ה-Fed ממנה את אנדרסן להוביל את הדיון על הריבית
היו״ר הטרי של הפדרל ריזרב, קווין וורש, מינה את מארק אנדרסן להוביל כוח משימה מיוחד שיבדוק כיצד ה-AI משפיע על הכלכלה האמריקאית – וכתוצאה מכך, על גובה הריבית. ההחלטה מגיעה כשוורש מתחייב במקביל לנצח את האינפלציה, ומאמין ש-AI הוא מנוע הצמיחה שיאפשר זאת. ההמלצות של הכוח, שיוגשו עד סוף 2026, עשויות לשנות את המדיניות המוניטרית.
במקום לדבר על מניות צ'יפים, נסו רגע לחשוב על ריבית. זו בעצם המשמעות של המהלך האחרון של הפדרל ריזרב: לקחת את אחת הדמויות הדומיננטיות בעולם ההשקעות בטכנולוגיה, מארק אנדרסן, ולתת לו תפקיד רשמי בהשפעה על הריבית בארה"ב. יו"ר הפד, קווין וורש, מינה חמישה כוחות משימה חדשים לבחינה מחדש של האופן שבו הבנק המרכזי פועל, ובראש הקבוצה החשובה מכולם – זו שתפקידה "להעריך את ההשפעה הכלכלית של טכנולוגיות חדשות כלליות, כולל AI" – הציב את שותף-המייסד של a16z. המטרה: לספק המלצות עד סוף השנה.
מה בעצם קרה כאן?
וורש לא סתם מינה ועדה נוספת. הוא בונה מנגנון פורמלי שיטפל ב-AI כקלט למחיר הכסף. "מחיר הכסף" נשמע מופשט, אז תחשבו על זה ככה: אם AI באמת מייצר קפיצת פרודוקטיביות, ייתכן שהצמיחה יכולה להמשיך בלי לייצר אינפלציה – ואז הפד לא יצטרך "לחנוק" את הכלכלה עם ריבית גבוהה. וורש קורא לזה "שיטת גרינספאן", בהתייחסו ליו"ר הפד בשנות ה-90, שבניגוד לדעת הכלכלנים, זיהה מוקדם את קפיצת הפרודוקטיביות שהביא האינטרנט – והשאיר את הריבית יציבה. הוא צדק, והכלכלה האמריקאית שגשגה.
חברי הוועדה: ועדת מאמינים?
ההרכב של כוח המשימה מעניין ומעורר מחלוקת. לצד אנדרסן, שהקרן שלו מושקעת מיליארדים ב-AI, יושבים צ'רלס איי. ג'ונס, כלכלן מ-Stanford שהקריירה שלו עוסקת בצמיחה מונעת טכנולוגיה, וכיום נמצא בשבתון ב-Anthropic. שלישית היא אשה שארמה, מנכ"לית Xbox, שבנתה קודם לכן את פלטפורמות ה-CoreAI של מיקרוסופט. שלושתם, נציין, ידועים כ"מאמינים" גדולים באפקט הכלכלי הטרנספורמטיבי של ה-AI. המבקרים טוענים שמדובר בקבוצת אנשים שכבר "יודעת" את התשובה, ושהחברים נמצאים בניגוד עניינים. אנדרסן, למשל, ידיד ותיק של וורש.
הבטחות על אינפלציה
במקביל, וורש מנסה לשדר נחישות במאבק באינפלציה, נושא שבוער בארה"ב כבר חמש שנים. בנאום לקונגרס השבוע, הוא הבטיח ש"גל האינפלציה של השנים האחרונות יהפוך לנחלת העבר", והדגיש ש"ל חברי הוועדה שלנו אין סבלנות לאינפלציה ממושכת". הוא גם שיבח את "המאפיין הבולט ביותר" של הכלכלה האמריקאית כרגע: גל ההשקעות העסקי, ש"משקף, במידה רבה, בניית חוות שרתים וביקוש עצום לציוד ותוכנות AI".
אז מה זה אומר לנו?
המשמעות המיידית היא שה-AI יוצא מתחום ה"הייפ" ונכנס למודלים הכלכליים הגרעיניים ביותר. הפד, הגוף המשפיע בעולם על מחירי הכסף, מנסה להבין אם אנחנו ב-1996 – רגע לפני פריצה פרודוקטיבית – או אם ה-AI, בינתיים, הוא בעיקר סיפור השקעות שמצמיח אינפלציה. ההמלצות של אנדרסן וחבורתו, שאמורות להגיע עד סוף 2026, עשויות לעצב את תנאי הריבית לשנים הקרובות.
בסופו של דבר, כוח המשימה הזה הוא ביטוי אחד ל"שינוי המשטר" שוורש הבטיח. כוח משימה שאמור לאתר "שינוי פרודוקטיבי" מהר יותר מהסטטיסטיקה הרשמית. הבעיה היחידה? לוועדה הזו כבר ברור לאן היא הולכת. המסע התחיל, אבל היעד סומן מראש.