ידיעות בינה מלאכותית בנושא INFORMATION
גורמי מודיעין בארצות הברית חושפים: חברות פרטיות מישראל ומדינות כמו איראן וסין מפעילות קמפיינים אוטונומיים המבוססים על בינה מלאכותית ברשתות. חברת IntelEye הישראלית, שהוקמה על ידי יוצאי NSO, מואשמת בהפעלת אלף בוטים פוליטיים סביב הבחירות — באמצעות מודל AI סיני.
מועצת הפיקוח של Meta הפכה את החלטת החברה והורתה להסיר סרטון deepfake גזעני נגד פליטים מפייסבוק. המועצה קבעה שההגנות הנוכחיות של Meta מפני מניפולציות ב-AI "אינן מספקות" ודרשה שורה של שינויים: הורדת הסף לתוויות AI, מסכי ביניים מחייבים לתוכן מזויף ועונשים על הפצה חוזרת. זאת אחרי ש-Meta קבעה שהסרטון, שלא זכה כלל לבדיקה אנושית, אינו מפר את כללי הקהילה.
גיא טיטונוביץ׳, מנכ״ל CHEQ הישראלית, מזהיר שבבחירות הקרובות יזוזו עשרות אלפי קולות או אפילו מאות אלפים בשל מתקפות בוטים מבוססות בינה מלאכותית. הוא טוען שזו תהיה מערכת הבחירות החמורה ביותר, בשל יכולות הזיהוי המוגבלות של הפלטפורמות והיעדר רגולציה, ומצפה לקפיצה בתנועת הבוטים חודש לפני הבחירות.
בשנים האחרונות, יותר אנשי טכנולוגיה ומומחי AI עוברים למגזר הפיננסי, והבנקים מתחרים בחברות ההייטק על משכורות ותנאים. ארז רחמיל טוען שזה פותח הזדמנויות לג׳וניורים בתחום, מה שמסמן שינוי משמעותי בשוק העבודה הישראלי על רקע אתגרי הכניסה להייטק.
נעצר גבר מרג'סטאן בחשד שיצר סרטוני Deepfake של השר הראשי של טמיל נאדו, C Joseph Vijay, כדי להונות את הציבור. הסרטונים הופצו ברשתות חברתיות, והמשטרה חוקרת אם מעורבת בפרשה רשת פלילית רחבת היקף.
סרטון AI של בן גביר על הרעבת אסירים פלסטינים הפך לוויראלי והזיק לישראל בחו״ל יותר מהסרט "נז״א", על רקע מלחמת עזה. הסרטון מדגים את הסכנות שבשימוש ב-AI ליצירת תוכן פוליטי נפיץ, ומעורר דאגה בתעשיית ההיי-טק הישראלית לגבי אתיקה ואחריות.
מועמד דמוקרטי בטקסס טוען שיריבו הרפובליקני השתמש במודל AI כדי ליצור פרסומת מטעה שבה ״שמו לו מילים בפה״. המרוץ הזה עשוי להכריע את השליטה בסנאט האמריקני, והוא מדגיש את הסכנה של מדיה סינתטית בפוליטיקה.
הסטארטאפ הישראלי Cymphony, שנוסד על ידי בוגרי תלפיות, גייס 30 מיליון דולר (25 מיליון בסבב A) בהובלת Sequoia Capital ו-Fin Capital, כדי לאבטח חברות מפני סוכני AI שמקבלים גישות לא מבוקרות. הכסף ישמש להרחבת המכירות ולפתיחת משרד בארה"ב, כשהחברה כבר משרתת לקוחות גדולים כמו Syngenta ו-KKR.
כ-850 עובדי AIG ישראל יצאו למחאה אחרי שנה של מו״מ כושל על הסכם קיבוצי חדש. הדרישות: שכר גבוה יותר, תנאי העסקה משופרים ורגולציה על הכנסת כלי AI לעבודה. ברקע — החברה מתכננת סוכן קולי מבוסס AI שיחליף חלק מנציגי השירות, וזאת בזמן ש-AIG סיימה את המחצית הראשונה עם רווח של 113 מיליון שקל — עלייה של 36%.
נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ, פרסם ביום ראשון עשרות תמונות AI ברשת Truth Social, לצד טענות לא מאומתות שלפיהן הוסיף מאות מיליארדים לשוק המניות האמריקני. האירוע, שנמשך יותר מ-10 שעות, כלל ייצוגים של דמויות היסטוריות ורמיזות גאופוליטיות, ועורר טענות מצד גורמים פוליטיים שמדובר באירוע בעייתי.
