ישראל מאבדת גובה בדירוג ה-AI העולמי: רק 3 אוניברסיטאות ברשימה

דירוג שנגחאי חושף פערים מדאיגים באקדמיה הישראלית

רק שלוש אוניברסיטאות ישראליות נכללו בדירוג שנגחאי (GRAS) בתחום הבינה המלאכותית לשנת 2025, נתון מדאיג לאור אזהרות חוזרות ונשנות של גופים ממשלתיים. הטכניון מדורג בקבוצה 101-150 בעולם, אוניברסיטת תל אביב בקבוצה 201-300 ואוניברסיטת בן-גוריון בקבוצה 301-400. מוסדות אקדמיים מובילים כמו האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן נעדרים מהרשימה הבין-לאומית.

משבר התשתיות: המחסור בכוח מחשוב

הבלם העיקרי, לפי מומחים, הוא מחסור חמור במשאבי מחשוב. פרופ' דני רז מהטכניון מסביר: "סטודנט בסטנפורד או ב-MIT נהנה מגישה למאות שבבי GPU – בישראל החוקרים מתמודדים עם שבריר מזה". ההשוואה מתחדדת נוכח השקעותיהן של חברות ענק כמו NVIDIA, Meta וגוגל במרכזי נתונים בעלי עשרות אלפי שבבים.

"נדרשת השקעה דחופה של לפחות מיליארד שקל בתשתיות" - פרופ' עמי מויאל, יו"ר ות"ת

תוכנית החומש: 5,000 שבבי AI עד 2030

המועצה להשכלה גבוהה החליטה על שורת צעדים להתמודדות עם המשבר:

• הקצאה מיידית של 1.3 מיליארד שקל לרכישת 1,000 שבבי GPU
• בניית מחשב-על אקדמי שיכלול 5,000 שבבים בתוך חמש שנים
• הרחבת תוכניות "אור" ו"בראשית" להשבת מדענים מחו"ל

מדוע פרויקט 'ישראל-1' לא מספיק?

ביוני 2025 הושק מחשב-העל הישראלי הראשון בהשקעה של 500 מיליון שקל, אך מתברר כי:

• רק 300 שבבים מתוך 2,000 הוקצו לאקדמיה
• עוצמת העיבוד מספיקה רק למחקר בודד במקביל
• הפרויקט אינו עומד בתקנים בין-לאומיים של מעבדות מובילות

כשלים מבניים בממשק הממשלה-אקדמיה

דוח מבקר המדינה (2025) חשף שרשרת כשלים:

1. היעדר מדיניות AI לאומית מסודרת
2. פיזור סמכויות בין 12 גופים ממשלתיים
3. היעדר תקצוב ראוי: השקעה שנתית של 50 מיליון דולר בלבד
4. פער בהכשרת כוח אדם: פחות מ-150 חוקרי AI פעילים

השלכות על עתיד ההייטק הישראלי

פרופ' יואב שוהם, מייסד AI21 Labs, מתריע: "החיסרון הנוכחי עלול להרתיע חברות בין-לאומיות מהשקעה במרכזי פיתוח בישראל". עם זאת, הנתונים מהשטח מצביעים על פערים מורכבים יותר:

• ביקוש למהנדסי AI גבוה ב-200% מהיצע הבוגרים
• 25% מהחוקרים הבכירים עברו לתעשייה בשנה האחרונה
• היעדר מעבדות מחקר ברמה עולמית לקיבוע כישרונות

שיטת הדירוג – בעייתית אך אינדיקטיבית

לדברי פרופ' רז, יש לבחון את ממצאי דירוג שנגחאי בהקשר רחב יותר:

• הדירוג הראשון מסינגפור מקדים אוניברסיטאות אמריקאיות מובילות
• משקל יתר לפרסומים בכתבי עת על פני כנסים מדעיים
• שיטת הניקוד אינה משקפת הישגים במחקר יישומי

עם זאת, המומחים מסכימים שהדירוג משקף בעיה מבנית הדורשת טיפול דחוף בשורה של תחומים:

1. הקצאת תקציבים ראויה
2. גיבוש אסטרטגיה לאומית שקופה
3. שיתוף פעולה בין-מוסדי
4. יצירת מסה קריטית של חוקרים

נקודת האור: ההשקעה הממשלתית החדשה

בעקבות המלצות ועדת נגל, אימצה הממשלה תוכנית רב-שנתית שכללה:

• הקמת מטה AI לאומי
• תוכנית להשקעה של 5 מיליארד שקל בשנה
• בניית מחשב-על לאומי בעל 60,000 שבבי AI

פרופ' מויאל מסכם באופטימיות זהירה: "עם המימוש המלא של התוכניות, נוכל לצפות לעלייה משמעותית בדירוגים כבר בשנת 2026".

"ישראל תמיד הצטיינה ביצירת מופת במשאבים מועטים – עכשיו הזמן להעניק לחוקרים את הכלים להתחרות בחזית העולמית" - פרופ' יואב שוהם