מאנדיי מפטרת 20%: מהפכת ה-AI דורסת את ה-SaaS

ביום שני האחרון, חברת מאנדיי הישראלית – אחת מספינות הדגל של ההייטק המקומי – הכריזה על פיטורים כואבים: 20% מהעובדים, כ-620 איש, מתוכם 350 בישראל. זאת לא סתם התייעלות; זאת קריאת השכמה למהפכת ה-AI שמשנה את חוקי המשחק. אז מה בעצם קרה כאן?

הלחץ של המשקיעים

ההחלטה הגיעה על רקע לחץ חריף: מניית מאנדיי איבדה כ-50% מתחילת השנה. המשקיעים דורשים תוצאות, והם רוצים אותן עכשיו. עם ההכרזה על הפיטורים, החברה העלתה את תחזית הרווח התפעולי ל-2026 מ-13% ל-15% – ראיה ברורה שמטרת הצעד היא ייעול ושמירה על שורת הרווח. אבל הסיפור עמוק יותר מסתם ירידה במחיר המניה.

איך AI הורסת את מודל ה-SaaS

האיום האמיתי הוא שינוי יסודי במודל העסקי. חברות SaaS כמו מאנדיי גובות תשלום לפי מספר המשתמשים בפלטפורמה. אבל כשבינה מלאכותית – כלי AI – יכולה לבצע משימות שלמות שקודם דרשו צוות, הלקוחות פשוט צריכים פחות עובדים. פחות עובדים = פחות משתמשים = פחות הכנסות לחברות כמו מאנדיי.

שני המנכ"לים של החברה כתבו לעובדים: "הארגון שבנינו עבור הפרק הקודם שלנו אינו הארגון שמתאים לעידן הבינה המלאכותית החדש". זה לא רק משפט יפה; זאת מציאות עסקית קשה. מאנדיי מצטרפת לשורה ארוכה של חברות שמודל ה-SaaS שלהן נפגע קשות: סיילספורס, זנדסק, אדובי, אינטואיט, וויקס ואמדוקס. הניסיון מראה שפיטורים לבדם אינם תרופת קסם – מניית וויקס איבדה כ-50% מתחילת 2026, אינטואיט צנחה בכ-25% בשלושת החודשים האחרונים, ואמדוקס ירדה כ-35.5% והגיעה לשפל של שש שנים. המבחן האמיתי יהיה האם מאנדיי תצליח להציג צמיחה מחודשת בהכנסות תחת פלטפורמת ה-AI החדשה.

אבל מה עם הרפורמות?

ובזמן שחברות ההייטק מתמודדות עם מהפכת ה-AI, בכנסת ישראל התרחש דרמה מסוג אחר. מרתון החקיקה לפני פגרת הבחירות אמנם הניב שורת חוקים כלכליים, אבל במשרד האוצר וברשות המיסים נשמעו טונים צורמים. רפורמות מבניות חשובות שגובשו בעמל רב הוכו – וטורפדו.

בין המהלכים שנתקעו: חוק הבנקאות הפתוחה, הסדרת קרנות הגידור, מיסוי סיגריות אלקטרוניות שהיה אמור להכניס מיליארד שקל בשנה לקופת המדינה, ורפורמת הקמת הרשויות המטרופוליניות לתחבורה. גורם בכיר באוצר אמר: "הכנסת העדיפה לחוקק את חוקי העריקים, חוק הכשרות וחוק התקשורת. כל הגחמות של המפלגות החרדיות הועדפו על פני רפורמות מבניות שגובשו במשך שנה שלמה".

הצד החיובי: מה כן אושר

לצד האכזבה, אושרו כמה חוקים כלכליים חשובים. חוק מאגרי האשראי לעסקים קטנים ובינוניים צפוי לחסוך לעסקים לפחות 1.5 מיליארד שקל בשנה ולהוריד ריבית על האשראי ב-1% לפחות – וגם לקצר את תקופת הרישום של נתוני אשראי שליליים משלוש שנים לשנה. אושר גם חוק הגנת הצרכן החדש, שיחייב עסקים להקליט כל שיחת מכירה טלפונית בעסקה מעל 750 שקל, לשמור את ההקלטה שנתיים ולמסור אותה בחינם בתוך עשרה ימי עסקים. אם לא יעשו כן, גרסת הצרכן תיחשב כנכונה. רפורמה חדשה, "מה שטוב לארה"ב טוב לישראל", תפתח את השוק למוצרים בעלי תקינה פדרלית אמריקנית, החל מ-2027 עם מוצרי תינוקות, צעצועים, עגלות ומיטות ילדים.

והמכונות עומדות מלכת

אבל מהפכת ה-AI היא לא האיום היחיד על התעשייה הישראלית. מחסור בטכנאים זרים גורם להשבתת קווי ייצור שלמים. טכנאים זרים מסרבים להגיע לישראל מפחד או בשל איסורי האיגודים המקצועיים. במפעל קליל עומד קו אריזה חדש שעלה מיליונים בארגזים, כי "הטכנאים מפחדים לבוא". ברב-בריח, מפעל זכוכית חדש שהיה אמור להיכנס להרצה ביולי לא הורץ עדיין, כי טכנאים איטלקים לא קיבלו אישור מהאיגוד המקצועי להגיע. נשיא התאחדות התעשיינים אמר: "אתה רואה מכונות מושבתות בסיורים במפעלים".

מה הלאה?

אז מצד אחד, AI מאיים על משרות ומודלים עסקיים בהייטק. מצד שני, רפורמות כלכליות חיוניות נקברות בפוליטיקה. ובתווך, מפעלים לא יכולים לפעול כי אין מי שיתקן את המכונות. בעולם שבו בינה מלאכותית יכולה לנהל פרויקטים, עדיין צריך בן אדם שיגיע פיזית ויתקין את הציוד – והביורוקרטיה והפחד עוצרים את זה.

בסופו של דבר, הכלכלה הישראלית נמצאת בצומת דרכים: מהפכה טכנולוגית מחד, חסמים בירוקרטיים ופוליטיים מאידך. השאלה היא לאן זה ייקח אותנו – והאם נדע לנווט בין השניים.