מאנדיי מפטרת 620 עובדים: ה-AI לא מחליף אנשים
מאנדיי הישראלית מפטרת 620 עובדים (20% מכוח העבודה) בגלל מעבר ל-AI – למרות שההכנסות ממשיכות לצמוח. המהלך חושף את הלחץ על מודל ה-SaaS המסורתי: לקוחות יצטרכו פחות עובדים ולכן ישלמו על פחות משתמשים. גם וויקס, אמדוקס וסיילספורס מרגישות את הלחץ, ומשקיעים מעריכים שמדובר בגל ראשון בלבד.

אז מה בעצם קרה כאן?
מאנדיי (Monday.com), אחת החברות הישראליות הכי מוכרות בעולם ה-SaaS, הודיעה השבוע על פיטורים של כ-620 עובדים – בערך 20% מכוח העבודה שלה. כן, קראתם נכון: חמישית מהחברה. ואם אתם חושבים שזה בגלל ירידה בהכנסות או איזה משבר עסקי עמוק – טעיתם. הביצועים של מאנדיי דווקא סבירים ואפילו יותר מזה: ההכנסות ממשיכות לצמוח, והחברה אפילו העלתה את התחזיות לגידול ברווח התפעולי ברבעון הבא.
אז למה? למה חברה שמצליחה יחסית מקצצת כל כך עמוק?
התשובה, לפי מאנדיי עצמה, היא בינה מלאכותית. או ליתר דיוק – המעבר ל"מודל הפעלה רזה וממוקד יותר" שתומך ב"אסטרטגיית צמיחה מונעת AI". במילים אחרות: החברה נערכת לעולם שבו הלקוחות שלה יצטרכו פחות עובדים, ולכן ישלמו על פחות משתמשים – וזה מאיים ישירות על מודל ה-Per-Seat Pricing שעליו גדלה.
המודל ש-OpenAI שברה
בואו נדבר רגע על המודל העסקי של חברות SaaS, כי זה הסיפור האמיתי מאחורי הפיטורים האלה.
מאנדיי צמחה בשנים האחרונות על גל מודל "תוכנה כשירות" – SaaS קלאסי. החברה מקבלת תשלום שנתי (דמי מנוי) לפי מספר המשתמשים אצל הלקוח. ככל שללקוח יש יותר עובדים שמשתמשים בפלטפורמה, ככה מאנדיי מרוויחה יותר. ה-ARR (הכנסות שנתיות חוזרות) היה המדד המקודש – והוא תמיד עלה.
עכשיו ה-AI משנה את התמונה לחלוטין. כלי בינה מלאכותית מסוגלים לבצע משימות שפעם דרשו צוותי עבודה שלמים: כתיבת קוד, בחינת חוזים משפטיים, ניתוח נתונים, ניהול פרויקטים. זה אומר שלקוחות יכולים להסתדר עם פחות עובדים – ולהירשם לפחות משתמשים בפלטפורמות SaaS. ההכנסות של חברות התוכנה מתחילות להצטמק.
וזה לא רק מאנדיי. לפי דיווחים, חברות כמו סיילספורס (שהמציאה את מודל ה-SaaS), אדובי, אינטואיט וגם הישראליות וויקס, זום-אינפו ואמדוקס – כולן מרגישות את הלחץ. OpenAI ואנת'רופיק משחררות כלים שמבצעים עבודות שהיו שמורות לתוכנות יקרות, והמשקיעים רואים את זה קורה ומגיבים בהתאם.
מה אומר היזם?
רן זינמן, מייסד שותף ומנכ"ל מאנדיי, ניסה להרגיע את העובדים בפוסט בלינקדאין. "המהלך הזה לא נעשה כדי להפחית עלויות או להחליף אנשים ב-AI", כתב. לדבריו, מדובר בהתאמה של הארגון לחזון AI-first שהחברה הציגה כבר לפני כשנה, כשהיא עברה רה-ברנדינג מסביב לאסטרטגיית AI.
