המשקיע מ״השורט הגדול״: בום ה-AI תלוי בשתי חברות
סטיב אייזמן, מהמשקיעים שחזו את משבר 2008, מזהיר ש-OpenAI ו-Anthropic מהוות כ-70% מהכנסות ה-AI של מיקרוסופט, אמזון, Google ואורקל — תלות מסוכנת. הוא מציין שמודלים סיניים זולים עלולים לעורר מלחמת מחירים, ובורי כבר הימר נגד Nvidia. דוח פנימי של OpenAI עצמה מראה: אין הוכחה ש-AI מעלה את ההכנסה לעובד.

סטיב אייזמן, המשקיע שהתפרסם בזכות ההימור נגד שוק הדיור לפני המשבר הפיננסי של 2008 (והסרט ״מכונת הכסף״), יוצא באזהרה חריגה: בום ה-AI הנוכחי תלוי יותר מדי בשתי חברות בלבד — OpenAI ו-Anthropic.
ב-CNBC אייזמן אמר אתמול (ג׳) ששתי חברות ה-AI האלה מהוות כ-70% מהכנסות ה-AI של מיקרוסופט, אמזון, אלפבית/Google ואורקל, וכ-25%–35% מהכנסות הענן שלהן. בואו נעצור שנייה על המספרים האלה: ארבע מהחברות הגדולות בעולם, עם שוויין המצטבר של טריליונים, מהמרות על שני סטארטאפים פרטיים שעדיין לא חושפים דוחות כספיים מלאים.
״העתיד של החברות הענקיות האלה, במובן מסוים, הוא הימור ש-OpenAI ו-Anthropic יצליחו״, אמר אייזמן.
עקב האכילס: סין
מה שמאיים על הסיפור הזה, לדברי אייזמן, הוא דווקא מה שקורה בסין. מודלים סיניים של בינה מלאכותית בקוד פתוח — כמו Kimi K3 — זולים משמעותית מאלה של OpenAI ו-Anthropic, ועושים רושם שהם תופסים נתח שוק. אם זה יתפתח למלחמת מחירים אמיתית, לדבריו, ״אז יש לנו בעיה״.
המשקיע גם ציין שהוא לא מוכן עדיין להמר ישירות נגד שתי החברות, אבל הוא רוצה לראות את הספרים: ״יהיה נחמד כשמניות Anthropic יונפקו כדי שנוכל לראות את המספרים בפועל״.
מייקל בורי מזהיר גם הוא
אייזמן לא לבד. מייקל בורי — גם הוא הופיע בסרט ״מכונת הכסף״ וגם הוא הימר נגד בועה — הולך צעד אחד קדימה. בורי טוען שחלק גדול מהביקוש ל-AI הוא מעגלי: חברות קונות שירותי AI אחת מהשנייה, ולא מלקוחות קצה אמיתיים. הוא שם את הכסף שלו על השולחן עם הימורי שורט נגד Nvidia ומניות מוליכים למחצה אחרות.
והמנכ״ל של Palantir? ״הם מנסים לגרום לנו להתמכר״
אלכס קארפ, מנכ״ל Palantir, לא חוסך במילים. הוא מאשים חברות כמו OpenAI ו-Anthropic בכך שהן מנסות ״לגרום לנו להתמכר״ למודל שבו עסקים שופכים כסף על מודלים של AI מבלי לשמור על השליטה בנתונים שלהם, בקניין הרוחני שלהם או בערך שנוצר. ״אנחנו מתקדמים לעתיד שבו אנחנו לא מחזיקים כלום, העסקים שלנו לא רווחיים, ואין לנו עבודות״, אמר קארפ בראיון.
הוא מתאר את זה כ-tokenmaxxing — חברות משלמות הון על שימוש במודלים, בלי דרך בריאה לוודא שההשקעה מחזירה את עצמה.
הנתון ש-OpenAI פחות רצתה שתראו
ואולי זה לא מקרי. דוח פנימי של OpenAI, שפורסם ב-11 באוגוסט, הוא מסמך בן 69 עמודים על אימוץ ChatGPT בארגונים, ומספר סיפור נוצץ של צמיחה מעריכית. אבל בעמוד 35, בשורה קטנה, החוקרים מודים: אין מתאם סטטיסטי משמעותי בין ההכנסה לעובד לבין השימוש ב-AI. חברות עם הכנסה גבוהה לעובד נטו לאמץ מוקדם יותר, אבל השימוש המוגבר לא הביא לגידול מוכח בהכנסות.
במילים אחרות: עובדים שמשתמשים יותר ב-AI לא בהכרח מייצרים יותר כסף למעסיק שלהם. לפחות לא לפי הנתונים של OpenAI עצמה.
מה הסיפור הגדול באמת?
Anthropic צפויה להנפיק לפי שווי של כ-2 טריליון דולר — שווי שיהפוך אותה לאחת החברות היקרות בעולם. OpenAI גם היא בדרך להנפקה. אבל שתיהן חברות פרטיות עם דוחות כספיים לא שקופים.
אייזמן מגדיר את זה בצורה פשוטה: ארבע הענקיות מהמרות את העתיד שלהן על שתי חברות שמשקיעים לא יכולים באמת לבחון מבפנים. אם אחת מהן תיכשל או שמלחמת מחירים מסין תכרסם ברווחים — ההשפעה תהיה מעבר ל-OpenAI ו-Anthropic. היא תגיע ישר לענן, למשקיעים ולשוק.