גיוס שיא בהנפקות אנרגיה בגלל AI
הנפקות חברות אנרגיה גייסו 12.6 מיליארד דולר בחצי הראשון של 2026, שיא מאז בועת הדוט-קום, בשל ביקוש אדיר לתשתיות AI. עם זאת, כמעט שני שלישים מה-IPOs הללו נסחרים כיום מתחת למחיר ההנפקה, מה שמצביע על ספקולציה וסיכון גבוה.

אז מה בעצם קרה כאן? חברות אנרגיה מגייסות סכומי עתק בהנפקות ראשוניות, והכול בגלל הבום במרכזי AI שזקוקים לחשמל בכמויות מטורפות.
שיא מאז ימי הדוט-קום
במחצית הראשונה של 2026, חברות אנרגיה גייסו 12.6 מיליארד דולר בהנפקות – שיא מאז בועת הדוט-קום בסוף 1999. מדובר בסכום הגבוה ביותר במחצית הראשונה אי פעם, ופי שלושה מהסכום שגויס בכל 2025 (4.3 מיליארד דולר). הנתונים מגיעים מ-Dealogic, חברת נתוני שוק.
למה זה קורה? AI צורך ערים שלמות של חשמל
מרכזי AI דורשים כמויות עצומות של אנרגיה. דטה סנטר ממוקד AI צורך כ-876,000 מגה-ואט שעה בשנה – שווה ערך לצריכת החשמל של עיר כמו גלזגו או סולט לייק סיטי. משרד האנרגיה האמריקאי צופה עלייה של 39% בביקוש לחשמל בין 2026 ל-2035, בעיקר בגלל מרכזי נתונים.
"משקיעים התחילו לקנות מניות AI כמו Nvidia. ואז הם אמרו, 'רגע, כל שבב צריך אנרגיה להפעיל אותו'," אומר כריס דנדרינוס, אנליסט אנרגיה נקייה ב-RBC. "זה יצר רוח גבית ענקית לחברות האלה."
משקיעים עוברים משבבים ל'חומר ויתדות'
המשקיעים, שעשו רווחים גדולים ממניות שבבים, עוברים עכשיו לחברות שמספקות את התשתיות לבום ה-AI – מה שנקרא 'picks and shovels'. מניות כמו Constellation Energy, Entergy ו-NextEra Energy נהנות מכך.
הנפקות בולטות: מיליונים ליצרני ציוד ותחליפי גז
בין ההנפקות הגדולות: Forgent Power Solutions, שמעצבת ומייצרת ציוד חלוקת חשמל למרכזי נתונים, גייסה 1.7 מיליארד דולר בפברואר. Innio, יצרנית מנועי גז גרמנית, גייסה כמעט 2.8 מיליארד דולר ביוני – כי מרכזי נתונים רבים בוחרים לייצר חשמל בעצמם במקום להסתמך על רשת החשמל.
Fervo, שפיתחה טכנולוגיה גאותרמית 'מהדור הבא' באמצעות שיטות קידוח נפט, גייסה כמעט 2.2 מיליארד דולר במאי. המנכ"ל טים לאטימר אמר שה-IPO ותשומת הלב בשוק הציבורי יעזרו להם "להאיץ" את הצמיחה.
אבל יש גם צד אפל: רבים מה-IPOs שוקעים
למרות ההתלהבות, יש סימנים שמשקיעים קונים מניות חמות בהנפקה ומוכרים זמן קצר לאחר מכן. כמעט שני שלישים מחברות האנרגיה שהונפקו השנה ושנה שעברה נסחרות כיום מתחת למחיר ההנפקה.
דוגמאות בולטות: X-energy, שמפתחת כורים גרעיניים קטנים ונתמכת על ידי Amazon, הנפיקה באפריל ומאז מנייתה ירדה ב-33% מ-23 דולר. ERock, יצרנית גנרטורים, ירדה ב-42% מההנפקה ביוני. Deep Fission, שמעצבת כורים גרעיניים לקבורה עמוקה, גייסה רק 40 מיליון דולר ביוני – 73% פחות מהיעד – ומנייתה ירדה ב-33%.
ספקולציה או השקעה חכמה?
אנליסטים מזהירים שפרויקטים ספקולטיביים זוכים למימון ציבורי. "משקיעים קונים ב-IPO ומוכרים מהר, ואז עוברים ל-IPO הבא," אומר בריאן קסנס, מנהל תיקים בכיר ב-Tortoise Capital.
המגזר האנרגטי נסחר במכפיל רווח של 18, לעומת 40 למגזר הטכנולוגי – מה שעשוי להסביר את ההתעניינות. אבל בסוף, כמו בתקופת הדוט-קום, מי שישרוד הם אלה עם "עסק אמיתי עכשיו", כפי שג'ף אוסבורן מ-TD Cowen אומר.
מה זה אומר לכאן?
עבור תעשיית הטק הישראלית, הסיפור הזה מדגיש את התלות ההולכת וגוברת של AI בתשתיות פיזיות. חברות ישראליות בתחום האנרגיה, הציוד למרכזי נתונים או טכנולוגיות קירור, עשויות למצוא כאן הזדמנויות – או תחרות עזה.
בסוף, כמו בכל בועה, השאלה היא מי יבנה תשתיות אמיתיות ומי יישאר עם מצגות PowerPoint.