סולברג הורה להסיר סרטון AI של סמוטריץ': מטעה את הציבור

ועדת הבחירות המרכזית קבעה השבוע תקדים: סרטון AI שהפיצה מפלגת הציונות הדתית, ובו נראה יו"ר יש" עת גדי איזנקוט לוחץ ידיים ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן — אירוע שלא התרחש מעולם — יוסר מהרשתות. יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, קבע כי הסרטון "מציג אירוע שלא התרחש, אך נראה מציאותי" וכי הוא עלול "להטעות" ביחס לזיקה פוליטית שאינה קיימת בין איזנקוט לח"כ מנסור עבאס.

אז מה בעצם קרה כאן?

אנשי הציונות הדתית הפיצו סרטון שבו נראים איזנקוט, אבו מאזן ועבאס מתלכדים כביכול — תרחיש פוליטי שנועד לצייר את איזנקוט כמי שיזם מדינה פלסטינית. בתחתית הסרטון הופיע אמנם כיתוב המציין כי הוא נוצר באמצעות AI, אבל סולברג קבע שהסימון הזה "אינו מספיק לבטל את החשש להטעיה" — בעיקר בגלל האופן שבו פייסבוק מציגה תוכן, מה שגורם להערת ההבהרה להיעלם מעיני רבים.

ההחלטה נסמכת על סעיף 13 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) מ-1959, האוסר על "הפרעה בלתי הוגנת" לתעמולת בחירות. בתרגום לעברית פשוטה: מפלגה לא יכולה לזייף אירוע פוליטי שלא התרחש ולהציג אותו כאמיתי, גם אם מציינים בקטן שנעזרו ב-AI.

הכללים החדשים: מה באמת משתנה?

יחד עם ההורדה, הודיע סולברג על כללי סימון חדשים שנכנסו לתוקף: כל פרסום תעמולת בחירות שכולל תוכן חזותי או קולי שנוצר או נערך באמצעות AI, כולו או חלקו, יחויב בצירוף "הודעת גילוי ברורה ובולטת" עם סמליל ייעודי. "הכללים מהווים צעד חדשני וחשוב בהתמודדות עם אתגרי הבינה-המלאכותית בתקופת הבחירות", נמסר מהוועדה.

אבל רגע — האם זה באמת עובד?

הקרב על הנרטיב: מי מנצח?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא נשאר חייב. "גם לאחר שנסיר את הסרטון, האמת נשארת, כי המציאות היא לא AI", מסר, והפנה לדברים שאמר כמיל אבו-רוקון, אותו הגדיר כ"רכש החדש של איזנקוט", בריאיון פרישה שבו כינה את אבו מאזן "פרטנר".

הספקנות: למה הכללים האלה כנראה לא יספיקו

הפרשנים לא מתרשמים. הטענה המרכזית: גם אם המפלגות עצמן יצייתו לכללי הסימון, הבוטים ברשתות החברתיות, הפעילים האורגניים וגורמים זרים ימשיכו להפיץ תכנים מזויפים — ובמקרים רבים גם יסירו את האזהרות בלחיצת כפתור. בעולם שבו תכני AI נועדו ללכוד רגש ולא להציג עובדות, הסימון הסמלי של הרגולטור עלול להפוך לאלמנט דקורטיבי בלבד.

החשש הגדול יותר קשור למשהו עמוק יותר: אובדן האמון. כשתמונות וסרטוני AI ריאליסטיים פושים ברשת, הציבור מתחיל לפקפק גם בתכנים אותנטיים. אם מחר יתפרסם תיעוד אמיתי של פוליטיקאי מבצע עבירה, רבים יטו לחשוב שגם הוא מזויף. זו בעיה שאין לה פתרון טכנולוגי פשוט.

מה קרה בארה"ב?

ישראל לא לבד בסיפור הזה. בפריימריז הדמוקרטיים בניו המפשייר בינואר 2024, מצביעים קיבלו שיחת טלפון עם קול AI משובט של ג'ו ביידן. טראמפ הפיץ תמונת AI של טיילור סוויפט תומכת בו כביכול, ותומכיו הציפו רשתות בתמונות AI שבהן הוא מוקף במעריצות אפרו-אמריקאיות. חלק מהתכנים היו מזויפים במובהק. אחרים היו ריאליסטיים דיים כדי ליצור רושם אותנטי — לפחות בעיני חלק מהמצביעים. במערכות בחירות צמודות, גם הטיה של אלפי קולות בודדים יכולה לשנות תוצאה.

מה הלאה?

החלטת סולברג היא צעד ראשון וחשוב — בעיקר כי היא קובעת תקדים משפטי שמשרטט קו אדום ברור. אבל בעולם שבו כל אחד עם מחשב ומנוי למודל AI יכול לייצר סרטון פוליטי משכנע תוך דקות, האתגר האמיתי הוא לא איך מסמנים תכנים — אלא איך מונעים מהם להפוך לוויראליים לפני שהנזק נעשה.

ועם כל הכבוד לסמליל החדש, האינטרנט זז מהר יותר מוועדות.