xAI תובעת את מינסוטה: החוק נגד ״nudification״ פוגע בחופש הביטוי
xAI של אילון מאסק תובעת את מינסוטה בניסיון למנוע את כניסתו לתוקף של חוק ראשון בארה״ב האוסר על אפליקציות ליצירת תמונות עירום מזויפות. החוק, שנכנס לתוקף בשבת, קובע קנסות של עד חצי מיליון דולר על כל תמונה. שופט פדרלי דחה את הבקשה לעיכוב, אבל קבע דיון ל-19 באוגוסט – מה שצפוי להיות הקרב המשפטי הראשון על גבולות החקיקה בתחום ה-AI.
המאבק המשפטי הראשון על חוקי ה-AI בארה״ב יוצא לדרך, ו-xAI של אילון מאסק נמצאת בחזית. החברה תובעת את התובע הכללי של מינסוטה, קית׳ אליסון, בניסיון למנוע את כניסתו לתוקף של חוק פורץ דרך שיאסור אפליקציות ליצירת תמונות עירום מזויפות. החוק, שכבר אושר על ידי המושל טים וולץ וצפוי להיכנס לתוקף בשבת הקרובה, קובע לראשונה בארה״ב מנגנון שיאפשר לנפגעות ולמדינה לתבוע חברות שמחזיקות בכלים כאלה.
מה בדיוק מנסה החוק למנוע?
החוק, שמספרו HF 1606, מגדיר "nudification" כשינוי תמונה של אדם מזוהה כך שייחשפו "חלקים אינטימיים" של גופו. הכוונה היא לכלי בינה מלאכותית שמאפשר לקחת תמונה תמימה של מישהו – למשל מהפייסבוק או האינסטגרם – וליצור ממנה גרסה פורנוגרפית.
הקנסות? לא צחוק: החוק מאפשר קנס של עד 500 אלף דולר בכל פעם שיוצרים תמונה כזו, וגם בכל פעם שמישהו ניגש אליה. כלומר, אם תמונה מזויפת הופכת לוויראלית – החברה שמאחורי האפליקציה עלולה להתרסק כלכלית. את התביעה יזמה הסנאטורית אֶרין מַייֵה קְווייד, לאחר שגילתה שגבר יצר תמונות וסרטונים מיניים של יותר מ-80 נשים שהכיר, תוך שימוש בתמונות שלהן מהרשתות החברתיות, ללא ידיעתן.
טענות היסוד של xAI
בתביעה שהגישה ביום שני לבית המשפט הפדרלי, טוענת xAI שהיא "אינה מתנגדת לאינטרס של מינסוטה למנוע הפצת תמונות עירום מזויפות של אנשים אמיתיים ללא הסכמתם." אבל – וזה ה"אבל" הגדול – החברה טוענת שהחוק "מגיע הרבה מעבר ליעד הזה", ומטיל איסור גורף מדי על כלים ליצירת תמונות, גם כאלה שיכולים לשמש למטרות חוקיות.
הטענה המרכזית: החוק פוגע בחופש הביטוי (First Amendment) ובהגנות על "כלי ביטוי חזותי". ב-xAI מציינים במסמך בן 38 עמודים שהחוק ייאלץ אותם "להגביל את תכונות עריכת התמונות של Grok Imagine בדרכים שונות" – זאת אומרת, לפגוע בכלי ה-AI שלה בגלל חוק של מדינה אחת.
שופט פדרלי דחה את הבקשה לעיכוב
ל-xAI לא היה מזל עם הבקשה האחרונה למנוע את כניסת החוק לתוקף. השופט המחוזי דונובן פרנק דחה את הבקשה לצו מניעה זמני, בטענה ש-xAI חיכתה יותר מדי זמן להגיש את התביעה, ולא הוכיחה נזק מיידי. אבל – וזה חלק חשוב – הוא קבע דיון בבקשה לצו מניעה זמני ל-19 באוגוסט. כלומר, החוק נכנס לתוקף, אבל הקרב המשפטי רחוק מלהסתיים.
מה זה אומר בעצם?
זאת הפעם הראשונה בארה״ב שמדינה מנסה לאסור טכנולוגיית nudification, ו-xAI, עם המשאבים של מאסק ו-SpaceX מאחוריה, הופכת לחברה הראשונה שבוחנת את גבולות הרגולציה. התביעה הזאת יכולה לקבוע תקדים: עד כמה רחוק מדינות יכולות ללכת בחקיקת AI שנועדה למנוע נזק, מבלי להיחשב כפגיעה בחופש הביטוי?
עבור חברות AI אחרות בארה״ב ומחוצה לה, מדובר בדוגמה. אם החוק יעמוד במבחן, זה עשוי להוביל לגל של חקיקה דומה במדינות אחרות. אם ייפול – זה יבהיר למחוקקים שההגנה על הקורבנות מוגבלת על ידי התיקון הראשון לחוקה.
בינתיים, xAI מנסה להגן על הכלים שלה באמצעות טיעונים משפטיים, בעוד שפוליטיקאים במינסוטה מתגאים בכך שהם הראשונים להציב גבול לניצול לרעה של בינה מלאכותית. מעניין מה יקרה ב-19 באוגוסט.