Claude טוען שגילה מערכת דמוית CRISPR

Anthropic, חברת ה-AI, פרסמה בשבוע שעבר תגלית שמעוררת עניין וספקות כאחד: מודל ה-AI שלה, Claude, טוען שמצא מערכת אנזימטית חדשה שדומה ל-CRISPR, כלי העריכה הגנטית שזכה בנובל. הפרסום עורר תגובות מעורבות בקהילה המדעית – משבחים ועד ביקורות – אבל מאחורי הכותרות מסתתר סיפור מעניין על האופן שבו AI מתחיל לשנות את כללי המשחק בביולוגיה.

מה בדיוק קרה?

Anthropic הודיעה שלמודל Claude, עם כ-950 סוכנים שפעלו במקביל, נדרשו 21.5 שעות כדי לחפש במסדי נתונים גנומיים עצומים אחר "דוגמאות חדשות ומעניינות" של טרנסקריפטאזות הפוכות – אנזימים שמעתיקים RNA ל-DNA, תהליך הפוך מזה שקורה בתאים שלנו. הסוכנים זיהו תחילה כ-200,000 טרנסקריפטאזות, ואז, לאחר צמצום לאלפים בודדים של אנזימים חדשים, אחד מהם הצביע על משהו יוצא דופן: טרנסקריפטאז הפוכה עם מערך ארוך של רצפי DNA חוזרים, שדומה ל-CRISPR. Anthropic קוראת למערכת הזו ART (ר"ת של array-associated reverse transcriptases), והיא נמצאה בבקטריופאג'ים ענקיים – וירוסים שמדביקים חיידקים.

Claude לא רק מצא את הטרנסקריפטאז הזו; הוא זיהה שהיא חלק ממערכת ART, שלא תוארה קודם. Anthropic פרסמה מחקר טכני (preprint) עם ניסוי מעבדתי אחד, אך ציינה שנדרשת עבודת מעבדה נוספת כדי לקבוע את המשמעות. "אנחנו עדיין לא מבינים מה המערכת הזו עושה", כתבה החברה, "אבל רק מערכות בודדות ידועות חולקות את התכונות שלה, וכולן מסוגלות לחתוך, להעתיק ולהדביק DNA."

הקשר: CRISPR ותפקיד AI

CRISPR התגלה לראשונה ב-1987 בחיידק E. coli כמערכת חיסון נגד וירוסים. הפריצה הגדולה הגיעה רק ב-2012, כאשר ביוכימאים פיתחו אותו לכלי לעריכת גנים. ART, לעומת זאת, עדיין בגדר תעלומה – היא נמצאת בבקטריופאג'ים, ותפקידה הביולוגי או הפוטנציאל השימושי אינם ברורים. כמו ש-Le Cong, פרופסור מ-Stanford, תיאר: "נגיד שאנחנו על חוף סנטה מוניקה ומחפשים בכל החול יהלום. ה-AI מצא משהו שנראה מבריק, ואז צריך לחזור למעבדה כדי לדעת – האם זה זכוכית? או יהלום?"

התגלית פורסמה כמחקר שלא עבר ביקורת עמיתים, וזו נקודה מרכזית. Anthropic טוענת ש-Claude עשה את רוב העבודה באופן אוטונומי, וזה מה שמרגש חוקרים כמו Feng Zhang מ-Broad Institute. "זאת דוגמה מרגשת לאופן שבו סוכני AI יכולים לתרום לגילוי מדעי", הוא אמר. מנגד, מדענים אחרים מפקפקים. Seth Shipman מ-Gladstone Institutes ציין שהחדשנות היא בדרך שבה נמצאה המערכת, לא במהות שלה, והוסיף שניתן להשתמש ב-retrons (סוג של מערכות דומות) לעריכת גנים.

מחלוקת על נתונים

Mario Rodríguez Mestre, ביולוג חישובי מאוניברסיטת Copenhagen, טוען שהוא וצוותו חקרו מערכות ART במשך ארבע שנים באמצעות השירותים של Anthropic. הדבר מעלה את השאלה אם Claude השתמש בתוכן שהם שיתפו. Anthropic הגיבה שאין לה ידע על עבודה קודמת שמתארת את מערכת ART שלהם, וש"Claude לא אומן על תמלילי משתמשים". מחלוקת דומה התרחשה לאחרונה בתחום המתמטיקה, כאשר OpenAI הודיעה על פתרון בעיה תיאורטית, אך חוקרים אחרים עבדו עליה עם AI.

מה הלאה?

Anthropic הקימה מעבדה רטובה לגילוי תרופות, ותגלית זו עשויה להוות בסיס למחקר עתידי. Dario Amodei, מנכ"ל Anthropic, כתב: "התפקיד המדויק, התועלת הביוטכנולוגית (אם בכלל) או מידת החשיבות עדיין לא ברורים. אבל לפחות זאת עבודה שהייתי גאה לעשות כסטודנט לדוקטורט."

בסופו של דבר, המקרה הזה מראה ש-AI יכול לסרוק כמויות אדירות של נתונים ולזהות דפוסים שבני אדם עלולים לפספס. אבל, כמו במקרה של ART, המדען האנושי עדיין נדרש כדי לבצע ניסויים, להבין את המשמעות ולהחליט אם זה כלי שימושי או סתם זכוכית מבריקה.

בינתיים, ה-AI מצא משהו שנראה כמו יהלום – אבל רק המעבדה יכולה להגיד אם זה זכוכית.