ענקיות הטק חוזרות לגרעין: ה-AI שבר את משוואת האנרגיה
מיקרוסופט, מטא, אמזון וגוגל עוברות לאנרגיה גרעינית כדי להפעיל דאטה־סנטרים ל-AI, אחרי שמדיניות האיפוס הירוק שלהן קרסה תחת הביקושים. החברות חתמו על עסקאות של עשרות מיליארדים ל-20 שנה, מפתחות כורים מודולריים קטנים (SMRs) שעדיין לא הוכיחו את עצמם — וממשל טראמפ מקצר את הליך הרגולציה מ-12 שנה ל-18 חודשים.

ההבטחות הירוקות התאפסו ביחד עם ChatGPT
בסוף 2022, ענקיות הטכנולוגיה היו במקום ירוק להפליא. מטא הייתה באיפוס פליטות מלא, 100% מהחשמל של גוגל הגיע מאנרגיות מתחדשות, מיקרוסופט הייתה בדרך לסלק את כל הפחמן שפלטה מאז הקמתה, ואמזון התחייבה לאיפוס עד 2040. ואז OpenAI שחררה את ChatGPT — וכל התוכניות האלה התפוגגו.
מה שקרה בשנים שחלפו מאז הוא אחד המהפכים המרתקים בתעשיית האנרגיה: אותן חברות ירוקות שהובילו את המאבק בפליטות ממהרות עכשיו לעבור לאנרגיה גרעינית. לא כי הן ויתרו על האקלים — אלא כי ה-AI הציב בפניהן משוואה שאי אפשר לפתור אחרת.
למה סולאר ורוח לא מספיקים?
התשובה הקצרה: זמינות. דאטה־סנטרים שמפעילים מודלי AI צריכים לפעול כמעט 24/7, עם זמינות שקרובה ל-100%. סולאר עובד רק כשיש שמש, רוח רק כשיש רוח, ופתרונות אגירה מבוססי סוללות יכולים לספק מענה לכמה שעות בלבד. התוצאה: כל דאטה־סנטר שמתבסס על אנרגיות מתחדשות עדיין צריך גיבוי מדלקי מאובנים — מה שמנטרל את ה"ירוק" שבהשקעה.
מנגד, אנרגיה גרעינית מספקת זמינות ויציבות כמו פחם או גז, אבל עם פליטות פחמן אפסיות כמו סולאר ורוח. זה הפתרון היחיד, נכון לעכשיו, שמשלב בין השניים.
מנכ"ל אמזון, אנדי ג'אסי, אמר בשנה שעברה שאנרגיה — לא שבבים — היא "צוואר הבקבוק הגדול ביותר" בתחום ה-AI. ומייסד OpenAI, סם אלטמן, הצהיר בפורום הכלכלי בדאבוס ש"היתוך גרעיני הוא הדרך קדימה".
מי משקיעה במה: מפת הדילים
כל ענקית טק עם פעילות AI משמעותית כבר בנתה אסטרטגיית גרעין. הנה התמונה:
מיקרוסופט הייתה מהראשונות לזוז: ב-2024 חתמה על חוזה ל-20 שנה עם Constellation Energy להפעלה מחדש של יחידה 1 בתחנת הכוח הגרעינית באי שלושת המילין בפנסילבניה. היחידה הזו, שהושבתה ב-2019 מסיבות כלכליות (ולא קשורות לתאונה המפורסמת של 1979), צפויה לחזור לפעולה ב-2028 עם הספק של 835 מגה־ואט. במקביל, מיקרוסופט חתמה על הסכם עם Helion Energy — שמפתחת טכנולוגיית היתוך גרעיני ובה משקיע סם אלטמן — לרכישת אנרגיית היתוך. Helion מבטיחה אנרגיה כבר ב-2028, אבל הקונצנזוס בתעשייה הוא שיעברו עשורים עד שהטכנולוגיה תהיה בשלה לשימוש מסחרי.
