Velaura AI מגייסת 110 מיליון דולר לשבבי AI
חברת תשתיות ה-AI Velaura AI, שעברה לאחרונה מפיתוח שבבי כריית מטבעות לפיתוח שבבי AI, גייסה 110 מיליון דולר בסבב A לפי שווי של יותר ממיליארד דולר. הטכנולוגיה שלה, שכבר יושמה בעשרות מיליוני שבבים, מתיימרת לשפר דרמטית את היעילות האנרגטית של שבבי AI — צורך קריטי לאור המחסור בחשמל שמעכב את צמיחת התחום.
אז מה בעצם קרה כאן?
Velaura AI, חברת תשתיות מחשוב AI, הודיעה אתמול (ב') על השלמת סבב גיוס A משמעותי במיוחד — 110 מיליון דולר. כמקובל בעולם ה-AI, גם כאן סכום הגיוס מביא איתו ציון דרך פסיכולוגי: שווי החברה עובר כעת את מיליארד הדולר. אבל הסיפור המעניין באמת הוא לא רק המספר, אלא הדרך המפתיעה שהחברה עברה.
מכריית מטבעות לשבבי AI
ל-Velaura יש היסטוריה מעניינת. עד לא מזמן היא הייתה ידועה בשם Auradine והתמקדה בפיתוח שבבים לעולם כריית מטבעות הקריפטו. המוצר המתקדם שלה, Teraflux AH3880, היה שבב מקורר בנוזל שהגיע להספקים מרשימים של 600 טריליון חישובים לשנייה, עם יכולת מובנית (EnergyTune) להוריד את צריכת החשמל כשהרשת תחת עומס.
אך לפני כחצי שנה החברה עשתה פנייה חדה. היא שינתה את השם ל-Velaura AI והשיקה פלטפורמה חדשה בשם Titan Core. הפלטפורמה הזו אינה שבב AI מוגמר, אלא אוסף של אבני בניין (Cells) ושירותים שנועדו לעזור לחברות אחרות לפתח שבבי AI משלהן — עם דגש חזק על יעילות אנרגטית קיצונית. זה היה מהלך אסטרטגי מעניין: לקחת מומחיות שנצברה בעולם תובעני כמו קריפטו, שבו כל חיסכון בחשמל שווה זהב, ולהסב אותה לשוק הגדול הבא — תשתיות AI.
למה זה חשוב? כי חשמל הוא צוואר הבקבוק החדש
כבר לא מדובר בחשיבה חדשה, אלא במציאות: מגבלת הצמיחה של ה-AI היא לא כוח מחשוב (Compute), אלא החשמל הדרוש כדי להריץ אותו. חברות הענק (Hyperscalers) מוציאות מאות מיליארדי דולרים על חוות שרתים ל-AI, אבל הבעיה היא זמני האספקה הארוכים של חשמל. בנוסף, תחום ה-Physical AI — רובוטים חכמים, רחפנים ומערכות אוטונומיות — מטיל מגבלות קשיחות עוד יותר על ההספק ועל התרמיקה.
כאן נכנסת הטכנולוגיה של Velaura. בחברה טוענים שפעולות מתמטיות מסוג כפל מטריצות, שהן הבסיס ליצירת תגובות במודלי שפה גדולים (LLMs), יכולות להוות עד 70% מצריכת החשמל של שבב AI. הפלטפורמה שלה, Titan Core, אמורה לצמצם את האנרגיה הדרושה לפעולות האלה פי 2 עד פי 4. במספרים: בחברה טוענים שזה יכול לחסוך עד 1,300 דולר לשבב לאורך שלוש שנים. אם זה נכון, זה משמעותי מאוד בקנה מידה של חוות שרתים עם מאות אלפי שבבים.
לא רק רעיון — טכנולוגיה מבוססת
Velaura לא מגיעה מהאוויר. לדבריה, הטכנולוגיה הבסיסית שלה כבר נפרסה מסחרית, ויותר מ-30 מיליון שבבים (ASICs) שבהם היא משולבת יוצרו בהצלחה בתהליכי ייצור מתקדמים. לדברי החברה, ה-Titan Core תומך בתהליכי ייצור מתקדמים של 3 ננומטר ואפילו 2 ננומטר. החברה מדווחת שהיא עובדת כעת עם מספר חברות ענק על פרויקטים בתחום.
הפלטפורמה מציעה שלושה מרכיבים עיקריים: ספריית תאים המותאמים למתח נמוך, אפשרות להזמין מעגלים מותאמים אישית, וערכת כלים (Toolflow) קניינית שנועדה לשפר את האמינות ואת שיעור ההצלחה בייצור (Yield). הלקוחות צריכים לספק קובץ RTL — תיאור ברמה גבוהה של המעבד — ו-Velaura דואגת לשאר.
הכסף והשחקנים
את סבב הגיוס הובילה Seligman Ventures. בין המשתתפים החדשים אפשר למצוא את Capricorn Investment Group ו-Prosperity7 Ventures, ובין המשקיעים הקיימים אפשר למצוא שמות גדולים כמו Samsung Catalyst Fund, Mayfield, שהיא המשקיעה העיקרית בחברה, Premji Invest ועוד.
מנכ"ל החברה, Rajiv Khemani, סיכם את החזון: "כל התקדמות ב-AI, ממודלים של חשיבה ועד לאינטליגנציה פיזית, יוצרת ביקוש ליותר מחשוב, ובסופו של דבר ליותר כוח. העידן הבא של AI יוגדר לא רק באמצעות מודלים טובים יותר, אלא גם באמצעות כלכלת מחשוב טובה יותר מהיסוד."
ומה עם ישראל?
הסיפור הזה אמנם לא קשור ישירות לחברת הייטק ישראלית, אבל הוא כן נוגע ישירות לשוק שבו פועלים הרבה מפתחים ומדענים ישראלים. הלחץ של צריכת החשמל בחוות השרתים והחיפוש אחר פתרונות ליעילות אנרגטית ברמת השבב — אלה אתגרים שמלווים כל צוות פיתוח AI כיום. ההצלחה של חברה עם טכנולוגיה מבוססת, שגם עברה שינוי כיוון מוצלח, יכולה להוות קייס סטאדי מעניין למי שחושב על שיפור תשתיות הליבה של עולם ה-AI.