אחותה של Dolly Parton, Stella, פרסמה ב-Instagram הצהרה נוקבת נגד שיטפון "ה-AI והזבל האין-סופי" ברשת מאז פטירתה. היא ביקשה ממעריצים להפסיק "לנצל אובדן" ולגלות חמלה. זה קורה לאחר שכבר נרשמו מקרים דומים במשפחותיהם של Robin Williams ו-Robert Redford, ומציג דוגמה מוחשית לכאב שגורמות "מחוות AI" שנוצרות אוטומטית.
מחקר של מכון ISD בדק שישה צ'אטבוטים ומצא ש-29% מהתשובות לשאלות על בחירות היו שגויות או מיושנות, עם ירידה של 16% בביצועים בספרדית. GPT-5.5 של OpenAI הוביל עם 89% דיוק, אבל DeepSeek סיפק את השיעור הגבוה ביותר של מידע מיושן.
מחקר משותף של NPR ו-NewsGuard מראה שצ'אטבוטים מבוססי AI מפריכים 93% מנרטיבי פייק ניוז, ומציגים ביצועים טובים יותר ממנועי חיפוש. המחקר בדק 15 שקרים מרוסיה, מאיראן ומסין, וחשף גם שמדינות כמו ישראל מנסות להשפיע על תשובות הצ'אטבוטים באמצעות קמפיינים.
סקר של איגוד האינטרנט הישראלי חושף ש-25% מהישראלים שוקלים להשתמש ב-AI כדי להחליט למי להצביע, בעוד 71% נחשפו לחדשות מזויפות. בנוסף, 56.8% נתקלו בחשבונות מזויפים, והאגודה מפרסמת מדריך להתמודדות עם דיסאינפורמציה לקראת הבחירות.
סקר של איגוד האינטרנט הישראלי מראה ש-25% מהישראלים שוקלים להשתמש ב-AI כדי להחליט למי להצביע בבחירות. בנוסף, 71% כבר נתקלו במידע כוזב, מה שממחיש את היקף תופעת הפייק ניוז ואת השפעתה של הבינה המלאכותית על התהליך הדמוקרטי.
X טוענת שמצאה חוות בוטים סינית עם 200,000 חשבונות, ו-200 מהם קידמו התנגדות למרכזי AI בארה״ב. החקירה מעלה חששות מפני התערבות זרה בדיון על מדיניות AI, על רקע סקר שמראה ש-61% מהאמריקאים מתנגדים לפרויקטים חדשים באזורם.
OpenAI חשפה קמפיין רוסי שהשתמש ב-ChatGPT כדי לקדם מכון מחקר ישראלי פיקטיבי בשם IBI. הקמפיין, שהשפעתו הייתה מוגבלת, ממחיש איך AI יכול לשמש לבניית תשתית הסברה מזויפת עם תוכן אקדמי מועתק ומדדים פיקטיביים, ומעלה שאלות על שימוש לרעה בכלים שאתם מפתחים.
OpenAI חסמה חשבונות ChatGPT ששימשו במבצע השפעה רוסי, שכלל הקמת מכון מחקר ״ישראלי״ מזויף עם מאמרים מועתקים ומדד ריבונות מוטה. המבצע, שהחשיפה אליו הייתה מוגבלת, מדגים כיצד AI מאיץ קמפיינים של דיסאינפורמציה – עם השלכות ישירות על מערכת הבחירות הקרובה בישראל.
ממשלת ישראל יצרה מכון מחקר אמריקאי פיקטיבי שפרסם 124 מאמרים פרו-ישראליים — כולם הופקו על ידי AI — כדי להשפיע על הפלטים של צ'אטבוטים כמו ChatGPT. הפרויקט מומן בעשרות מיליוני דולרים, אבל סקרים מראים שהדימוי האמריקאי של ישראל דווקא ממשיך להידרדר.
גוף הפיקוח על המשטרה הבריטית חוקר שימוש ב-AI ליצירת דוח מודיעיני שקרי, שהוביל לאיסור על כניסת אוהדי מכבי תל אביב למשחק. החקירה נפתחה לאחר שבדיקה עצמאית מצאה שהאיום נופח, והדבר גרם לסערה דיפלומטית ולסילוק המפקד מתפקידו בינואר.