מטא חתמה ב-2025 על עסקה שהוגדרה כ"היסטורית": התחייבות לרכוש את כל תפוקת כור קלינטון של Constellation Energy באילינוי — בהספק של 1.1 ג'יגה־ואט, למשך 20 שנה, החל מיוני 2027. בינואר הודיעה מטא גם על עסקה דומה עם Vistra לרכישת אנרגיה משלושה כורים באוהיו ובפנסילבניה. ואם זה לא מספיק, מטא חתמה עם TerraPower — של ביל גייטס — על הקמת שמונה כורים מודולריים קטנים (SMRs) בהספק כולל של עד 2.8 ג'יגה־ואט, כשהראשונים צפויים לפעול ב-2032.
אמזון משלבת בין כורים מסורתיים ל-SMRs: במאי 2024 רכשה דאטה־סנטר בפנסילבניה תמורת 650 מיליון דולר, בכוונה לחבר אותו לתחנת הכוח הגרעינית Susquehanna הסמוכה (הכור צפוי להגיע להספק מלא ב-2032). חצי שנה לאחר מכן, אמזון השקיעה 500 מיליון דולר ב-X-Energy, שמפתחת כורי SMR, עם תוכניות פריסה בוושינגטון ובווירג'יניה.
גוגל בנתה אסטרטגיה מבוססת SMRs, עם הסכם עם Kairos Power לכורים מודולריים — הראשון צפוי לפעול ב-2030, והיתר עד 2035.
גם Oracle לא נשארת בחוץ: לארי אליסון הודיע שהחברה מתכננת דאטה־סנטר שיופעל על ידי שלושה כורי SMR. "כמה שהתחום הזה מטורף, זה מה שקורה עכשיו", הוא אמר.
הכורים החדשים: SMRs כהבטחה הגדולה
השם החם בתחום הוא SMR — Small Modular Reactors, כורים מודולריים קטנים. הרעיון: כורים קטנים יותר, מהירים יותר לבנייה, פשוטים יותר לתפעול ובטוחים יותר מהדור הישן. במקום פרויקטים של 8–12 שנה ומיליארדי דולרים, SMRs אמורים לקצר תהליכים ולהוזיל עלויות.
אלא שיש בעיה: מדובר בטכנולוגיה שעדיין לא הוכיחה את עצמה בקנה מידה מסחרי. חברות כמו TerraPower ו-NuScale Power כבר נאלצו לבטל או לדחות פרויקטים — בגלל זינוק בעלויות הבנייה וקשיים בגישה לאורניום מועשר, בין היתר בגלל המלחמה באוקראינה. וגם כשהטכנולוגיה תעבוד, עלות הפקת החשמל מכור SMR ראשון מסוגו צפויה להיות גבוהה פי שלושה או יותר מכור מסורתי.
טראמפ דוחף, ה-NRC מתקצר
את הרוח הגבית הגדולה מקבלות ענקיות הטק מהממשל האמריקאי. הנשיא טראמפ מחזיק בעמדות פרו־גרעיניות מובהקות, עם יעדים שאפתניים: הגדלת ההספק הגרעיני האמריקאי פי ארבעה עד 2050, הסרת חסמים רגולטוריים ועידוד בניית כורים מודולריים.
השינוי המשמעותי ביותר הוא בלוחות הזמנים: הוועדה האמריקאית לרגולציה גרעינית (NRC), שתהליך הרישוי שלה ארך שנים רבות ועלה מאות מיליוני דולרים, קיבלה הנחיה לבצע רפורמה שתקצר את ההליך ל-18 חודשים בלבד. זה שינוי קריטי — כי תעשיית ה-AI לא יכולה לחכות עשור לפתרון אנרגיה.
שורה תחתונה: הגרעין חזר, אבל לאט
התמונה ברורה: ענקיות הטק הימרו על אנרגיה גרעינית כמקור הכוח של עידן ה-AI. הן מתחייבות על עסקאות של עשרות מיליארדי דולרים ל-20 שנה קדימה, ומשקיעות בדור חדש של כורים שעדיין לא קיים. אם ההימור יעבוד — ה-AI יוכל לגדול בלי לשרוף את כדור הארץ. אם לא, יהיו הרבה חוזים יקרים ומעט חשמל זורם. עד אז, מישהו צריך להסביר למשקיעים למה דאטה־סנטר של AI עולה כמו תחנת כוח גרעינית — ועדיין רץ על סולר.