ידיעות בינה מלאכותית בנושא OECD
John O'Toole, מנהל ההשקעות הראשי של ענקית ניהול הנכסים האירופית Amundi, טוען שההתלהבות מ-AI מגובה ברווחים אמיתיים. לדבריו, הירידות באג״ח ״הגיוניות לחלוטין״, כי הן משקפות צמיחה חזקה, הריכוזיות בשווקים מצטמצמת — וזהב, שווקים מתפתחים ומטבעות סחורות מציעים הזדמנויות לגיוון.
קליפורניה אוסרת על מעסיקים להסתמך רק על AI כדי לפטר עובדים או להטיל עליהם עונשים משמעתיים. החוק, שמכונה "No Robo Bosses Act", נכנס לתוקף ביולי 2027 ומצטרף לאיסור על שימוש בנתונים ביומטריים כדי לנחש רגשות עובדים. המהלך מגיע על רקע ביקורת של המושל ניוזום על מדיניות אי-הרגולציה של הממשל הפדרלי.
גוגל מפרסמת נתונים חדשים על אימוץ AI ומשיקה כלים מדעיים מתקדמים. ה-AI שלה כבר תומך ב-300 שפות מדוברות ומגיע ל-7 מיליארד אנשים, ומדענים מדווחים על חיסכון של כמעט 7 שעות שבועיות — לצד אתגרי אימות. הכלים החדשים כוללים מיפוי גנום, חיזוי מזג אוויר מדויק וחיזוי משברים.
למרות העלייה בהרשמה להשכלה גבוהה ברחבי העולם, ישראל מובילה בשיעור האקדמאים אך מפגרת במיומנויות בסיסיות. אוניברסיטאות נאבקות לשלב AI בהוראה, אך המומחים טוענים שהעתיד טמון בפיתוח חשיבה ביקורתית – לא רק בהקניית ידע טכני.
חוקר בכיר ב-Anthropic, ג'ייקוב קוקסון בן ה-27, התפטר בטענה שהחברה ו-OpenAI מהמרות על חיינו במרוץ ל-AI שמסוגל לשפר את עצמו. עמיתו בחברה, אוון הובינגר, העריך שהסיכוי ש-AI ״יהרוג את כל בני האדם״ בעשור הקרוב אכן גבוה מ-10%, מה שמגביר את הקריאות לאיסור זמני על שיפור מודלים ולרגולציה נוקשה.
ממשלת ישראל משיקה תוכנית של 5 מיליון שקל לגיוס מומחי AI מחו״ל, על רקע 2,400 משרות פתוחות בתחום. במקביל, מחקר חדש חושף ש־76% מהמורים לא יודעים איך לשלב AI בכיתה — ומשרד החינוך מקבל ציון נמוך על הניתוק מהשטח.
מקצוע ההוראה בישראל נדרש לשינוי דרמטי בשל מחסור חמור במורים והשפעת ה-AI. 48% ממורי חטיבות הביניים מדווחים על פגיעה באיכות ההוראה, והמחסור מרוכז במרכז הארץ. ההצעות כוללות שינוי בתפקיד המורה, ביזור ההעסקה ותקצוב דיפרנציאלי, לקראת הסכם שכר חדש ב-2027.
מחקר חדש של מרכז טאוב מראה שהסתמכות על AI עלולה לפגוע ביכולות קוגניטיביות ולהרחיב פערים. ישראל, שכבר בתחתית ה-OECD, נמצאת בסיכון מיוחד – במיוחד במערכת החינוך, שצריכה להסתגל לעידן החדש.
מחקר חדש ממכון טכנולוגי חולון חושף פער ענק בין החזון של משרד החינוך למציאות בשטח: 76% מהמורים לא מרגישים מוכנים ל-AI, השימוש העיקרי הוא בהכנת שיעורים ולא בכיתה, ו-90% מהמנהלים מדווחים על יישום איטי ובלתי אחיד. מומחי חינוך מתריעים שבלי הכשרה מסודרת ומערכת שעות מתאימה, הפערים רק יגדלו.
Samsung ו-SK Hynix שולטות ב-80% משוק שבבי ה-AI העולמי, הרווחים שברו שיאים — Samsung עם פי 19 ברווח התפעולי לעומת שנה שעברה — אבל הפערים בדרום קוריאה מתרחבים. הממשלה הכריזה על תוכנית השקעות של טריליון דולר, אבל השווקים והאופוזיציה לא קונים את זה.
חוקרים מאימפריאל קולג' לונדון פיתחו מודל AI בשם CardioKG, המנתח סריקות לב ומאגרי מידע רפואיים כדי לנבא סיכונים למחלות לב ולזהות תרופות קיימות לשימוש חדש. המודל זיהה תרופות לדלקת מפרקים וסוכרת כמועילות פוטנציאלית, ומציע כיוונים לרפואה מותאמת אישית.
ישראל הקצתה 100 מיליון שקלים למימון פרויקטי AI במשרדי הממשלה, במטרה לשדרג שירותים ציבוריים ולשפר את דירוגה העולמי. הפעילות כוללת הטמעת מערכות אבחון רפואי, אופטימיזציה משפטית ושירותים דיגיטליים, לצורך צמצום פערי תשתיות וחומרה מול מדינות מובילות.
ארגון ה-OECD משדרג תחזיות צמיחה עולמיות למרות מכסי הסחר של טראמפ, בזכות השקעות ענק של תעשיית הטק האמריקאית ב-AI. ההשקעות תרמו עד 50% מצמיחת התוצר האמריקאי, אך היתרונות מרוכזים במדינות בודדות. כלכלנים מזהירים מפני אפקט דחוי של המכסים וסיכונים מבועת AI.
דו"ח OECD חדש חושף פערים עצומים באימוץ AI בחינוך בין מדינות כמו פינלנד וקניה. בארה"ב ננקטות יוזמות מגוונות - מהסמכות אקדמיות בניצוח IBM ועד תקנוני עבודה למורים נגד deepfakes. האתגרים כוללים הערכה מחודשת של תלמידים, הגנה מפני הטיות אלגוריתמיות ומניעת החלפת מורים. מומחים מדגישים: הטכנולוגיה חייבת לשרת את הפדגוגיה - לא להחליף אותה.
