מנהלי הביניים הם החסם הגדול של AI בארגונים

כולם מדברים על מהפכת ה-AI בארגונים — ההנהלות קונות, העובדים הזוטרים מתלהבים, אבל יש קבוצה אחת שנשארת מאחור: מנהלי הביניים. ולפי סקר חדש, הפער הזה עלול לתקוע את כל המהלך.

סקר Infosys: הפער במספרים

סקר גלובלי של Infosys, שכלל 2,603 עובדים בארגונים ברחבי העולם, חושף תמונה ברורה. רק 22% ממנהלי הביניים מעורבים באופן פעיל ביוזמות AI, לעומת 49% מההנהלות הבכירות ו-25% מהעובדים הזוטרים. אחד מכל חמישה מנהלי ביניים אפילו מהסס לשתף פרטים על השימוש שלו ב-AI עם הארגון.

"מנהלי ביניים נוטים להמעיט בשימוש שלהם ב-AI — פי שניים מהסיכוי שמנהיגים בכירים יעשו את זה", כותבים עורכי הדוח, Saman Masood ו-Priyanka Haldipur מ-Infosys. "יותר ממחצית הממעיטים אומרים שהם עושים את זה כי הם חוששים שייראו פחות מיומנים או פחות מסוגלים."

פחד, חוסר תמיכה ואפס תמריצים

אז מה בעצם מונע ממנהלי הביניים להיכנס למשחק? הסקר חושף כמה נתונים שמציירים תמונה עגומה:

• 19% חוששים שיישאו באחריות אם ה-AI ישתבש — פי שניים מההנהלה הבכירה.
• רק 13% אומרים שיש להם חופש לבחור איך להשתמש ב-AI, לעומת 22% מההנהלות.
• רק 13% אומרים שמעודדים אותם להתנסות ב-AI תמיד, לעומת 21% מההנהלות.
• 9% בלבד מקבלים תמריצים כלשהם על שימוש ב-AI.
• רק 25% מקבלים הכרה מעמיתים על הישגי AI שלהם, לעומת 40% מההנהלות והעובדים הזוטרים.

זהו פער מבני. מי שנמצא באמצע — זה שצריך לתרגם את החזון של ההנהלה ליומיום של הצוות — מוצא את עצמו בלי כלים, בלי תמיכה, ובלי סיבה טובה לקחת סיכונים.

"200% — לא חצי עלויות"

Dan Shapiro, מנכ"ל Glowforge ו-Wharton Research Fellow, מציע גישה אחרת לגמרי. הוא קורא למה שהוא מכנה "אופציית ה-200%" — לפתח את כל המנהלים והעובדים כ"גיבורי AI" שמסוגלים לבצע פי שניים משימות וחדשנות.

במקום הנוסחה המקובלת של קיצוץ עובדים כשמכניסים AI, Shapiro טוען ש"הכפלת הפלט במקום חציית עלויות" פירושה: להרחיב את קו המוצרים, לנצח מתחרים, לשפר איכות, ולהגדיל נתח שוק.

אבל איך מגשרים על הפער?

Stefan Klein, מייסד ומנכ"ל Curiouser AI, העלה לאחרונה פוסט ב-LinkedIn שמסכם את העניין: "טכנולוגיה יכולה להיות משווננת, אבל מה שהיא לא משווה זה את האנשים — את השיפוט שלהם, הטעם שלהם, היכולת שלהם להבחין בין תשובה טובה לתשובה שנשמעת סבירה."

הארגונים שמאמינים באנשים שלהם, טוען Klein, "משקיעים את דיבידנד ה-AI בהם: משאירים אותם בלופ, נותנים להם את הכלים, כשומרים על התרגול שמייצר שיפוט."

הסקר של Infosys חושף פער גדול בגישה הזו — פער שפוגע בדיוק בשכבת המנהלים שמקבלת את ההחלטות קרוב לשטח, ההחלטות שבסופו של דבר קובעות אם ה-AI עובד בארגון או לא.

אם אתם מנהלים בארגון שמנסה להטמיע AI — כדאי לשאול: האם אתם נותנים למנהלים שלכם סיבה אמיתית להוביל את השינוי, או שאתם פשוט מצפים מהם לקלוט את זה מאליהם? לפעמים, האנשים שבאמצע הם אלה שמחזיקים את הכול.