Anthropic מטמיעה סימני מים בכל הטקסטים ש-Claude מייצר, גלובלית — לא מרצון אלא בגלל חוק ה-AI האירופי. השיטה מבוססת על טכניקה של Google, אבל מוגבלת לטקסטים ארוכים ומציגה רק סבירות, לא ודאות. מחקר מראה שאנשים לא מזהים טקסט AI וששחקנים מתוחכמים יעקפו כל סימן שניתן לזיהוי.
Kakao, ענקית הטכנולוגיה הדרום-קוריאנית, מתפצלת ל-Kakao AI ול-Kakao X כדי להתמקד ב-AI ולשפר את הזריזות. הפיצול, שצפוי להיכנס לתוקף ב-2027, נועד לסגור פער הערכת שווי של כ-17.4 טריליון וון בין השווי הפוטנציאלי לשווי השוק, עם יעד הכנסות משולב של 16 טריליון וון עד 2030.
מסמכים שהוגשו למשרד המשפטים האמריקאי חושפים קמפיין ממשלתי ישראלי להטות תשובות צ'אטבוטים: מכון מחקר פיקטיבי בשם Hanover Institute כבר מצוטט על ידי ChatGPT ו-Perplexity. התקציב: 100,000 דולר באמצעות חברת היח״צ Havas.
דוח ביקורת ממשלתי בדרום קוריאה מצא כי מערכי נתונים ציבוריים לאימון מודלי AI, בשווי 1.13 מיליארד דולר, סובלים מכפילויות, מחוסר אימות ומבעיות איכות — ובהם 42% מתמונות חיות הבר, שהיו דומות למערכי נתונים קיימים, ותמונות פסולת שסומנו באופן שגוי. הממצאים חושפים כשל ניהולי שמעכב את פיתוח ה-AI ומבזבז כספי ציבור.
סרטון קמפיין של הרמטכ״ל לשעבר, גדי איזנקוט, הוסר בהוראת סולברג לאחר שהציג דמויות חיילים שנוצרו ב-AI ורקע שדמה להודעה צבאית על חללים. האירוע מעלה שאלה עקרונית על גבולות השימוש בתוכן סינתטי בקמפיינים פוליטיים בעלי אסתטיקה צבאית.
גוגל השיקה ביום חמישי כלי AI ב-Google Earth שמאפשר ליצור תמונות לוויין מותאמות אישית. בתוך 24 שעות, חוקרים ומשתמשים יצרו דיפ-פייקים של פיגועים, מחנות פליטים פיקטיביים ותחנות כוח גרעיניות — וגוגל הסירה את הכלי. האירוע חושף פער בין יכולת טכנולוגית למנגנוני הגנה, ומעלה שאלות על עתיד בדיקות ה-QA בתעשיית ה-AI.
xAI של אילון מאסק תובעת את מינסוטה בניסיון למנוע את כניסתו לתוקף של חוק ראשון בארה״ב האוסר על אפליקציות ליצירת תמונות עירום מזויפות. החוק, שנכנס לתוקף בשבת, קובע קנסות של עד חצי מיליון דולר על כל תמונה. שופט פדרלי דחה את הבקשה לעיכוב, אבל קבע דיון ל-19 באוגוסט – מה שצפוי להיות הקרב המשפטי הראשון על גבולות החקיקה בתחום ה-AI.
יהונתן יעקובי, שהתקבל לעבודה בצ'ק פוינט בגיל 16, גייס 71 מיליון דולר בסבב Seed לחברת Enigma שבונה מודלי AI לרובוטים חכמים. הסבב הובל על ידי Index Ventures ו-Ribbit Capital, והחברה מעסיקה כבר 25 עובדים בתל אביב — פחות משנה מהקמה.
Meta קידמה 7,600 מודעות לאפליקציות עירום AI בפייסבוק ובאינסטגרם, תוך הפרת המדיניות שלה עצמה. המודעות הועברו על ידי שותף פרסום סיני, GatherOne. זה קרה למרות שמכירות Meta בסין הסתכמו ב-18.4 מיליארד דולר ב-2024 — מה שמעלה שאלות על היחס בין הכנסות לאכיפה.
מחקר חדש ומדאיג מתריע כי ישראל אינה ערוכה לאיומים של בינה מלאכותית על תהליך הבחירות. צ'אטבוטים מתוחכמים, מבוססי מודלי שפה גדולים, יכולים לשנות את דעתם של מצביעים ביעילות גבוהה מפרסומות מסורתיות - וזאת בעוד החוק הישראלי הרלוונטי עדיין מיושן, מ-1959, בניגוד לתקנות החדשות באיחוד האירופי.
