Yale Budget Lab: מהפכת AI לא תסגור את הגירעון

כולם מדברים על בינה מלאכותית ככלי שיציל את הכלכלה העולמית, אבל שני ניתוחים חדשים מציעים שזה לא יקרה – בטח לא בתחום הגירעון האמריקאי. אם אתם עובדים בהייטק, אתם יודעים שהאוויר סביב AI מלא הבטחות לצמיחה, אבל מה קורה כשהנתונים לא עומדים בציפיות?

ההבטחה הגדולה: AI כמנוע צמיחה

ארצות הברית מתמודדת עם גירעון ציבורי עצום שעומד להגיע ל-2.2 טריליון דולר ב-2030 לפי תחזית ה-Congressional Budget Office. הפתרון הפוליטי? חיתוך הוצאות או העלאת מיסים – אף אחד לא רוצה את זה. אז כולם קיוו ש-AI יוביל לזינוק בתפוקה, יצמיח את הכלכלה ויפתור את הבעיה מאליו. יו"ר הפדרל ריזרב, Kevin Warsh, אפילו אמר לאחרונה ש-AI "הוא כנראה השינוי המשמעותי ביותר בכלכלה שלי בחיים הבוגרים שלי" – ורמז שזה יוביל לשיפורים דרמטיים ברמת החיים.

אבל מחקר חדש מ-Yale Budget Lab, צוות מחקר כלכלי באוניברסיטת ייל, מראה שהמציאות פחות ורודה. לפי המודל שלהם, גם בתרחיש אופטימי של צמיחה מהירה עם AI, הכנסות הממשלה הפדרלית יעלו ב-216 מיליארד דולר בלבד ב-2030. זה נשמע הרבה? תשוו את זה לגירעון של 2.2 טריליון דולר – מדובר בכעשירית מהבעיה. "במילים אחרות, זה כמו לנסות לסגור גירעון של מינוס אלף שקלים עם תוספת של מאה שקלים", אומר כלכלן ישראלי שעובד בתחום.

למה AI לא מתרגם לכסף?

התשובה טמונה במדיניות המס האמריקאית. כרגע, הכנסות העבודה (כמו משכורות) ממוסות בשיעור עליון של 37%, בעוד הכנסות הון (כמו רווחי חברות או דיבידנדים) ממוסות בשיעור נמוך יותר – 21% לחברות ו-23.8% לרווחי הון לטווח ארוך. הרבה מההון מוחזק דרך כלי מס מוגנים, כמו חשבונות פרישה.

מה שקורה הוא ש-AI מאפשר לחברות להרוויח יותר כסף, אבל לשלם פחות לעובדים אנושיים. התפוקה עולה, אבל ההכנסות ממסים לא עולות באותו יחס, כי הכסף עובר מ"עבודה" ל"הון". John Iselin ו-Ryan Nunn מ-Yale כתבו: "מצד אחד, צמיחה מהירה יותר בתפוקה תייצר יותר הכנסות ממסים, אבל מצד שני, מערכת המס שלנו כנראה לא יעילה בגביית הכנסות מהפעילות הכלכלית ש-AI מייצרת."

המציאות: עדויות חלשות לשיפור בתפוקה

אבל רגע, האם AI בכלל משפרת את התפוקה? כאן נכנס הניתוח השני, מה-Financial Times, שמעלה ספקנות רצינית. Barclays, בנק השקעות בריטי, ניתח נתונים מסקרים של הפדרל ריזרב ומצא שהאימוץ של AI הוא איטי ולא אחיד. למשל, בעוד 45% מהמבוגרים בארה"ב משתמשים ב-AI בעבודה, רק 10% עושים זאת באופן יומי – והמספר הזה קפוא. זמן השימוש היומי הממוצע עלה מ-20 דקות ב-2024 ל-30 דקות ב-2026, אבל שליש מהזמן הזה מוקדש ל"חיסכון בזמן" – מה שאומר שבפועל, חיסכון הזמן לעובד הוא כ-10 דקות ליום. האם העובדים משתמשים בזמן הזה כדי לייצר יותר, או כדי לתקן את מה שה-AI עשה, או סתם לנוח? אין ראיות ברורות.

גרוע מכך, Barclays מצא שאין מתאם סטטיסטי בין קצב אימוץ AI בתעשיות לבין שיפור בתפוקה. הנתונים מראים שתעשיות עם אימוץ מהיר יותר, כמו פיננסים ו-IT, לא חוות צמיחה יוצאת דופן בתפוקה. "אין לנו סיבה להאמין שרווחי התפוקה כבר מובילים לחיסכון בעלויות שיעזרו לרסן אינפלציה", נכתב בדוח. למעשה, הפדרל ריזרב פרסם לאחרונה נייר עבודה שמסכם ש"מגמות התפוקה בכל רמות האימוץ היו עקביות יחסית לאורך זמן", מה שמרמז שרווחים ברמת המיקרו לא מתורגמים לשינוי מאקרו.

מה זה אומר על העתיד?

אז מה בעצם קרה כאן? הכלכלה האמריקאית תקועה עם גירעון ענק, וה-AI, למרות הפוטנציאל, לא מספקת את הסחורה כפתרון קסם. Yale Budget Lab מראה שמדיניות המס הנוכחית פשוט לא מתאימה לעולם שבו ה-AI מחליפה עבודה אנושית. Barclays מוסיף שגם אם AI תביא לשיפורים, זה ייקח שנים של "הרס יצירתי" – תהליך שבו חברות חדשות מחליפות ישנות, ולא בהכרח מועילות לכלכלה הקיימת.

עבור עובדי ההייטק הישראלים, זה רלוונטי כי ישראל תלויה בשוק האמריקני. אם הכלכלה האמריקאית לא תצמח כמו שחשבו, זה ישפיע על ביקוש למוצרי טכנולוגיה, על השקעות, ועל שוק העבודה. "אנחנו רגילים לחשוב ש-AI יפתור הכל", אומר מנהל מוצר ישראלי בחברת SaaS, "אבל הנתונים האלה מראים שזה לא כזה פשוט."

בסופו של דבר, אולי AI תשנה את העולם, אבל כרגע, הגירעון האמריקאי יישאר בעינו – והתקווה היחידה היא שמדיניות המס תתעדכן. בינתיים, כדאי לשמור על ציפיות ריאליות.