גיוסי שיא לחברות אנרגיה ב-IPOים

12.6 מיליארד דולר. זה הסכום שחברות אנרגיה גייסו בהנפקות ראשונות (IPO) בארה"ב במחצית הראשונה של 2026. סכום שיא מאז בועת הדוט.קום בסוף 1999. פי שלושה מהסכום שגויס בכל 2025. אז מה בעצם קרה כאן? הביקוש העצום לאנרגיה כדי להריץ חוות שרתים ל-AI הפך לפקק מרכזי בכלכלת ה-AI, ומשקיעים שמחפשים רווח מהמהפכה הזו מפנים כעת כסף לחברות שיספקו את החשמל.

“הם אמרו: ‘רגע, שבב צריך אנרגיה’”

"משקיעים התחילו לקנות חברות שקשורות ל-AI כמו Nvidia", מסביר כריס דנדרינוס, אנליסט אנרגיה נקייה ב-RBC. "ואז הם אמרו, 'רגע, כל שבב צריך אנרגיה כדי לפעול'. זה יצר רוח גבית חזקה לחברות האלה".

המספרים מדברים בעד עצמם. מרכז נתונים טיפוסי שמתמקד ב-AI צורך כ-876 אלף מגה-ואט שעה בשנה. זה שווה ערך לצריכת החשמל הביתית של ערים כמו גלזגו או סולט לייק סיטי. לפי חברת הייעוץ ICF, הביקוש לחשמל בארה"ב צפוי לזנק ב-39% בין 2026 ל-2035, כאשר גורם מרכזי הוא חוות השרתים הללו.

מ"שבבי זהב" ל"חשמל זהב"

משקיעים שגרפו רווחים גדולים ממניות השבבים בשנים האחרונות מתחילים לאט לאט להזיז את הכסף ל"כלי העבודה" – חברות התשתית שיאפשרו את בום ה-AI. "הרחבה של כושר ייצור חשמל, החזרת ייצור לארה"ב (reshoring) והשקעות בתשתיות AI... אלה עדיין ההקצאות האסטרטגיות המרכזיות שלנו", אמר מניש קברה, ראש אסטרטגיית מניות בארה"ב בסוסייטה ג'נרל.

גם תעשיית ה-ETF לא רוצה להישאר מאחור. חברת GMO השיקה השבוע קרן סל חדשה, "power infrastructure ETF", שנועדה ללכוד תשואות ממניות שקשורות לייצור חשמל, רשתות חשמל ותשתיות אלקטריפיקציה.

מונפקות אחת-אחת, וצריכות המון כסף

הרשימה של חברות שמגיעות לשוק הציבורי מגוונת ומעניינת. קחו לדוגמה את Forgent Power Solutions, שמעצבת ומייצרת ציוד הפצה חשמלי למרכזי נתונים. היא גייסה 1.7 מיליארד דולר ב-IPO בפברואר, בין היתר בגלל תורי ההמתנה הארוכים לטכנולוגיות כמו שנאים ומגני מתח. דוגמה נוספת היא Innio, יצרנית מנועי גז גרמנית, שהנפיקה ביוני וגייסה קרוב ל-2.8 מיליארד דולר. היא נהנית מטרנד שבו חוות שרתים בונות כוח ייצור חשמלי פרטי, כדי לעקוף את רשת החשמל הציבורית העמוסה.

אבל אולי המקרה המסקרן ביותר הוא Fervo, שפיתחה שיטות קידוח מתחום הנפט והגז כדי ליצור בארות גאותרמיות "מהדור הבא". החברה, שהונפקה במאי וגייסה קרוב ל-2.2 מיליארד דולר, מתכננת להוציא 1.2 מיליארד דולר בשנה הקרובה כדי לפתח את תחנת הכוח שלה ביוטה. "כספי ה-IPO האלה וההתלהבות של השוק סביב המטרה שלנו הולכים לעזור לנו להאיץ", אמר מנכ"ל החברה, טים לאטימר, לעיתונאי ה-FT.

השקעה לטווח ארוך או אופנה חולפת?

המשקיעים מוצאים את חברות האנרגיה גם בזכות שוויים היחסיים הנמוכים. מכפיל הרווח של ענף האנרגיה עומד על 18, לעומת 40 בענף ה-IT. ישנם אנליסטים, כמו ג'וליין דמולין-סמית' מ-Jefferies, שמעריכים ש"זהו רגע שבו פרויקטים ספקולטיביים מקבלים מימון וגיבוי. הם לא מוגבלים יותר לקרנות הון סיכון או פרייבט אקוויטי".

אולם, למרות ההתלהבות, ישנן נורות אזהרה. קרוב לשני שליש מחברות האנרגיה שהונפקו השנה ובשנה שעברה נסחרות כעת מתחת למחיר ההנפקה שלהן. לשם השוואה, בכל המגזרים ביחד, שיעור ה-IPOים "מתחת למים" הוא פחות מ-40%. לדוגמה, X-energy, שפיתחה כורים גרעיניים קטנים ומודולריים ונתמכת על ידי Amazon, הונפקה באפריל במחיר של 23 דולר למניה ונסחרת כעת 33% מתחתיו. חברת המיתוג החשמלי ERock איבדה 42% מערכה מאז ההנפקה ביוני.

לדברי בריאן קסנס, מנהל תיקי השקעות בכיר בקרן Tortoise Capital, חלק מהסוחרים "קונים ב-IPO ואז מוכרים מהר ומתגלגלים להנפקה הבאה". הוא קרא לבנקי ההשקעות לוודא שהם קובעים "שוויים סבירים" ולזהות יותר משקיעים שעשויים "לעשות סיבוב" מהיר.

נראה שהשוק מנסה להפריד בין חברות עם "עסק אמיתי עכשיו" לבין אלו שמהוות יותר "ניסוי מדעי", כפי שניסח זאת אנליסט האנרגיה ג'ף אוסבורן. עבור עובדי ההיי-טק כאן בארץ, זו דוגמה קלאסית לאיך שהשוק מחפש את החוליה הבאה בשרשרת הערך של ה-AI – הפעם, הרבה יותר מטה, ברמת התשתיות הפיזיות. מי שמחפש השקעות, שים לב: יש כאן המון עניין, אבל גם הרבה תופעות של "הונפק, קפץ, צנח".