ניו יורק עוצרת בניית דאטה סנטרים ענקיים לשנה

חברות ה-AI מציפות את השדה

ג'ין הוקל, מושלת ניו יורק, לא בזבזה מילים כשהכריזה על ההחלטה: חברות ה-AI, לדבריה, עושות "flooding the zone" — מציפות את השדה בבקשות להקמת דאטה סנטרים. התגובה שלה? חתימה על צו מושל שמעביר את כל הפרויקטים הגדולים ביותר ל-AI בניו יורק למצב השהייה — לשנה שלמה.

ניו יורק הפכה בכך למדינה הראשונה בארצות הברית שמטילה מורטוריום על בניית דאטה סנטרים גדולים ל-AI. הוקל ציינה את הזרם האדיר של ההצעות ואת הצורך בבחינה מסודרת של ההשפעה הסביבתית והאנרגטית, לפני שמאפשרים לכל הפרויקטים האלה לקום.

לא רק ניו יורק — ההתנגדות מתפשטת

ההחלטה הזו מגיעה על רקע גל התנגדויות הולך וגדל ברחבי המדינה. יותר מתריסר פרויקטים של דאטה סנטרים ל-AI נחסמו או נדחו בחודשים האחרונים בגלל התנגדות מקומית, לרוב סביב חששות סביבתיים.

והמספרים מדברים בעד עצמם: בסקר Gallup שנערך במרץ השנה, 71 אחוז מהמבוגרים האמריקאים אמרו שהם מתנגדים להקמת דאטה סנטרים של AI באזור המגורים שלהם. זה מספר עצום — כמעט שלושה רבעים מהאוכלוסייה.

מה באמת מפריע לאנשים?

החששות הסביבתיים הם הסיבה העיקרית להתנגדות. דאטה סנטרים צורכים כמויות אדירות של אנרגיה ומים, וקהילות מקומיות מרגישות שהן נושאות בנטל בלי לשאול אותן. כדי להבין את המספרים: ההערכה היא שדאטה סנטרים בארצות הברית השתמשו בכ-100 מיליארד גלון מים בשנת 2023. זה המון — אבל כדאי לזכור שמגרשי גולף ברחבי המדינה השתמשו ב-550 מיליארד גלון בשנת 2020, וההשקיה של מדשאות פרטיות צורכת יותר מ-3 טריליון גלון בשנה.

עוד נתון מעניין: חוקרים מעריכים ששליחת שאילתה ל-ChatGPT שווה ערך מבחינת פליטות פחמן להפעלה של מייבש כביסה לשנייה אחת. כלומר, הפגיעה הסביבתית של השימוש האישי ב-AI היא יחסית זניחה.

על מה הקרב האמיתי?

הדיון סביב דאטה סנטרים הוא, במובנים רבים, זירה של קרב גדול יותר — מה התפקיד של AI בחיים שלנו. אנשים מרגישים ש-AI נכפה עליהם על ידי קומץ מיליארדרים מתחום הטכנולוגיה. דאטה סנטרים, בניגוד לתוכנות, הם מבנים פיזיים שאפשר לראות, לגעת בהם — וכמובן, להתנגד אליהם ברמת התכנון העירוני.

יש טענה שההתנגדות הסביבתית מבוססת על מספרים מוגזמים, ושהתועלת של AI עשויה להצדיק את המשאבים. מנגד, הנקודה של הוקל ושל מתנגדי הפרויקטים ברורה: אי אפשר לזרוק תשתיות מסיביות לקהילות בלי בחינה מסודרת ובלי הסכמה מקומית.

מה זה אומר עלינו

נכון לעכשיו, חברות הטכנולוגיה הגדולות משקיעות מיליארדים בתשתיות AI — והן צריכות מקום לשים אותן. אם מדינות כמו ניו יורק סוגרות את הדלת, הפרויקטים האלה יעברו למדינות אחרות שיהיו מוכנות לארח אותן. השאלה הגדולה היא אם מדובר בפתרון אמיתי או רק בדחייה של הבעיה לקהילות עניות יותר.

ניו יורק שמה את הדגל הראשון. עכשיו נותר לראות אם מדינות אחרות ילכו בעקבותיה — או שיקפצו על ההזדמנות למשוך את ההשקעות האלה אליהן.