סולברג הורה להסיר סרטון AI 'מציאותי' נגד איזנקוט

אז מה בעצם קרה כאן? שר האוצר בצלאל סמוטריץ' העלה לרשתות סרטון קמפיין, שחלקו נוצר באמצעות AI, שבו נראה יו"ר מפלגת 'ישר' גדי איזנקוט לוחץ ידיים ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, ובהמשך מצטרף אליהם ח"כ מנסור עבאס. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, הורה לאלתר על הסרת הסרטון. ההוראה הזו, שניתנה ב-26 ביולי, סימנה יריית פתיחה למהלך רחב יותר: הכרזה על חובת סימון גורפת לכל תעמולת בחירות שנוצרה או נערכה באופן מהותי באמצעות AI.

למה הסרטון הוסר?

סולברג קבע שקטע ה-AI "נראה מציאותי". אמנם נכתב בסופו של הסרטון שהוא נערך באמצעות AI, אבל סולברג קבע שההערה הזו "אינה ניתנת להבחנה בקלות", ולכן אינה מספיקה. במילים אחרות: הקהל עלול לחשוב שמדובר בצילומים אמיתיים. המשמעות המיידית עבור מפלגת הציונות הדתית הייתה הסרה פיזית של התוכן מהפלטפורמות.

השלב הבא: סימון AI חובה

מיד לאחר ההחלטה על הסרטון של סמוטריץ', הודיע סולברג על כללי סימון חדשים. מעתה, כל תעמולת בחירות שנוצרה או שונתה בצורה מהותית על ידי AI תחויב בסימון באמצעות "סמליל מיוחד". ההחלטה הזו נכנסת לתוקף מיידית, רגע לפני שהמערכת הפוליטית כולה גולשת עמוק לתוך קמפיין הבחירות לכנסת ה-26.

לא רק הציונות הדתית

ההנחיה לא פוסחת על אף צד. סרטון AI אחר, שלדבריו של סולברג עורר דאגה דומה, היה סרטון שפרסם הליכוד (לא סמוטריץ'), שבו נראה גדי איזנקוט "רץ בשדות ירוקים לעבר צעיר בעל דמיון מפתיע לבנו המנוח, רס"ר גל איזנקוט שנפל ברצועת עזה, רק כדי להתחבק בסופו של דבר עם ח"כ מנסור עבאס". גם סרטון AI נוסף, הפעם מטעם יונתן אוריך, יועצו של רה"מ בנימין נתניהו, שבו נשמעים כביכול קולותיהם של טראמפ ונתניהו לועגים לאייזנקוט, הוסר לאחר שמפלגתו של אייזנקוט, 'ישר', איימה בתביעה משפטית.

תגובות: זה יעזור?

המהלך זכה לתגובות מעורבות. יש הרואים בו צעד היסטורי, "הישג" כפי שמתואר בחלק מהפרשנויות, שבו המדינה מכירה לראשונה בכך ש"היכולת לדעת אם מה שאנחנו רואים ושומעים אכן התרחש היא תנאי לבחירות חופשיות". אחרים, לעומת זאת, מטילים ספק רב ביעילות. הפרשנות גורסת שגם אם המפלגות יצייתו, "הבוטים, הפעילים והרשתות הזרות ימשיכו להפיץ תכנים כאלה". בעולם שבו מטרת ה-AI היא "ללכוד רגש ולא להציג עובדות", הסימון הסמלי, כך נטען, "לא ישנה דבר". יתרה מזאת, גם אם תופיע אזהרה, אפשר יהיה "להסיר אותה בלחיצת כפתור".

ומה ברשתות עצמן?

ההשפעה מתחילה לחלחל גם לפלטפורמות. טיקטוק, למשל, מיהרה לפרסם הנחיות חדשות משלה לקראת הבחירות. החברה מחדדת את הכללים: איסור מוחלט על פרסום פוליטי ממומן, אכיפה מחמירה נגד דיסאינפורמציה ותוכן AI מטעה, ודרישה לתייג תוכן "ריאליסטי" שנוצר או נערך באמצעות AI. עם זאת, מבהירים בטיקטוק: המדיניות אינה אוסרת שימוש ב-AI, כל עוד הוא מסומן כראוי. תוכן שנועד "להטעות בוחרים, להתחזות לפוליטיקאים או לשבש את התהליך הדמוקרטי" – יוסר.

התמונה הגדולה

ישראל נכנסת למערכת בחירות סוערת, הראשונה מאז טבח 7 באוקטובר, בעולם שבו AI מאפשר ליצור תמונות, קולות וסרטונים משכנעים של אירועים שמעולם לא התרחשו. שילוב זה מוגדר כ"מסוכן". ההחלטות של סולברג, לצד פעולות משלימות של הרשתות, מהוות ניסיון להתמודד עם האתגר. השאלה הגדולה היא האם כלי הסימון החדשים יוכלו לעמוד מול שיטפון התוכן המזויף הצפוי. בינתיים, לפחות, נרשם תקדים שבו רגולטור ישראלי כופה את כללי המשחק שלו על שחקנים פוליטיים גדולים, ואפילו על השר החזק ביותר בממשלה.