מחקר: AI לא יניב צמיחה כלכלית משמעותית

כולם מדברים על AI כמנוע הצמיחה הבא – ה-GenAI שיחליף עובדים, יוזיל עלויות וירים את התמ"ג לשמיים. אבל שני ניתוחים חדשים, אחד מ-Yale ואחד מה-Financial Times, מטילים ספק רציני בהבטחות. אם אתם עובדים בהייטק ומצפים שה-AI ישדרג לכם את התנאים או יצמיח את הכלכלה, כדאי לשבת רגע. בואו נפרק את מה שקרה, ונראה למה זה רלוונטי לעולם שלכם.

Yale Budget Lab: גירעון ארה"ב לא ישתפר משמעותית

מחקר חדש של ה-Budget Lab באוניברסיטת Yale בחן תרחיש אופטימי: פריחה בפרודוקטיביות מונעת AI בארה"ב בשנים הקרובות. התשובה? הגירעון הפדרלי ישתפר, אבל בשוליים. הסיבה המרכזית: הכנסות הממשלה תלויות במיסוי עבודה, אבל AI צפוי להזיז הכנסות מעבודה (עובדים) להון (מכונות ותוכנה), שממוסות בשיעורים נמוכים יותר.

במספרים, שיעור המס המרבי על הכנסה מעבודה בארה"ב עומד על 37%. לעומת זאת, מס חברות הוא 21% ומס רווחי הון ארוך טווח הוא 23.8% – והרבה הון מוחזק בכלים מוגנים כמו קרנות פנסיה. אז אם AI יאפשר לחברות להרוויח יותר תוך תשלום נמוך יותר לעובדים, ההכנסות מהמיסוי לא יקפצו כמו בגלים קודמים של צמיחה.

בתרחיש צמיחה מהירה, עם צמיחה שנתית של 3.3% בתוצר בשנים הבאות, ההכנסה הפדרלית תגדל ב-216 מיליארד דולר ב-2030. אבל ה-CBO מעריך גירעון של 2.2 טריליון דולר באותה שנה – פי עשר מהגידול. בקיצור, ה-AI אולי ינפח את העוגה, אבל הממשלה תקבל נתח קטן ממנה. 'מצד אחד, צמיחה מהירה יותר בפרודוקטיביות תייצר יותר הכנסות ממסים, הכל שווה,' כותבים החוקרים ג'ון איזלין וראיין נאן. 'מצד שני, מערכת המס הנוכחית שלנו אולי לא מתאימה לאסוף הכנסות מפעילות כלכלית מ-AI.'

Financial Times: הפרודוקטיביות עדיין לא כאן

מנגד, מאמר ב-Financial Times מאתגר את האופטימיות של יו"ר הפדרל רזרב, Kevin Warsh, שאמר לאחרונה ש-AI הוא 'השינוי המשמעותי ביותר בכלכלת ארה"ב בתקופת חיי'. Warsh, שהגיע לגיל 18 ב-1988, טוען שגידול של אחוז אחד בפרודוקטיביות יכול להכפיל רמת חיים בתוך דור. אבל הנתונים? לא מרשימים.

לפי סקר Real-time Population Survey, 45% מהמבוגרים עובדים בארה"ב עם AI, אבל רק 10% משתמשים בו ביום בעבודה – וזה לא עלה מאז 2024. הזמן הממוצע של שימוש ב-AI עלה מ-20 דקות ל-30 דקות ליום, חוסך כ-10 דקות. יעילות, אבל לא מהפכה. בסקר לעסקים, רק 21% משתמשים ב-AI במודע, ו-69% לא.

ב-Barclays, כלכלנים עשו רגרסיות ומצאו ש'אין קשר מובהק סטטיסטית בין שיעורי אימוץ AI לשיפור בפרודוקטיביות'. למעשה, כל שיפור נמדד 'משקף הבדלים persistent בתעשיות rather than האצה בפרודוקטיביות עקב AI'. הם מסבירים ששינויים בכוח העבודה, כמו מה-Great Resignation לנורמליזציה, יכולים להשפיע על מדדי פרודוקטיביות בלי קשר ל-AI. יתרה מזאת, אימוץ AI לא אחיד: חברות פיננסים, IT וייעוץ אימצו מוקדם, אבל קמעונאות ובריאות פחות. אם אתם מפתחים ב-fintech, אולי אתם רואים שיפור, אבל בסקטורים אחרים, ההשפעה מינימלית.

מה זה אומר לנו, עובדי ההייטק?

שני הניתוחים האלה מדגישים ספקנות כלפי היתרונות המאקרו-כלכליים של AI בטווח הקרוב. אם אתם עובדים בתעשיית ה-Tech בתל אביב, אתם בטח מרגישים את הלחץ לאמץ כלים חדשים כמו ChatGPT או מודלי AI אחרים – אבל הנתונים מראים שההשפעה על הפרודוקטיביות עדיין שולית. שינויים כאלה דורשים זמן – שנים, לא חודשים. ה-Solow Paradox, שאומר שטכנולוגיה חדשה לא מייד משפרת פרודוקטיביות, עדיין רלוונטי.

Warsh טוען שה-AI יהיה כוח דיסאינפלציוני משמעותי, אבל Barclays אומרת שאין ראיות חזקות שגידול הפרודוקטיביות מ-AI יעזור לרסן אינפלציה. עם השקעות של 725 מיליארד דולר בתשתית AI, אולי כדאי לנהל ציפיות.

בסופו של דבר, קל יותר לפנטז על עתיד פוסט-מחסור מאשר לנתח נתוני לשכת העבודה. אולי יום אחד ה-AI ישנה את המשחק, אבל בינתיים – לפחות לפי הנתונים – הוא עדיין בשלב הניסוי.