Nvidia משקיעה 18 מיליארד דולר ב-AI: הסיכון נמוך

החגיגה נמשכת

ב-Nvidia כנראה לא שמעו על זהירות. בשלושה שבועות בלבד, ג׳נסון הואנג — מנכ״ל חברת השבבים ששווייה כמעט 5 טריליון דולר — חתום על גל עסקאות שמעורר שאלות קשות: האם החברה בונה מנוע צמיחה בריא, או מתדלקת בועה?

נתון אחד מסכם את היקף ההתרחבות: Nvidia מחזיקה 47.9 מיליארד דולר בהשקעות בחברות פרטיות — פי שניים מ-22.3 מיליארד הדולר בסוף שנת הכספים הקודמת. ומדובר רק בפתיח: החברה הודיעה שתשקיע 18 מיליארד דולר נוספים בהון עצמי עד סוף שנת הכספים, עם דגש על חברות שבונות מודלי AI, מפתחי תשתיות וגורמים פרטיים אחרים.

לאן הולך הכסף?

רשימת העסקאות האחרונות מרשימה:

• 1.5 מיליארד דולר ב-SB Energy ורכישת נתח ב-Cloverleaf Infrastructure — שתי חברות שמטפלות במשבר הקרקעות והחשמל שמרכזי הנתונים יוצרים
• עסקת מיליארדים עם Poolside, סטארטאפ לפיתוח קוד
• דיווחים על השקעות עתידיות ב-Perplexity (חיפוש AI) ו-Rebellions (שבבי הסקה קוריאניים)

ואז מגיע המספר הגדול באמת: Nvidia חברה למוסדות וול סטריט כדי לגייס מעל 500 מיליארד דולר במימון חוץ לתשתיות AI. כן, 500 מיליארד דולר.

״מימון מעגלי״ — נשמע מוכר?

הגל הזה מעורר דאגה גוברת בקרב משקיעים ומבקרי שוק. המונח שעולה שוב ושוב: circular financing — מימון מעגלי. הרעיון הוא פשוט ומדאיג: Nvidia מממנת חברות שבסופו של דבר קונות ממנה שבבים, מה שיוצר לולאה שמנפחת את ההכנסות שלה כלפי מעלה.

ההשוואה לתקופת הדוט-קום לא מאחרת להגיע. מבקרים טוענים שההסדרים האלה דומים יותר מדי למימון הפנימי של חברות בועת האינטרנט, שהסתיים רע מאוד.

״הם מפספסים נקודה גדולה״

הואנג לא מתרגש. בריאיון ל-CNBC מיד אחרי פרסום תוצאות רבעוניות טובות מהצפוי, הוא אמר: ״אני חושב שהם מפספסים נקודה גדולה. זה הדור הראשון של סטארטאפים שזקוק לעשרות מיליארדי דולרים כדי להתחיל לפעול. מתי לאחרונה שמעתם על סטארטאפ שצריך מיליארדים כדי להתרומם ועשרות מיליארדים כדי להיות רווחי? זה פשוט לא קרה קודם. אבל זה טבע ה-AI. עלות הבנייה, עלות הפריסה — זה מאוד אינטנסיבי מבחינת הון.״

שולי רווח: תולשים את הפלסטר

בתוך חגיגת ההשקעות, Nvidia מתקנת את תחזית שולי הרווח — ובוחרת לעשות את זה בבת אחת. הואנג תיאר את זה כ-״ripping the Band-Aid off״ — לתלוש את הפלסטר.

שיעור הרווח הגולמי ירד מ-75% ל-72%–73% בשנה הבאה. הסיבה: Nvidia ספגה עליות מחירים וגם הורידה מחירים ללקוחות. התגובה? מניית החברה עלתה 4% אחרי הדוח, וההכנסות החזויות לרבעון השני של שנת הכספים 2027 עברו את 96 מיליארד הדולר.

AI יוצר עבודות — בעיקר בעבודות כפיים

הואנג ממשיך למכור חזון אופטימי. לדבריו, בניית מפעלי שבבים, מרכזים לוגיסטיים ו״מפעלי AI״ יוצרת ״מאות אלפי משרות״ חדשות — במיוחד במקצועות טכניים כמו אינסטלטורים, חשמלאים וטכנאים.

״תסתכלו על ההיסטוריה״, הוא אמר ב-Fox Business. ״טכנולוגיה מהפכנית מגיעה, קפיצות מדרגה מדהימות קורות. חלק מהעבודות ייעלמו. הרבה עבודות חדשות ייווצרו.״

ל-Nvidia עצמה כ-42,000 עובדים ברחבי העולם. לפי דיווחים, ל-50% מהם יש הון אישי של יותר מ-25 מיליון דולר. אז כן, לדבר על עבודות חדשות קל יותר כשאתה משלם ככה.

״אני בעד מיסים״ — אבל לא את של גייטס

הואנג הפתיע כשאמר בריאיון: ״אני בעד מיסים״. הוא אפילו אמר שהוא ״בסדר גמור״ עם הצעות להעלות מיסים על העשירים. אבל כשביל גייטס הציע להטיל מס על רובוטים וטוקני AI, הואנג אמר: ״אני אוהב את ביל... אבל אני רואה משהו מאוד שונה.״

גייטס טוען שהמערכת המיסויית מעודדת החלפת עובדים במכונות, ושצריך ״לעכב את המעבר״. הואנג לא מפחד מהמעבר — הוא מפחד מהמחסור בתשתית כדי לבצע אותו.

אז מה באמת קרה כאן?

Nvidia נמצאת בנקודה מעניינת: מצד אחד, החברה מתרחבת מעבר לשבבים אל תחומי התשתית, המימון והתוכנה — מהלך שמגביר חשיפה ל-AI ומצמצם את התלות בלקוחות גדולים שבונים שבבים בעצמם (Amazon, Google, Microsoft). מצד שני, החברה מזרימה מיליארדים לחברות שבסופו של דבר צריכות לקנות ממנה.

ה-47.9 מיליארד דולר בחברות פרטיות, 500 מיליארד דולר במימון וול סטריט, 18 מיליארד דולר בשנה הקרובה — זה הרבה כסף שמסתובב במערכת. ואם ה-AI לא יצמח בקצב שהשוק מעריך, ה״סיכון הנמוך״ של הואנג עלול להיראות אחרת לגמרי.