משבר האמינות במחקר ה-AI: הצפה במאמרים באיכות ירודה

צונאמי של מחקרי AI באיכות נמוכה מאיים על אמינות התחום

אקדמאים ובכירים בעולם הבינה המלאכותית מזהירים מפני גל גואה של מחקרים באיכות ירודה, הפוגעים באמינות התחום כולו. הדוגמה הבולטת ביותר: חוקר אחד טוען לכתיבת 113 מאמרים אקדמיים בתחום בשנה אחת, כאשר 89 מהם יוצגו השבוע בכנס NeurIPS – אחד מכנסי הדגל הבולטים בעולם ה-AI.

תופעת ה'זבל האקדמי' שמסחררת את התחום

החוקר הצעיר, קווין ג'ו (Kevin Zhu), בוגר תואר ראשון מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מנהל חברת מחקר בשם Algoverse המציעה מנטורינג לתלמידי תיכון וסטודנטים. על פי פרסומיו, הפרויקטים כוללים שימוש במודלי AI למשימות כמו:

• איתור רועים נוודים באפריקה שמדרום לסהרה
• אבחון נגעים עוריים
• תרגום ניבים אינדונזיים

עלות התוכנית עומדת על 3,325 דולר למשתתף, ובאחד הפרסומים הרשמיים של החברה נטען כי פרסומים בכנסים מובילים "מהווים הישג יוקרתי אפילו עבור חוקרים מנוסים".

מערכת הפרסום האקדמי על סף קריסה

פרופ' האני פאריד מברקלי, ממבקרי התופעה, הגדיר את המאמרים כ"אסון אקדמי" וטען כי מרבית העבודות מבוססות על "קידוד בעזרת תחושות בטן" (Vibe Coding) ולא על מתודולוגיה מדעית מדוקדקת:

"המציאות היא ששופטי הכנסים נאלצים לסקור עשרות מאמרים בזמן קצר, ולרוב אין דרישה לתיקונים משמעותיים"

הנתונים מאשרים את המגמה המדאיגה:

• כנס NeurIPS קיבל 21,575 הגשות השנה – עלייה של 115% מ-2020
• כנס ICLR דיווח על עלייה של 70% בהגשות לשנת 2026
• מחקר בכתב העת Nature חשף שימוש במודלי AI לביצוע ביקורות עמיתים – שיטה שהובילה לציטוטים מומצאים ('הזיות') ולמשוב גנרי

השלכות רוחב על עולם המחקר

מומחים מזהירים שהגידול במאמרים באיכות ירודה יוצר עומס בלתי אפשרי על מנגנוני הבקרה האקדמיים:

1. בודקים אנושיים מוצפים ואינם יכולים לספק משוב איכותי
2. חוקרים רציניים נדחקים על ידי "הפקת פס" מהירה
3. מאגר המחקרים ב-arXiv (אתר הפרסומים המקובל) מוצף ב'רעש' מדעי

ד"ר קרייג ריבס מבירקבק קובע כי "אנו על סף איבוד הסטנדרטים האקדמיים". פרופ' פאריד כבר מייעץ לסטודנטים להימנע מתחום המחקר ה"מקולקל": "אי אפשר לבצע כאן עבודה טובה או מעמיקה. כל מה שנותר הוא לצרוך את כמות הפרסומים".

ניסיונות לפתרון והסתירות הפנימיות

המצב חמור עד כדי כך שמחקרים העוסקים בפתרון המשבר זוכים לפרסומים בעצמם. עבודה שזכתה בפרס בכנס ICML 2025 הציעה שיטות להתמודדות עם:

• עומס הגשות בלתי נשלט
• ירידה באיכות הביקורות
• היעדר אחריות מצד השופטים

אולם בסופו של יום, מודים המומחים כי כל עוד המערכת תמשיך לתגמל כמות על פני איכות, המגמה לא צפויה להשתנות. כפי שציין פרופ' ג'פרי וולינג: "אקדמאים מתוגמלים על נפח הפרסומים יותר מאשר על איכותם – המיתוס של הפרודוקטיביות העל-אנושית קוסם לכולם".

השאלה הפתוחה: האם התחום שמייצר כלים לשינוי מציאות יהיה מסוגל לשנות גם את מערכת הפרסום הפגומה שנוצרה בו?