וושינגטון מתכננת חוקי AI מדינתיים למרות היעדר תקנות פדרליות

אז מה בעצם קרה כאן? בזמן שהקונגרס האמריקאי תקוע בנושא רגולציה על בינה מלאכותית, מדינת וושינגטון לא מחכה. מנהיגים במדינה כבר מתכננים הצעות חוק חדשות לדיון בישיבת בית המחוקקים הקרובה שתתחיל בינואר, במטרה להטיל מגבלות על בטיחות, פרטיות ואחריות מוצר בתחום ה-AI.

הכל התחיל בשבוע שעבר, אז הסנאטורית הדמוקרטית פטי מארי כינסה שולחן עגול באולימפיה עם נציגים רשמיים מהמדינה. בשיחה נכחו יועצים בכירים מלשכותיו של המושל בוב פרגוסון והתובע הכללי ניק בראון, אך אף חבר בית מחוקקים מדינתי לא השתתף. לדברי מארי, היא רוצה לראות בסיס פדרלי חזק לבטיחות AI, אבל מאמינה שלמדינות יש תפקיד קריטי.

ובינתיים, בקונגרס אין מומנטום רציני להצעות AI לפני בחירות אמצע הכהונה, והנשיא דונלד טראמפ מתנגד לרגולציה על התעשייה. "בהיעדר פעולה פדרלית משמעותית, למדינות יש חובה להגן על תושביהן", אמר יוקי אישיזוקה, מנהל מדיניות טכנולוגיה בלשכת התובע הכללי, בשולחן העגול.

שלוש הצעות החוק של קלייד שברס

אז מה מתכננים בפועל? חבר בית הנבחרים קלייד שברס, חבר בכוח משימה מדינתי ל-AI, מכין שלוש הצעות חוק. הראשונה: לקבוע אחריות מוצר ברורה ל-AI. שברס רוצה שמפתחים יישאו באחריות מוגדרת כשהתוכנה שלהם גורמת נזק.

הצעת החוק השנייה עוסקת במסגרת בטיחות, ש"תהיה דומה מאוד" לחוק הבטיחות ל-AI שנחקק לאחרונה באילינוי. היא מחייבת את חברות ה-AI הגדולות ביותר לפרסם מדיניות ל"מניעת סיכונים קטסטרופליים" ולעבור ביקורות בטיחות שנתיות על ידי צד שלישי.

והשלישית נוגעת לפרטיות וביטחון: הצעת חוק שתקבע תקני פרטיות וביטחון לכלי AI הפונים לתלמידים בבתי ספר (K-12). המטרה: להבטיח שהמוצרים יהיו "בטוחים, יעילים, שקפים ומגנים על פרטיות התלמידים", תוך שמירת שליטת המחנכים בהחלטות הוראה.

חוסר מומחיות טכנולוגית באולימפיה

אך יש אתגרים. למרות המגזר הפרטי העשיר בטכנולוגיה בוושינגטון, סנאטור המדינה מאט בונקה, פרופסור לסייבר-אבטחה, טוען שחסר מומחיות טכנולוגית באולימפיה. "הרבה מחוקקים לא מבינים את זה, אז הם מהססים לתמוך במדיניות", אמר כשנשאל מדוע יותר המלצות מכוח המשימה ל-AI לא הפכו לחוק. בונקה יעזוב את תפקידו בינואר לאחר ניסיון כושל לבית הנבחרים האמריקאי.

עוד עניין קריטי: פרטיות צרכנים. וושינגטון אינה בין 23 המדינות שכבר חוקקו חוקי פרטיות צרכנים מקיפים, לפי האגודה הבינלאומית למומחי פרטיות. קרבות על פרטיות נתונים נמשכים מאז 2019, ונתקעו סביב השאלה אם אנשים יכולים לתבוע חברות שמנצלות לרעה את הנתונים שלהם. הקרבות האלה "פשוט שרפו גשרים רבים", לדברי בונקה.

חברת בית הנבחרים ליסה קאלן מסכימה שוושינגטון צריכה חוק פרטיות צרכנים בסיסי לפני שתוכל לבנות עליו הגנות AI נוספות. מחלוקות על פרטיות נתונים, היא אומרת, גם חיבלת בהצעת חוק שלה להגנה על ילדים באינטרנט במושבים קודמים. אגב, השנה אושר חוק שהובילה קאלן שקובע הגנות חדשות לדרך שצ'אטבוטים של AI מתקשרים עם קטינים, לבקשת המושל.

האם חברות יצטרכו להודיע מראש?

בישיבה, דנו גם ברעיון של הגנה על עובדים שעלולים לאבד את עבודתם עקב AI. במקביל, לשכתו של המושל בודקת שאלות כמו האם חברות צריכות להודיע למדינה לפני פרסום מודלים מתקדמים יותר, כדי שהממשלה תספיק להגן על תשתיות. בפרספקבה, פקידים מציינים שתקיפות סייבר involving סוכני AI בששת החודשים האחרונים עוררו יותר תשומת לב לבטיחות AI.

חוק אילינוי החדש מחייב מפתחים גדולים לפרסם דוחות בטיחות באינטרנט ולשלוח סיכומי ריכוז סיכונים רבעוניים לסוכנות ניהול מצבי חירום, אך הוא לא דורש הודעה מראש. אז מה הלאה? נצטרך לחכות לינואר כדי לראות מה יעבור, אבל דבר אחד ברור: המדינות לא מחכות לוושינגטון הבירה.