ה-AI מוחק את המדרגה הראשונה בקריירה

אם אתם מנהלים צוות בהייטק הישראלי ושאלתם את עצמכם למה יש פחות קו"ח של ג'וניורים על השולחן — אולי התשובה היא שהשולחן עצמו נעלם.

נתוני שוק העבודה בשנים האחרונות מציירים תמונה מדאיגה במיוחד לדור הצעיר. משרות ג'וניור — אותן משרות שהיו פעם שער הכניסה הטבעי לעולם הקריירה — הולכות ונעלמות. ובינה מלאכותית היא חלק משמעותי מהתהליך.

המספרים מדברים

מחקר של ה-Work Foundation באוניברסיטת Lancaster מצא שיותר משליש מהמעסיקים קיצצו את מספר משרות הכניסה שלהם ב-12 החודשים האחרונים. המשרות הפתוחות בכלכלה ירדו ב-45% מאז 2022 — ירידה שמאחוריה מסתתרים מאות אלפי אנשים שלא מצאו עבודה. נתוני Indeed הראו שמודעות ל״עבודות קיץ״ צנחו לרמה של ארבע שנים אחורה. גיוס בוגרים קרס.

אי אפשר להפיל את הכול על ה-AI. עבודה מרחוק הקשתה לפקח על עובדים צעירים, וגם החלטות מדיניות — כמו העלאת דמי ביטוח לאומי וגובה שכר המינימום — הפכו את העסקת הצעירים ליקרה יותר. ויש חברות שבהן ה-AI פשוט מספק כיסוי נוח לפיטורים שהיו קורים ממילא.

החותם של ה-AI

אבל הבינה המלאכותית בהחלט משאירה את חותמה. ניתוח של בנק אנגליה מצא שמודעות דרושים מקוונות ירדו בצורה החדה ביותר בתחומים הכי חשופים לאוטומציה מבוססת AI — שירות לקוחות ותפקידים אדמיניסטרטיביים. עסקים מדווחים שמודלי AI יכולים כעת לבצע משימות כמו סיכום פגישות והפקת דוחות שגרתיים — אותן משימות שעשו פעם עובדים צעירים בראשית דרכם.

דוגמה קונקרטית: ג'יני מקגיליוורי, מנכ"לית ומייסדת שותפה של Remote, חברת טכנולוגיה בריטית, מספרת שבגלל שהחברה ״פועלת יותר ויותר כעסק המופעל באמצעות AI, אנחנו יכולים לספוג כמות משמעותית של עבודה באמצעות טכנולוגיה שבמודל עסקי מסורתי הייתה מובילה אותנו לגייס לתפקידי מנהלה, תיאום או תמיכה זוטרים״. במילים אחרות — אותן משימות שבהן אנשים עשו פעם את צעדיהם הראשונים בעולם העבודה מבוצעות עכשיו על ידי מכונה.

מהפירמידה למעוין

בתצורה המסורתית, ארגונים עוצבו כפירמידה: הרבה עובדים זוטרים בבסיס, פחות בכירים בקצה. עכשיו הפירמידה הזו עשויה להפוך למעוין — פחות צעירים נכנסים דרך הבסיס, ויותר עובדים מנוסים מתרכזים באמצע.

זה יכול לייצר חיסכון תפעולי בטווח הקצר ולהפוך חברות ליעילות יותר — וזה לא דבר רע. אבל זה מעלה שאלות קריטיות על עתיד שוק העבודה.

מי יפקח על ה-AI מחר?

קודם כל — מה קורה לצנרת הכישרונות העתידית? מאיפה יגיעו מנהיגים מנוסים אם חברות מפסיקות לגייס היום? בנוסף, מערכות AI דורשות מומחים שיפקחו על הפלט שלהן. אבל מאיפה יגיעו המומחים האלה, אם ה-AI מבצע את המשימות שבמשך שנים אנשים עשו כדי לרכוש מומחיות?

חברות עלולות בסופו של דבר להחליט שהקפאת הגיוס הייתה קצרת ראות — אבל זה לא ינחם את מי שמחפש עבודה עכשיו.

שיעור היסטורי

למאמר ב-CIO יש נקודת מבט מעניינת: ב-1824 הוקם בבריטניה מכון למכניקה בבולטון — מוסד שהפך מאוחר יותר ל-University of Greater Manchester. המכון הוקם כי העבודה השתנתה, מכונות חדשות עיצבו מחדש את התעשייה, וכישורים מוכרים איבדו מערכם. התגובה לא הייתה לנסות לעצור את הטכנולוגיה — אלא להשקיע באנשים כדי שיותר מהם יוכלו להשתתף במה שיגיע.

מאתיים שנה אחר כך, המכונות האלה לא רק מרימות, גוזרות או מייצרות. הן יכולות לכתוב, לנתח, לקודד, לסכם ולהמליץ — והן חודרות ישירות למשימות שבעבר הרכיבו את שנות הקריירה הראשונות.

סיבה לתקווה?

עדיין יהיו תפקידים לבני אדם. חלקם כי נחליט באופן קולקטיבי שמשרות מסוימות צריכות להישאר שמורות לבני אדם — מונח ש-Bill Gates אוהב, באנלוגיה לשמורות טבע: ״מקומות שבהם אפשר לבנות כבישים, אבל אנחנו בוחרים שלא, כי המחיר יהיה גבוה מדי״. הוא נותן את הדוגמה של עובד בריאות שמודיע לך על מחלה חשוכת מרפא — משהו שרובוט טכנית יכול לעשות, אבל לא צריך.

השקעה מוגברת בתחומים שה-AI אינו יכול להחליף — יצירתיות אנושית, חום אנושי, חוויות אישיות — עשויה לייצר הזדמנויות חדשות. זה אמנם לא עוזר לצעיר שמחפש עבודה היום, אבל על רקע החששות המוצדקים, זה לפחות בסיס לתקווה.

ובינתיים, לפחות ה-AI יכול לכתוב את מודעת הדרושים למשרת הג'וניור שכבר לא קיימת.