותר סטראוטיפים מגדריים נפוצים ואשמת קורבן המושרשים ברשת.
למה זה קריטי עכשיו
בני נוער רבים חוששים לפנות להוריהם או למורים בזמן מצוקה ומעדיפים להתייעץ בדיסקרטיות עם צ'אטבוטים. כשמתבגרת מקבלת מענה שמרמז שהתנהגותה תרמה לפגיעה — הדבר עלול להעמיק את תחושות האשמה העצמית, למנוע ממנה לפנות לעזרה ואף להוביל לנזק נפשי קשה.
האיחוד האירופי כבר מקים פאנל מומחים לבחינת השפעות ה-AI על קטינים, וארה"ב ואוסטרליה מקדמות הגבלות גיל מחמירות.
הצ'אטבוטים של היום איבדו מזמן את הניטרליות הטיפולית. השאלה היא מי יחליט מה הם אמורים להגיד לנערה במשבר — ועד כמה מהר.