החברה מעריכה שההוצאות על הרה-ארגון ינועו בין 45 ל-55 מיליון דולר, אבל עדיין מעריכה צמיחה של עד 20% בהכנסות ב-2026. זה נשמע כמו ניסיון לשדר עסקים כרגיל – אבל השוק לא תמיד קונה את הסיפור הזה.
מה קורה בעולם?
מאנדיי היא חלק ממגמה רחבה הרבה יותר. לפי ניתוח של ה-Financial Times, חברות טכנולוגיה בארה"ב קיצצו כמעט 140,000 משרות מאז תחילת השנה. אמזון, Oracle, מטא ומיקרוסופט לבדן אחראיות על כ-50,000 מהקיצוצים האלה – בזמן שהן משקיעות מאות מיליארדי דולרים בבניית חוות שרתים ל-AI.
ומה עם השוק? חברות שמצטטות AI כסיבה לפיטורים רשמו ביצועים חסרים של כמעט 10% לעומת הנאסד"ק ב-30 ימי המסחר לאחר ההכרזה. המשקיעים, מסתבר, לא תמיד מאמינים שה-AI הוא באמת הסיבה – או לפחות לא בטוחים שהמהלך הזה יפתור את הבעיות.
יש גם חדשות טובות (קצת)
לא הכל קודר. חברות AI טהורות כמו Anthropic ו-OpenAI מגייסות עובדים בקצב מהיר, וסופגות חלק מהכישרונות שמשתחררים מחברות אחרות. וגם בתוך החברות שמקצצות, לפעמים מדובר בהסבת תפקידים ולא בביטול משרות. מטא, למשל, העבירה השנה כ-7,000 עובדים לתפקידים חדשים בתחום ה-AI בזמן שפיטרה 8,000 אחרים. IBM אומרת שהיא משלשת את הגיוס למשרות entry-level בתחומי AI וענן היברידי.
ומה עם ישראל?
בקרב משקיעים וקרנות הון סיכון מקומיות שוררת דאגה, אבל עדיין לא בהלה. שותפים בקרנות מדברים על כך שיש דרכים להתמודד עם איום ה-AI, וגם דרכים לבחור חברות סטארטאפ בשלב מוקדם שלא יושפעו ממנו.
מאור פרידמן, שותף כללי בקרן F2, מציין שהבעיה העיקרית של מאנדיי היא היותה חברה "אופקית" – כזו שמפתחת פתרונות לרוחב כל החזית הטכנולוגית, במקום להתמחות אנכית בתחום ספציפי. חברות כאלה חשופות יותר לאיום ה-AI כי הלקוחות שלהן יכולים בקלות להחליף אותן בכלי AI גנריים.
משקיעים אחרים מציינים שלחלק מהחברות פשוט "אין זכות קיום יותר" בעולם החדש – לא בגלל שהן לא טובות, אלא כי המודל העסקי שלהן התערער מהיסוד. הם חוזים גל נוסף של פיטורים וקיצוצים בתעשיית ההייטק הישראלית.
מה הלאה?
וול סטריט מראה ב-2026 שפיטורים לבדם הם לא תרופת קסם. אם השוק רואה את המהלך כצעד פרו-אקטיבי למעבר מהיר לטכנולוגיה יעילה יותר – כמו במקרה של מאנדיי, שגם העלתה תחזיות – המניה עשויה להגיב יפה. אבל אם הפיטורים נתפסים כצעד הגנתי נואש? המחיר עלול להיות כבד.
השורה התחתונה: מאנדיי לא לבד. התעשייה הישראלית נכנסת לתקופה שבה חברות יצטרכו להוכיח שהן מסתגלות ל-AI – לא רק מדברות על זה. מי שלא תשנה את המודל העסקי שלה לפני שהמכה תגיע עלולה למצוא את עצמה במצב הרבה יותר גרוע מ-620 מפוטרים.
בינתיים, אצל חברות ה-AI הטהורות, המסיבות נמשכות.